נסללה הדרך לקרב אמיתי בין חבילות תקשורת משולבות

ביום חמישי פרסמה הוועדה בראשות אמיר חייק, שמונתה לפני כשנה בידי שרי התקשורת והאוצר, מסמך המבשר על סדרת אירועים מהמכוננים שחווה שוק התקשורת הישראלי מעודו. הוועדה הכריזה כי בזק ו־HOT ייאלצו לפתוח לראשונה את תשתיות התקשורת שלהן לשימוש של גורמים חיצוניים, הפיקוח על תעריפי בזק יוסר ועולם התקשורת הישראלי יתקרב בצעדי ענק לעידן של מלחמה אמיתית בין חבילות תקשורת משולבות.

אלו רק המלצות ביניים - לפי לוחות הזמנים הצפויים, לאחר שימוע שיימשך כחודשיים, ובו יוכלו חברות התקשורת להביע דעתן על ההמלצות, תחל הוועדה לגבש המלצות סופיות, הצפויות להתפרסם במהלך הרבעון השלישי של השנה. אם המלצותיה יתקבלו, ייתכן שכבר במהלך 2012 נראה את קבוצות התקשורת בישראל מתמזגות באופן רשמי, ואל HOT, המציעה כבר כיום חבילות טריפל, יצטרפו גם בזק, קבוצת אי.די.בי ופרטנר, וכל אחת מהן תציע

ללקוח חבילה המשלבת טלפוניה קווית, סלולרית ובינלאומית, חיבור לאינטרנט בפס רחב ותוכן טלוויזיוני.

ישראל היא אנומליה רגולטורית בתחום התקשורת - היא המדינה היחידה בעולם שבה לקוח אינטרנט נדרש לפעול מול שני ספקים: ספק תשתית וספק אינטרנט. היא המדינה היחידה שבה קיים פיקוח כפול על מחירי ספק התקשורת העיקרי במדינה (מינימום ומקסימום). למעשה, משטר הרגולציה בתקשורת בישראל הוא "מה שלא מותר - אסור", וכל ספק תקשורת נדרש לרישיון מיוחד כדי לספק שירות תקשורת חדש. במשרד התקשורת לא יודו בכך בפה מלא, אך רגולציית התקשורת בישראל היא שהביאה ברובה לפער השלילי בין ישראל למדינות אחרות בתחום התקשורת.

ועדת גרונאו, שבחנה את שוק התקשורת הישראלי ב־2007–2008, קבעה כי "פיקוח המחירים על המונופול (בזק - ג.נ), ובמקביל פיתוח התחרות הביאו לרמות מחירים של השירותים השונים שהן מהנמוכות בעולם. מגוון השירותים המוצע על ידי רוב החברות הפועלות במגזרי הענף השונים לא היה מבייש אף מדינה באירופה". עם זאת, ציינה הוועדה, מחירי הטלוויזיה הרב־ערוצית גבוהים ביחס לעולם, האינטרנט הקווי זול אך רוחב הפס נמוך יחסית למדינות מתקדמות, ובעיקר, הדגישה הוועדה, מדיניות משרד התקשורת לא השתנתה מאז סוף שנות התשעים.

המסקנות הסופיות של ועדת חייק עשויות לדחוף את משרד התקשורת לעידן חדש, ולהפוך את שוק התקשורת לתחרותי יותר. גורמים המקורבים לוועדה טוענים כי שרי התקשורת והאוצר כבר סמכו ידיהם על ההמלצות המסתמנות, ויפעלו לאשרן וליישמן במהירות האפשרית, אולם בהסתמך על גורל המלצותיהן של ועדות קודמות בתחום, עדיין לא ניתן לברך על המוגמר.

שוק סיטונאי בתשתיות

ההמלצה: הנהגת שוק סיטונאי בתשתיות התקשורת: בזק ו־HOT יידרשו למכור גם לחברות מתחרות את זכות השימוש בחיבורי התקשורת שלהן במחירים סיטונאיים; עידוד כניסתה של חברת החשמל לתחום תשתית התקשורת, ומתן אפשרות לכל חברה לספק כל שירות תקשורת ומדיה שתרצה.

התוצאה: הוזלת מחירי הגישה לאינטרנט, ביטול הסרבול שבחלוקה לספק תשתית וספק אינטרנט, יצירת תשתית לשירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט, ויצירת תחרות מבוססת קבוצות בישראל.

רעיון השוק הסיטונאי, שהיה אמור להגביר את כוחן של חברות נטולות תשתית, הועלה בידי ועדת גרונאו, אך מאז ועד היום לא בוצע דבר. גרונאו הציע בתחילה לבצע ברשת של בזק הליך המכונה Unbundling, או "התרה", שמשמעו מתן אפשרות לכל חברה להתמקם בקצה התשתית של בזק בארון הסעף השכונתי, ולהציב שם ציוד תקשורת ש"יקבל" מבזק את התמסורת עד לאותה נקודה, אך יעביר אותה ללקוח באמצעות החברה השנייה. לפי תסריט כזה, גם אם בזק העדיפה שלא לשדרג את תשתית התקשורת שלה עד לבית הלקוח ממש, החברה המתחרה היתה יכולה להשתמש בטכנולוגיות שונות כדי לאפשר מהירות גבוהה יותר במקטע זה.

עם תחילת פריסת רשת ה־NGN של בזק הפך רעיון ה־Unbundling לחסר רלבנטיות, כיוון שבזק שינתה מהותית את הדרך שבה מנוהלת הרשת שלה ברחבי המדינה, וגם ב־HOT טענו כי מבנה הרשת שלה מונע התערבות חיצונית. ועדיין, הרעיון לאפשר לגורמים חיצוניים להשתלט על מקטע מסוים של תשתיות אלו ולפעול ישירות מול הצרכן הסופי מתגשם ברעיון השוק הסיטונאי בצורה אחרת: אם כיום נדרש הצרכן להזמין את חיבור התשתית שלו מבזק או מ־HOT ולאחר מכן להתחבר לספק אינטרנט, כפיית השוק הסיטונאי על בזק ו־HOT תאפשר לחברות כמו נטוויז'ן, 012 סמייל, בזק בינלאומי (השייכת לבזק), אקספון וחברות חדשות לרכוש מבזק כמות גדולה של "חיבורים" במחירים סיטונאיים, ולפנות ישירות ללקוח בהצעה לחיבור לאינטרנט, כאשר מושגי ה"תשתית" וה"קישוריות" אינם מטרידים עוד את הלקוח הסופי. התוצאה הצפויה? פחות טרטור של הלקוח ואפשרות להוזלה משמעותית במחירי האינטרנט בישראל.

הוועדה ממליצה להמשיך לעודד את כניסתה של חברת החשמל לתחום תשתיות האינטרנט, באמצעות פריסת סיבים אופטיים ברחבי המדינה על ידי חברה שעליה ישלוט גורם חיצוני. גם חברה זו אמורה למכור את חיבוריה באופן סיטונאי, והתחרות בין שלוש תשתיות אלו אמורה לגרום למלחמת מחירים ביניהן לטובת הספקים האחרים, ובסופו של דבר לטובת הצרכן. תשתית חברת החשמל, ובהמשך התשתיות של בזק ו־HOT, יאפשרו להפיץ שידורי וידיאו על גבי רשת האינטרנט, וכך תתעצם גם התחרות בתחום הטלוויזיה.

בזק: תעריפים בלי פיקוח

ההמלצה: יבוטל הפיקוח על תעריפי המקסימום של בזק, ובהמשך יבוטל גם הפיקוח על תעריפי המינימום

התוצאה: בטווח הקצר לא יהיה שינוי, אך בטווח הארוך אמורים תעריפי התקשורת של כל החברות לצנוח כתוצאה מיכולתה של בזק להתחרות גם בגזרת המחיר.

הפיקוח על מחירי המינימום של בזק מונע מתעריפי התקשורת הקווית לצנוח - כך סבורים בוועדת חייק. אם על בזק נאסר להציע תעריף מתחת למחיר מסוים בשירותי הטלפוניה והאינטרנט, כל מה שנדרשות מתחרותיה לעשות הוא להציע מחיר הנמוך באגורה אחת, ואין להן אינטרס לעורר מלחמת מחירים לטובת הצרכן. הקישור שמבצעת הוועדה בין הפיקוח על מחירי בזק לבין השוק הסיטונאי נגזר מההבנה כי בעת שיתקיים שוק סיטונאי בזק ו־HOT יקבעו ממילא את הרף התחתון של המחירים, שהרי החברות האחרות לא יגבו מהצרכן מחיר הנמוך מהמחיר שהן משלמות לבזק ול־HOT.

הפיקוח על מחירי המקסימום של בזק יוסר באופן מיידי, שכן התחרות מול HOT וספקי הטלפוניה האחרים תסיר את האיום מפני קביעת מחירים גבוהים מדי. את הפיקוח על מחירי המינימום הוועדה ממליצה להסיר לאחר שהשוק הסיטונאי ייכנס לפעולה, כיוון שהסרתו מוקדם מדי עלולה לאפשר לבזק להציג מחירים טורפניים עוד בטרם החברות האחרות יקבלו את היכולת להציע חבילת שירותים, שתהווה משקל נגד למחירי טלפוניה מוזלת.

ביטול ההפרדה המבנית

ההמלצה: לבטל בהדרגה את ההפרדה המבנית בכל החברות מלבד בזק ו־HOT, ובהמשך לבטל אותה גם בהן

התוצאה: יצירת תחרות מבוססת קבוצות, והוזלת השירותים לצרכן.

כתב המינוי הראשוני של הוועדה לא כלל את נושא ההפרדה המבנית, אך הוועדה ביקשה וקיבלה אישור מיוחד לדון בו, שהרי יצירת שוק סיטונאי המאפשר לכל החברות להציע שירותים משולבים אינו יכול להיות מנותק מהאיסור על בזק להציע חבילות דומות.

ההפרדה המבנית נולדה להסיר את החשש כי חטיבת התקשורת הפנים־ארצית של בזק תחלוק מידע ואסטרטגיה עם חטיבת השיחות הבינלאומיות של החברה, ותיצור יתרון לא הוגן על המתחרות החדשות בתחום השיחות הבינלאומית בסוף שנות התשעים. ההפרדה המבנית, הקוראת להפרדה של מערכות הניהול, הלוגיסטיקה, הפיננסים והתפעול של בזק לפי תחום פעילות, יצרה את בזק בינלאומי, מנעה מבזק למזג לתוכה את פלאפון לאחר שבזק הגיעה לשליטה מלאה בה, ואסרה עליה להציע עד לאחרונה חבילות מוצרים משותפות הכוללות טלפוניה, אינטרנט, סלולר וטלוויזיה.

משנכנסה HOT לשוק התקשורת באמצעות מיזוג שלוש חברות הכבלים המקוריות באמצע שנות האלפיים, הוטלה עליה מגבלה דומה. גם במשרד התקשורת מודים כי אכיפת ההפרדה ב־HOT אינה מבוצעת בקפידה יתרה.

מאז, עקרון ההפרדה המבנית משתמר, ואף הורחב לחברות אחרות - לפי מדיניות משרד התקשורת, לחברת סלולר אסור לספק ישירות שירותי שיחות בינלאומיות, עובדה המונעת מסלקום להתמזג עם נטוויז'ן, ומנעה מפרטנר לרכוש את 012 סמייל כבר לפני כמה שנים. אישור הרכישה של 012 סמייל בידי פרטנר בשבוע שעבר מעיד כי גם במשרד התקשורת מתחילים להבין שמדובר במדיניות ארכאית ושגויה, וכהרגלו העדיף המשרד להסדיר את שוק התקשורת באמצעות הוספת טלאים ולא באמצעות הצגת מדיניות ארוכת טווח. ועדת גרונאו המליצה לבחון את ביטול ההפרדה המבנית של בזק רק כאשר האחרונה תרד אל מתחת לנתח שוק של 60% בשוק הטלפוניה, ושר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, אימץ את ההמלצה. נציג משרד התקשורת בוועדת חייק, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, אסף כהן, המליץ להמשיך להמתין עד להגעה לרף זה, אך חברי הוועדה האחרים התנגדו.

החשש של החברות האחרות מביטול ההפרדה המבנית בבזק מובן - איחוד של המידע המצוי כיום בנפרד בבזק, פלאפון, בזק בינלאומי ו־yes יכול ליצור פניה מדויקת לכל לקוח של כל אחת מהן עם חבילה אטרקטיבית ביותר שתכלול את כל השירותים של חברות אלו. לחברות אחרות יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתחרות בבזק במצב כזה. מאידך, את האיום הזה ניתן לנטרל באמצעות מתן אפשרות לקבוצות תקשורת אחרות להציע שירותים רבים, ואת החשש מדריסת התחרות בידי בזק מבקשים בוועדה להסיר באמצעות הקביעה כי ההפרדה המבנית בבזק תבוטל רק לאחר שחברות אחרות יוכלו להשתמש בתשתית התקשורת שלה (במסגרת השוק הסיטונאי), ויציעו גם הן חבילות מוצרים. לפי חישובי משרד האוצר, ההפרדה המבנית בבזק וב־HOT גורמת להן להוצאה שנתית עודפת של מאות מיליוני שקלים, כך שלכאורה ביטולה יאפשר בטווח הבינוני והארוך לגלגל את החיסכון לטובת מחירים נוחים יותר לצרכן. מאידך, כאשר חברות התקשורת מעריכות כי רווחיהן יקטנו כתוצאה מהגברת התחרות, ייתכן שמי שייהנה מהחיסכון תהיה שורת הרווח של החברות, ולא הצרכן.