צילום: בלומברג
השורה התחתונה: חברות ההובלה הימית מרימות עוגן ומפליגות מהמשבר
חברות ההובלה הימית נחלצו מהמשבר העולמי שהיכה בהן קשות, והדבר משתקף היטב בתוצאות 2010. לפי הערכות, ב־2013 יעקפו הביקושים בענף ההובלות את יכולת השינוע של חברות הספנות
אחרי שנתיים שבהן מגזר ההובלה הימית פרפר כדג מחוץ למים וחברות רבות כמעט קרסו, נראה שהענף הגיע - לפחות עד הזעזוע הבא - לחוף מבטחים.
בשנים 2008–2009 רשמו חברות ההובלה הימית הפסדי עתק לנוכח הירידה החדה בביקושים העולמיים, וספינות ענק נאלצו לשרוף דלק יקר כשהן מפליגות בתפוסה חלקית מאוד.
אבל ההתאוששות בצריכה העולמית עוררה מחדש את המגזר. ספינות עמוסות מחצבים וחומרי גלם עושות את דרכן מאפריקה, אוסטרליה ודרום אמריקה, למפעלי היצור באסיה - ומשם מפליגות אוניות עמוסות מכולות אל נמלי אירופה וארצות הברית. על פי הערכות של חברות הובלה ואנליסטים שונים, כבר ב־2013 יעקפו הביקושים את יכולתן של החברות לנייד מוצרי צריכה בעולם.
עדות נוספת לפריחה הנוכחית בענף מגיעה מהנפקתה הצפויה של חברת האפאג־לויד הגרמנית, שהיא החמישית בגודלה בעולם במונחי צי אוניות מטען. שווייה של החברה בהנפקה המתוכננת לאמצע אפריל נאמד ב־4.2 מיליארד דולר.
ענף ההובלה הימית מורכב משלושה מגזרים שונים ובלתי תלויים זה בזה מבחינה כלכלית: הובלת מכולות (קונטיינרים), הובלת מוצקים (Bulk) כגון פחם, ברזל ומתכות, והובלת נוזלים (בעיקר נפט וגם כימיקלים).
מכולות וצריכה
המגזר שמשמש כסמן המובהק ביותר לתנודתיות בצריכה העולמית הוא מגזר המכולות - אשר באמצעותן מעבירים את מרבית מוצרי הצריכה בעולם. רוב הייצור העולמי מתרכז כיום בסין, ונמלי היעד העיקריים שלו נמצאים באירופה ובארה"ב. צמיחת הייצור האסייתי, מצד אחד, ועליית הביקושים במדינות המערב, מצד שני, נתנו דחיפה גדולה מאוד למגזר המכולות, ובעשור שהסתייים ב־2009 צמח הסחר באמצעות מכולות בכ־10% בשנה בממוצע (רק ב־2001, שנחשבה לשנה גרועה למגזר המכולות, צמח הסחר ב־4% בלבד).
מטבע הדברים, מגזר המכולות גם משקף את פעילות הכלכלה העולמית: ברגע שהצרכן האמריקאי או האירופי קונה פחות טלוויזיות, בגדים, תכשיטים או מכוניות, הדבר משתקף מיד בפעילות המכולות, כך שהמסחר מושפע מהותית מסביבה של מיתון או צמיחה.
השגשוג של מגזר ההובלה הימית בעשור שהסתיים ב־2009 נבע הן משיפור משמעותי ברמת החיים והן מירידה מסיבית במחיריהם של מוצרי טכנולוגיה. השילוב של צמיחה בצריכה העולמית ועלייה בהיקף המוצרים גרם לעלייה בנפח הסחר העולמי אשר היטיבה עם חברות ההובלה הימית.
למרות זאת, האנליסטים, המשקיעים וגם חברות ההובלה הימית עצמן מתקשים לצפות את ביצועי המגזר בשנים הבאות. הסיבה לכך נובעת מחוסר היכולת לתאם בין לוחות הזמנים של הצרכנים ללוחות הזמנים של חברות ההובלה: בעוד שהדרישות הצרכניות משתנות במהירות ונבדלות ממקום למקום, התגובה של חברות הספנות היא אטית ומסורבלת מאוד - מאחר שהן כבולות להתחייבויות ארוכות טווח הנגזרות מקצב הבנייה של האוניות.
בשנות הגאות (2007–2005) נוצר מחסור גדול מאוד באוניות על רקע הביקושים המאמירים לשינוע סחורות. בניית אונייה אורכת כשנה וחצי - וזאת בהנחה שאין תור של הזמנות במספנות. אך באותן שנים התור היה ארוך, ובחלק מהמקרים חברות שהזמינו אוניה ב־2007 גילו שהמועד המוקדם ביותר שבו יוכלו לקבל אותה יהיה ב־2012.
חברות ההובלה הימית הוסיפו לבצע רכישות עתידיות של ספינות, אך במקום הצמיחה המיוחלת הגיע המשבר העולמי אשר טרף את קלפים. התוצאה היתה זעזוע קשה לחברות ההובלה הימית, וב־2009 - אחרי עשור של צמיחה - התכווץ היקף הסחר העולמי באמצעות מכולות ב־10%.
מפליגים, לא מרוויחים
בתקופת המשבר העולמי הפליגו אוניות רבות כשתפוסת המכולות שלהן חלקית, וכל יום של הפלגה - הכרוך בהוצאות קשיחות של צריכת דלקים ותחזוקה למשל - הסב הפסדים קשים לכל תעשיית ההובלה הימית. חברות החלו להשבית אוניות ולהעמידן במעגנים. 12% מהצי העולמי (מאות אוניות במספר) עמדו ב־2009 ללא תנועה. גם כך ספגו החברות עלויות גבוהות של תשלומי ריבית, פחת, ביטוח, תחזוקה ושכר לצוותים המינימליים שהוסיפו לאייש את כלי השיט. הירידה החדה בסחר במכולות גרמה לעודף היצע ולירידה חדה במחירי ההובלה.
בגלל התחרות האדירה בענף החברות המשיכו להפעיל קווי סחר גם כשההפלגות לא היו כדאיות מבחינה כלכלית. הסיבה לכך היתה שהחברות לא רצו לסגור באופן מוחלט את הקווים ולאבד לקוחות לטובת מתחרות. יותר מכך, כדי לשמור על נתח שוק, חברות ההובלה הימית הפחיתו את המחירים עד שהן לא הצליחו לכסות אפילו את עלויות הטיפול במטענים. חלק מהחברות היו על סף התמוטטות - שממנה ניצלו הודות לתמיכה של החברות־האמהות והבנקים.
ענף ההובלה הימית נמצא כיום בתקופה טובה, אבל השרטון העיקרי שניצב לפניו הוא הזינוק הנוכחי במחיר הנפט אשר עלול לשחוק את הרווחים. למרות זאת, נדמה שחברות ההובלה הימית ערוכות לכך כשהן נשענות כעת על ביקושים יציבים. ההתאוששות שהחלה בסוף 2009 התעצמה במחצית השנייה של 2010. החברות שנהנו מביקושים הולכים וגוברים העלו במהירות את מחירי ההובלה, והדבר ניכר בדו"חות המצוינים של הרבעון הרביעי אשר החלו להתפרסם בשבועות האחרונים.
השורה התחתונה: למרות הזינוק החד במחיר הנפט, חברות ההובלה הימית נשענות על ביקושים יציבים והן עתידות להמשיך ולהרוויח גם בשנים הבאות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה