אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עקשנות ביורוקרטית עוצרת את הבנייה בהר אדר צילום: מיקי אלון

עקשנות ביורוקרטית עוצרת את הבנייה בהר אדר

בגלל מחלוקת עם משפחה אחת לגבי זכויות בנייה בקרקע בהר אדר, המדינה אוסרת על משפחה אחרת לבנות על קרקע שכבר הגיעה איתה להסכמה לגביה

06.03.2011, 09:28 | דותן לוי
בעלי קרקעות ביישוב הר אדר הסמוך לירושלים טוענים כי המדינה מטרפדת את תוכניתם לבנות על קרקעות שנמצאות בבעלותם ביישוב, כך נודע ל"כלכליסט". לטענת המשפחות, אף שכבר גובשה הסכמה עם המדינה להפריד בין קרקע המצויה במחלוקת לבין יתר הקרקעות, שלגביהן גובשה הסכמה - חזרה בה המדינה מהסיכום. בנוסף, המשפחות טוענות כי הקרקע שבמחלוקת נמצאת רק בבעלות אחת המשפחות, ולמעשה המדינה מחזיקה את המשפחה השנייה כבת ערובה.

במרכז המחלוקת ניצבות קרקעות בצדו הצפוני של הר אדר, במרכז שלב ב' של היישוב, שנרכשו מחקלאים ערבים בשנות השבעים בידי אבות המשפחות, שבינתיים הלכו לעולמם. מרבית הקרקעות ביישוב הוחזקו על ידי מינהל מקרקעי ישראל ושווקו מאז הקמת היישוב בראשית שנות התשעים, ורק קרקעות בודדות מתוך מאות המגרשים שביישוב נמצאות בידי בעלים פרטיים, ובהם שתי המשפחות שמחזיקות יחד כ־42.5 דונם. משפחת רוזן, שהיא משפחתו של השחקן והבמאי חנוך רוזן, מחזיקה ב־9 מגרשים בני חצי דונם כל אחד. משפחת פאר מחזיקה ב־36 דונם המיועדים לבניית 60 יחידות דיור בבנייה רוויה היחידה ביישוב, וכן ב־4 מגרשים בני חצי דונם כל אחד המיועדים לבניית קוטג'ים בודדים.

הבנייה בשלב א' בהר אדר החלה ב־1987, ובמהלך 1989 הושג הסכם איחוד וחלוקה עם בעלי הקרקעות הפרטיים, שהתווה עבורם את מיקום הקרקעות המדויק. אלא שבהמשך, לאחר שנבחרה החברה הממשלתית ערים לביצוע עבודות הפיתוח ביישוב, נתגלעה מחלוקת בינה לבין המשפחות פאר ורוזן בנוגע לגובה תשלומי הפיתוח וצורכי הפיתוח של המשפחות.

המשפחות רוזן ופאר טענו כי אף שמדובר בקרקעות פרטיות, ערים ביצעה את הפיתוח כרצונה תוך התעלמות מרצונן ומבלי שנתנו את הסכמתן. ב־2003 הגישו המשפחות תביעה שהופנתה לגישור, וב־2005 הושגו הסכמות לגבי גובה היטלי הפיתוח שישלמו המשפחות, שיהיו בגובה 202 אלף שקל עבור כל אחת מהקרקעות המיועדת לבניית קוטג', ו־4.2 מיליון שקל עבור הקרקע המיועד לבנייה רוויה. נראה כי מאז החליטו הרשויות לנהוג בהן כיחידה אחת.

ב־2007 החליט הממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון האחראי על הבנייה בהר אדר, על הגדלת זכויות הבנייה ביישוב ב־20% - אך לא הסכים להחיל את הזכויות החדשות על הבנייה הרוויה בקרקע של משפחת פאר. לטענת עו''ד אליעזר אשל - ראש מחלקת נדל''ן במשרד יורם ל. כהן, אשלגי, אשל, המייצג את המשפחות - אי־החלת הזכויות החדשות על הקרקעות הופך אותן ללא אטרקטיביות. זאת, מאחר שמדובר ביישוב יוקרתי שמרבית יחידות הדיור שבו נבנו על שטח של 150-200מ"ר לפחות, ואילו התוכנית המקורית מאשרת הקמת יחידות דיור על שטח של 100 מ"ר בלבד.

לדברי עו"ד אשל, המשפחות והממונה על הרכוש הנטוש ניהלו משא ומתן במטרה להפריד בין המחלוקת על זכויות הבנייה לבנייה הרוויה בלבד לבין יתר הקרקעות, כך ששתי המשפחות יוכלו להתחיל בבניית הקוטג'ים. לטענתו, לאחרונה הגיעו הצדדים להסכמה, אך זמן קצר לפני החתימה על ההבנות חזרו בהן הרשויות מההסכמה, והשאירו את המשפחות כבנות ערובה.

מהממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון וממינהל מקרקעי ישראל לא התקבלה תגובה.

תגיות