אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באקדמיה לא משתכנעים: "מגדלים זה רק לאלפיון העליון"

באקדמיה לא משתכנעים: "מגדלים זה רק לאלפיון העליון"

פרופ' רחל אלתרמן טוענת כי הבנייה במגדלים אינה מתאימה לשוק הישראלי והגישה לפיה בנייתם מאפשרת ניצול מיטבי של הקרקע מוטעית

07.03.2011, 09:20 | שירלי ששון-עזר

פרופ' רחל אלרתמן, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, מתנגדת באופן נחרץ לעמדה שמציג ישר. במחקר שערכה ב־2009 תחת הכותרת "מגדלים כושלים", הסבירה אלתרמן מדוע הבנייה במגדלים אינה מתאימה לשוק הישראלי כמוצר עממי. לדבריה, גם הגישה שלפיה בניית מגדלים מאפשרת ניצול מיטבי של הקרקע מוטעית: "זו גישה פופוליסטית מכיוון שהיא מתבססת על חשבון פשוט. ככל שהבנייה הופכת צפופה יותר, כך המרחקים בין הבניינים חייבים להיות גדולים יותר בגלל הקרינה מהחלונות והרוחות שיוצרים הבניינים, והשטחים הציבוריים דורשים 60%–70% מהקרקע".

אלתרמן טוענת כי לא ניתן לאמץ בישראל את מודל המגדלים הניו יורקי: "במנהטן אין כמעט ילדים, ואם יוצאים משם לשכונות כמו הברונקס רואים שיש ריקבון של ערים, מהסיבה הפשוטה שמגדלים מיועדים לאלפיון העליון בלבד". על פי המחקר שערכה אלתרמן, הבעיה הגדולה ביותר במגדלים היא דמי התחזוקה שאותם דורש המגדל. "בארץ משלמים סכום נמוך יחסית על אחזקה, ותוך כמה שנים הבניין נראה כמו סלאמס".

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
"לא" למגדלים- "כן" לבניה רוויה
פרופ' אלתרמן צודקת: מגדלים אינם מתאימים לאוכלוסיה ממוצעת, יוצרים כאוס אורבני והמעלה העיקרית שלהם הנה שהיזמים ואדריכלי הצמרת המשרתים אותם עושים רווחים מופרזים. הכבאית אינה מגיעה לגובה של יותר מ9-10 קומות. שריפה אחת- והולך כפר שלם! מי שחושב שמשפחות ממוצעות תעמודנה בעלויות תחזוקה של מגדל- טועה. המחיר יהיה מערכות כיבוי והגנה שאינן עובדות. "כן" לבניה רוויה לגובה בינוני! לא מוחלט למגדלים כפתרון דיור לעם. יש מקום למגדלי מסחר ומשרדים. יש מקום למגדלים לאוכלוסיה עשירה- מחוץ למרקם העירוני של ערים בארץ, ורק במקומות בהם מגדל ישפר את הסביבה ולא יהרוס אותה.
אדריכלית  |  07.03.11
10.
ל-6 האופטימיסטי
אמנם אלתרמן היא בסה"כ חוקרת ומרצה, אך במיוחד בשל כך יש להתייחס לדבריה ברצינות. הם מבוססים על מחקרים אמפיריים מהארץ. המודל האסייאתי (שנחאי אינה מיוחדת בהיבט זה) לא ממש מתאים לארץ. רק כדי לסבר את האוזן, כמה הבדלים מהותיים בין ישראל לאסיה: 1. באסיה (לא יפן) תקני הבניה מחמירים הרבה פחות מאשר כאן. משום שהמגדלים באסיה "צעירים" (בשנחאי בני 10-12 לכל היותר) הם עדיין נראים בסדר. שים לב שבשכונות ותיקות יותר בעיר בהן יש מגדלים, סימני הבלאי המואץ ניכרים לעין (צבע מתקלף מהבטון, נזילות בקירות חוץ וכיוב'). אני מתאר לעצמי שגם מצב המערכות האלקטרו-מכאניות (אשר כאמור מועטות מאלו המחוייבות בארץ) איננו טוב, ובעוד כעשור בניינים אלו יהפכו לסלאמס אם לא יושקע בהם כסף רב. אני מניח שבדומה לבניינים מסויימים בהונג-קונג שעברו תהליכים כאלו, זה יהיה גם המצב בשנחאי. לא בדיוק אידיליה. 2. מערכת תכנון המאפשרת re-zoning ופינוי-בינוי מהיר ואפקטיבי. כך ניתן להסב מתחמים שלמים לקומפלקסים של מגדלים עם פיתוח סביבתי נאות. הייתי רוצה לראות מישהו מפנה ומשטח את נווה צדק ובונה שם רק מגדלים בני ארבעים קומות כל אחד... אנחנו מדינה דמוקרטית, ופיתוח מקיף במרכזי הערים הוא תהליך כמעט בלתי אפשרי. 3. צפיפות מוגברת במרכזי ערים באסיה יוצרת עומסי תחבורה שהפקקים בתל-אביב נראים כבדיחה לידם. ציפוף = אחלה. ציפוף יתר = אסון. גם תחבורה ציבורית יעילה לעולם איננה יעילה מספיק בצפיפויות מוגזמות. מתכננים ואדריכלים רבים גורסים שפתרון נכון ומאוזן לערי הארץ הוא בניה רוויה שלא במגדלים. זו מאפשרת להשיג צפיפות גבוהה מחד גיסא, במבנים שמתאימים למודל של בעלות פרטית ועלויות אחזקה סבירות מאידך גיסא. אסיה ושנחאי רק מהוות הוכחה לצדקת טענה זו - צריך ללמוד מטעויותיהן ולא לשכפל אותן.
פסימיסט  |  07.03.11
לכל התגובות