אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: גבול חד-צדדי לפניך צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: גבול חד-צדדי לפניך

מעברי הגבול בין ישראל לרשות הם עורק החיים של הייבוא והייצוא הפלסטיני, אך שדרוגם יסייע גם לישראל

07.03.2011, 08:18 | דני רובינשטיין

מעברי הגבול בין ישראל לבין שטחי הרשות הפלסטינית, בגדה המערבית, דומים מהרבה בחינות לטרמינלים בינלאומיים, אך מבחינה מרכזית אחת הם שונים באופן מהותי: מדובר במעברי גבול חד־צדדיים. בכל מעברי הגבול בעולם ישנם שני צדדים. כלומר, אנשי ביטחון ומכס ופקידי הגירה משני צדי הגבול בודקים את היוצאים והנכנסים. לא כך במקרה הישראלי־פלסטיני. רק הישראלים בודקים מי יוצא ומי נכנס, ואילו סחורות עוברות בין ישראל לגדה. בצד הפלסטיני אין פיקוח או נוכחות של שוטרים וחיילים פלסטינים, ולא של אנשי מכס ופקידי הגירה.

השקעה של עשרות מיליוני שקלים בציוד ביטחוני

כאלף אנשי ביטחון ופקידים ישראלים עובדים במעברים הללו המנוהלים על ידי מינהלת מיוחדת במשרד הביטחון, בשיתוף המשטרה וצה"ל. יש מעברים מיוחדים לסחורות, המשמשים את היבוא והיצוא של הרשות הפלסטינית, יש מעברים לאנשים ולמכוניות פרטיות, ויש כמובן מעברים המשמשים בעיקר את 300 אלף המתנחלים הישראלים. מדינת ישראל השקיעה עשרות מיליוני שקלים בבניין המעברים הללו, והתקינה בהם ציוד ביטחוני מהמשוכללים בעולם.

אשה פלסטינית במחסום בית לחם, צילום: שאול גולן אשה פלסטינית במחסום בית לחם | צילום: שאול גולן אשה פלסטינית במחסום בית לחם, צילום: שאול גולן

הממשלה הפלסטינית מצדה לא השקיעה פרוטה בבניין המעברים. ברור לפיכך שהצד הפלסטיני לא מתערב בהסדרי המעבר; הם לא קובעים מי יעבור ברגל או ברכב, אילו סחורות מותר להעביר, או באילו ימים ושעות המעבר יהיה פתוח.

הם בוודאי לא היו מסכימים לבניין חלק מהמעברים בתוך השטח שנכבש ב־1967, כמו המעברים בביתוניא, קלנדיה והמנהרות. כמו כן, אין ספק שהפלסטינים לא היו מסכימים להגבלה הישראלית, שלפיה אסור לאף כלי רכב פלסטיני לעבור במעברים ולנסוע לתוך ישראל.

מבחינת מעבר סחורות, מדובר בעיקר בשלושה מעברים גדולים; ג'למה, מצפון לג'נין; שער אפרים, ליד טול כרם; ותרקומיא, מדרום לחברון. במעברים הללו - ובעוד כמה קטנים יותר, כמו מיתר מצפון לבאר שבע, בקה וריחן בשומרון, מעבר המנהרות, וביתוניא שבגבול ירושלים - מתנהל רוב רובו של היצוא והיבוא הפלסטיני. ד"ר מאיר אמיר וד"ר סוהייל סולטאן ערכו לאחרונה מחקר על המשמעות הכלכלית של המעברים, זאת על פי הזמנה של מרכז פרס לשלום. הם המליצו על שורה של שיפורים במעברים, כמו הארכת שעות העבודה ושדרוג הציוד והמתקנים, כדי שהמשאיות והסחורות יוכלו לעבור במהירות גדולה יותר.

מי שירוויחו משדרוג המעברים, אם יתבצע, לא יהיו רק הפלסטינים, אלא גם הישראלים. לא רבים יודעים זאת, אך הרשות הפלסטינית היא יעד היצוא מספר שתיים של ישראל, אחרי ארה"ב, בהיקף של יותר מ־3.5 מיליארד דולר בשנה (ב־2008), וכך קרוב לוודאי גם תישאר עוד זמן רב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות