דו"ח טכנולוגי: תושבי בייג'ינג, הטלפון הסלולרי עוקב אחריכם

מרגל בתוך הכיס

המשטר הסיני בלחץ, על רקע המהפכות שמזעזעות את העולם הערבי. מעבר לעליה במחיר הנפט - וסין תלויה מאד בנפט, ורצוי בנפט זול - יש גם את הבעיה המעיקה של הפלת שלטונות רודניים בשידור חי.

מהבחינה זו, לוב היא קריטית: אם שלטון פסיכי כמו זה של קדאפי יתמוטט, לאחר שלא היו לו כל מעצורים בהפעלת כוח כנגד תושביו (לעזאזל, הם השתמשו בטילים נגד מפגינים. אפילו בקוריאה הצפונית זה לא קרה), כל האנשים שחיים תחת שלטון דיקטטורי יבינו שהם יכולים לשחרר את עצמם. יהיה לזה מחיר, הוא לא יהיה קל, אבל זה בר ביצוע.

והדיקטטורה הסינית לחוצה. היא כבר אסרה על אזכור של המילים "מצרים" ו"יסמין" ברשתות החברתיות הסגורות שלה, ועצרה פעילים שחשבו על הפגנות. עכשיו מגיע שלב נוסף בחדירת השלטון לחייהם של תושביו: המשטר יעקוב אחרי תושבי בייג'ינג, 17 מיליון מהם, באמצעות מכשירי הסלולר שלהם.

כזכור, טלפון סלולרי הוא בעצם משדר שמוסר בעקביות את מיקומו למגדל הסלולרי הקרוב. איכון סלולרי כבר שימש כראיה בבתי משפט, כדי להוכיח שחשוד מסוים היה במקום מסוים בזמן מסוים. עכשיו ינצל המשטר את הטכנולוגיה לצרכיו, כדי לדעת איפה נמצא כל אדם בכל זמן.

כמובן, בשל מגבלות העומס, השלטונות לא יעקבו פרטנית אחרי כל אזרח. אבל החלק הקטן של האזרחים שגם כך נמצא ברשימה השחורה של המשטר צריך לפחד מעט יותר. אפשר יהיה לשאול, למשל, למה היית במקום כלשהו בדיוק בזמן שהיה שם מתנגד משטר ידוע.

מטבע הדברים, המשטר הסיני לא מודיע חגיגית שהוא פותח במעקב אחרי תושבי עיר הבירה שלו. הוא שלף תירוץ גרוע כלשהו, על הצורך בהעברת מידע לאזרחים על בעיות תחבורה שהם עשויים להיתקל בהן. אם זה המצב, אף אחד לא יופתע מעלייה דרמטית במספר המעצרים על רקע חצייה באור אדום.

ואם כבר דיברנו על בייג'ינג...

אתרים תחת אש

בסוף השבוע האחרון הותקפו שורה של אתרים מובילים ברחבי העולם. WordPress, פלטפורמת הבלוגים העצמאית המובילה, מצאה את עצמה תחת התקפת DDoS נרחבת, הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה לפי מנהליה. ההתקפה נובעת, כנראה, מסיבות פוליטיות ומטרתה היא להוריד בלוג "שאיננו בשפה האנגלית". יש בדרך כלל שני חשודים אוטומטיים בהתקפות כאלה: המשטר הסיני וזה של רוסיה הפוטיניסטית.

במקביל, התבצעה התקפה גם על האתר של ה-CIA, והוא כרגע בלתי זמין. עובדי ה-CIA, הודיעה הסוכנות רשמית, לא יכולים להגיע לחשבונות המייל הבלתי מסווגים שלהם, והציבור לא יכול לקבל גישה ל(דיס?)אינפורמציה שמפיצה הסוכנות.

ה-CIA (מוטו: כשלון קולוסאלי מאז 1947) לא עומד לבדו. אתרי הממשלה של קוריאה הדרומית נמצאים תחת התקפה כבדה זה יומיים - היא נמשכת, דווח, גם הבוקר - והם קורסים ושבים לסירוגין. בין המותקפים: שירות המודיעין הלאומי, משרד ההגנה והשגרירות האמריקאית בסיאול. התקפה קודמת על האתרים של ממשלת קוריאה הדרומית, לפני כשנה, בוצעה ככל הנראה על ידי השכנה הפסיכית שלה מצפון.

האם אלו שלוש התקפות נפרדות, שרק במקרה מתבצעות באותו הזמן, או שיש כאן יד מכוונת? ואם כן, למה? לשאלה הזו אין בינתיים תשובה. מן הראוי לציין שבניגוד למה שחושבים התוקפים, בדרך כלל עקבותיהם נחשפים מהר יחסית. מתקפת הסייבר של רוסיה נגד אסטוניה, למשל, נחשפה בתוך ימים, ומתקפת הסייבר שלה כנגד גיאורגיה נחשפה תוך כדי התרחשותה. ההתקפה של סין על מחשבי גוגל נחשפה בתוך שבועות. המשך, סביר להניח, יגיע די בקרוב.

מותו של המחשב האישי? בואו נחכה

אחד הביטויים שסטיב ג'ובס הקפיד להפריח לחלל האוויר בהופעה האחרונה שלו, שבה הוכיח שהשמועות על מותו היו מוקדמות ובדרך אגב חשף את האייפד 2, היה "עולם פוסט PC".

עקב היח"צ החריג שמלווה כל הצהרה של ג'ובס או אפל, המונח הפך לשגור מאד בפי אנשים שרוצים שאחרים יאמינו שהם מובילי דעה בתחום הטכנולוגיה. אך כפי שהראה ה-CNN (ראו בקצרצרים), הקשר בין המציאות ובין התעמולה של אפל רופף הפעם מהרגיל.

קודם כל, למרות כל הרעש סביב טאבלטים,99.7% מכלל אוכלוסיית העולם אמרו להם "לא". לחלק מהאנשים, כמובן, אין את הכסף הנדרש, או שהם חיים במקומות שבהם הגרוטאה לא באמת שמישה (כי אין חיבור לרשת). וכמובן, חלק ניכר מהאנושות עסוק בדברים הרבה יותר דחופים, כמו אספקת מזון. אבל עם כל הרעש, אפשר היה לצפות שלפחות אחוז אחד מהאוכלוסיה ירכוש טאבלט. זה לא קרה.

אפל טוענת שהיא מכרה מעל 15 מיליון אייפדים. נניח לצורך הדיון שהנתון לא מנופח. המספר של המחשבים האישיים בעולם עומד על כ-1.3 מיליארד. כלומר, מכירות האייפד מגיעות לקצת יותר מאחוז מכלל מספרי המחשבים האישיים - ואני עוד לא שמעתי על מישהו שהאייפד היה המחשב הראשון שלו. בדרך כלל זהו המחשב השלישי - אחרי השולחני והנייד. במילים אחרות, מדובר במוצר לאחוז עשיר מאוד של האוכלוסיה.

ההערכות של אנליסטים הן שעד 2014 יימכרו 400 מיליוני טאבלטים ברחבי העולם - כאשר מערכת ההפעלה המובילה, אגב, תהיה אנדרואיד, לא iOS של אפל - אבל נצטרך לראות אם הן יתממשו. מוקדם לשפוט מוצר על פי הייפ של שנה אחת.

אחרי הכל, רוב בני האדם המשתמשים במחשבים נעזרים בהם קודם כל ככלי עבודה, ורק אחר כך לצורכי בידור. והטאבלט, כל טאבלט ולא רק האייפד, הוא כרגע כלי עבודה מחורבן במיוחד. זה נובע מהצורה של המכשיר, ועוד לא אמרתי כלום על המקלדת. הוא צעצוע נהדר לצריכת תוכן, אבל כמה צעצועים כאלה אנשים כבר יקנו?

ובנושא דומה... 

האפליקציה שתגיד לך לכבות את הסלולרי

אתמול (שבת) צוין בארה"ב "יום הניתוק הלאומי" השני. היום מאורגן על ידי פעילי שטח, שמטרתם היא לשכנע אנשים להתנתק, לפחות ליום אחד, מהמגיפה הסלולרית - בעיקר אם הם מחזיקים בסמארטפון. עזבו את הגרוטאה לנפשה, תעשו משהו עם עצמכם, מבקשים אותם פעילים.

במהלך היום, שנמשך משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעתה בשבת, המשתמשים מתבקשים לפגוש חברים, לצאת לטיולים, ושאר פעילויות שאינן כוללות בהיה במסך. - לגמרי לא במקרה, מדובר בפרויקט שמבוסס על נסיון למודרניזציה של רעיון השבת היהודית.

יש רק בעיה אחת: מדובר במכורים. לא סתם המכשיר הראשון מסוגו, הבלקברי, זכה לכינוי "קראקברי". על כן יצרו הפעילים למען הניתוק שורה של אפליקציות, שיסייעו למשתמש לעדכן את העוקבים אחריו בשלל אתרים חברתיים שהוא לא יהיה זמין. על פניו, נראה שהתנועה חותרת תחת עצמה כשהיא מאמצת את האפליקציות. עם זאת, בארה"ב יש סימנים שהרעיון מתחיל לתפוס.

קצרצרים

 

דיווחנו לפני חודשיים על תביעת הדיבה הראשונה שהוגשה בשל טוויטר, מצד מעצבת האופנה דון סימוראנגקיר, שהזמרת קורטני לאב השמיצה נמרצות בחשבון הטוויטר שלה. בסוף השבוע הסתיים המשפט בפשרה, ולאב תשלם לסימוראנגקיר 430 אלף דולר, פלוס ריבית. בחישוב מהיר, כל תו בהודעת הטוויטר עלה לה קצת יותר מ-3,071 דולר. יקר משהו.

במהלך המופע האחרון של סטיב ג'ובס בהשקת האייפד 2, הוא הקדיש חלק ניכר מהזמן לתקיפת יריביה של אפל. ב-CNN לקחו את ההצהרות של ג'ובס ופירקו אותן לגורמים. הכותרת הנהדרת שלהם אומרת הכל: "שדה עיוות המציאות של ג'ובס גובה תשלום מהאמת".

בחדשות אפל אחרות, החברה אישרה ברוב טובה את האפליקציה למק של הדפדפן אופרה - דבר חריג בפני עצמו. אבל, כדי להגן על נשמותיהן הרכות של משתמשי המק, אפל הגדירה את הדפדפן כמיועד לשימוש לבני 17 ומעלה. בכיר באופרה מחה על ההחלטה, באומרו ש"אני מודאג מאוד. 17 הוא גיל צעיר מאוד, ואני לא בטוח אם אנשים ערוכים, בגיל הזה, להשתמש באפליקציה הזו. היא מהירה מאד, אתם יודעים, ויש לה המון פיצ'רים. אני סבור שגיל ההורדה צריך להיות לפחות 18". אם הוא לא ייזהר, הוא עוד יגלה שאפל לקחו את ההמלצה שלו ברצינות.

אוסטרליה פוסעת צעד קדימה בהגנה על בלוגרים: על פי חוק שהעביר הסנאט של היבשת לאחרונה, "חוק המגן" של העיתונאים שם, המאפשר להם בין היתר לשמור על מקורותיהם חסויים, יחול מעתה גם על בלוגרים, תקשורת עצמאית, ו"אזרחים עיתונאים". החוק הוגש על ידי הסנאטור ניק קסנופון, מי ששיחק תפקיד מפתח בחיסול חוק הצנזורה של הרשת האוסטרלית.

עד כמה עצבנה גוגל את המפלגה הקומוניסטית הסינית? די הרבה. המפלגה מציירת את גוגל לאחרונה כשליחה של האימפריאליזם התרבותי האמריקאי, וביטאון של המפלגה נתלה שוב ושוב בוואיל גוהנים כהוכחה לכך שגוגל היא לא רק חברה, אלא גם גוף פוליטי עצמאי. בביטוי חריף במיוחד, השווה הבטאון את גוגל לחברת הודו המזרחית הבריטית. זו האחרונה היתה אחראית לאחד הפשעים החצופים בהיסטוריה של האנושות: מלחמות האופיום. באמצע המאה ה-19, הצליחה החברה, שהיתה לה השפעה עצומה על השלטון הבריטי, לשכנע את הממשלה להפעיל את הצי כדי שייאלץ את סין לרכוש את האופיום שמכרה החברה. הפרשה הפכה לדוגמא הבולטת ביותר של שילוב בין קפיטליזם חסר מעצורים ובין קולוניאליזם. הנזק שנגרם לסין שנוי במחלוקת, אבל במיתולוגיה הסינית אחראי האופיום הבריטי לקריסת האימפריה. המסר לגוגל ברור: הפעם לבייג'ינג יש ספינות תותחים משלה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"