צילום: cc-by-Faramarz Hashemi
למרות ההפגנות: כלכלת איראן ממשיכה לשדר עסקים כרגיל
בעוד שמפגינים מהאופוזיציה ממשיכים להתנגש עם כוחות הביטחון, בממשלה האיראנית דוחקים ביצואנים להאיץ את שווי היצוא במגזרים שאינם נפט, ולשדר למערב שהסנקציות נגדה כשלו. הערכות: עד סוף השנה יגיע היצוא מאיראן לשיא היסטורי
הדיווחים על המהומות באיראן אינם תורמים לתחושת הביטחון בשוקי העולם, ובוודאי לא בשוק הנפט. בימים האחרונים התנגשו אלפי מפגינים תומכי האופוזיציה האיראנית עם כוחות הביטחון, שלא היססו להשתמש באמצעים אלימים לפיזור ההפגנות. יש להבין עד כמה המצב באיראן עדין: האליטות הפוליטיות, הדתיות והעסקיות אינן רואות עין בעין נושאים חשובים; וברקע הצעירים, המונים כשני שלישים מהאוכלוסייה, דורשים רפורמות, תעסוקה וחירויות.
איראן תופסת את המקום השני בעולם מבחינת עתודות הנפט והגז. המהפכה, שנים של מלחמות, סנקציות ומחלוקות לגבי המדיניות הכלכלית הביאו בסופו של דבר לשחיקת רמת החיים. כיום סובלת איראן מאבטלה גבוהה ולא מספיק הזדמנויות לצעירים הנכנסים לשוק העבודה. כמו כן, האינפלציה גואה בשנים האחרונות. בנוסף, הממסד הדתי הולך ומשתלט על כל חלקה טובה במשק האיראני באמצעות משמרות המהפכה.
עם זאת, ההנהגה האיראנית מנסה לשדר עסקים כרגיל, ושמה לה למטרה להוכיח למערב כי הסנקציות נגדה כשלו. מוחמד רידא רחימי, סגנו של הנשיא אחמדינג'אד, האיץ שלשום ביצואנים להעמיד את שווי היצוא במגזרים שאינם נפט על 45 מיליארד דולר בשנה הפרסית הבאה (מתחילה ב־21 במרץ). הוא הבטיח כי הממשלה תעשה כל שביכולתה כדי לסייע להגיע ליעד זה.
סגן שר המסחר חמיד ספדל הצהיר השבוע כי במהלך השנים 2005–2009 הגיעו הכנסות היצוא של המדינה ל־79 מיליארד דולר (ללא הנפט), וזאת חרף הסנקציות הבינלאומיות. לדבריו, במהלך 10 החודשים הראשונים של השנה הפרסית הנוכחית שווי היצוא האיראני הגיע ל־26 מיליארד דולר, עלייה של 23% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. הוא העריך כי עד סוף השנה יגיע הנתון ל־30 מיליארד דולר - הגבוה ביותר בהיסטוריה של איראן בתחום המגזר שאינו נפט.
ייתכן כי אחרי שנים של דיונים עלתה איראן בסוף השנה שעברה על המסלול הכלכלי הנכון. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה לקצץ את הסובסידיות הממשלתיות על הדלק והלחם. סובסידיות אלה מכבידות על הקופה הציבורית (100 מיליארד דולר בשנה), וגם בצמרת הבינו שהן אינן תורמות לפעילות הכלכלית ואולי להפך. צריכת האנרגיה באיראן היא מהגבוהות בעולם, ומחקרים ממשלתיים הוכיחו כי 30% מהלחם המסובסד נזרק בסופו של דבר או מוברח למדינות שכנות. הבעיה היא רק שאחמדינג'אד, שדחף לאמץ את תוכנית הסובסידיות, נוהג בתחום הכלכלי על פי שיקולים פוליטיים.
הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה