בלעדי ל"כלכליסט": פסגות סל, מבט ואינדקס יידרשו להשלמת הון של 60 מיליון שקל

רשות ני"ע מרחיבה את הפיקוח על ענף תעודות הסל, בדומה לרמת הפיקוח החלה היום על ענף קרנות הנאמנות, כדי לצמצם למינימום את הסיכונים הכרוכים בניהול תעודות סל. להערכת הרשות, מודל הפיקוח ייכנס לתוקפו, בכפוף לאישור חקיקתי, כבר בשנה הקרובה.

אחת הדרישות המשמעותיות שיחולו על הענף במסגרת מודל הפיקוח החדש, היא חיזוק ההון העצמי הנדרש מהחברות המנפיקות, כך שיהלום את רמת הסיכון של פעילותן. דרישות ההון החדשות ישקללו פרמטרים נוספים מלבד היקף הנכס המנוהל, כפי שנעשה כיום, כך שמנהל תעודות סל גדול יידרש להון עצמי של 100 מיליון שקל ומנהל קטן יידרש לכ־30 מיליון שקל.

יישור קו ברבעון הקרוב

ל"כלכליסט" נודע כי לפי סימולציה שערכה הרשות ליישום המודל, על בסיס נתוני יוני 2010, היקף ההון העצמי הכולל בענף תעודות הסל שעמד אז על 450 מיליון שקל, יעלה ל־616 מיליון שקל לפי המודל החדש - העלאה של 37%.

עד שתיכנס החקיקה החדשה לתוקף, ביקשה הרשות מהחברות המנהלות של תעודות הסל לפרסם בדו"ח הכספי הקרוב כיצד ישפיע יישום המודל על דרישות ההון מהן, ולדווח אם ההון העצמי שלהן כיום תואם את המודל. ההערכות בשוק הן כי אף שמדובר בדרישת גילוי בלבד, רוב החברות יישרו קו וישלימו את ההון הדרוש, במידת הצורך, כבר בדו"חות הרבעון הראשון של 2011.

ל"כלכליסט" נודע כי לפי סימולציה שביצעה הרשות על פי נתונים המבוססים על דו"חות החברות מיוני 2010, שלוש חברות יידרשו להשלמות הון: פסגות תעודות סל שתידרש להשלמה של כ־30 מיליון שקל, מבט של בית ההשקעות כלל פיננסים שתידרש להשלמה של 20–25 מיליון שקל ואינדקס של דש בית השקעות שתזדקק להשלמה של 7–9 מיליון שקל. יתר החברות, ובכללן שתי החברות הגדולות בענף - קסם ותכלית - לא יידרשו להשלמות הון. יודגש כי מדובר בהון כלכלי ולא בהון חשבונאי, שמבוסס גם על האופן שבו מושקע ההון העצמי של הגופים ועל רמת הנזילות שלו.

בנוסף, תדרוש רשות ני"ע ממנהלי תעודות הסל להעמיד סכום נוסף בהיקף של עשרות מיליוני שקלים למנהל בדרך של ערבות בעלים. ל"כלכליסט" נודע כי בעלי חברות תעודות הסל יידרשו להעמיד ערבות שתנוע בין 30 מיליון שקל לגופים קטנים ל־50 מיליון שקל לגדולים.

דרישת הערבות נועדה להרתיע את מנהלי התעודות מלהשקיע בפעילויות החשופות לסיכון אשראי גבוה. בכך, למעשה, מפיקה הרשות את לקחי פרשת תעודות הסל של חברת הדס (שלימים נרכשה על ידי בית ההשקעות מיטב) שמנהליה העבירו את כספי תעודות הפיקדון שהנפיקה לחשבונות בבנק ליהמן ברדרס ערב קריסתו.

מדיניות השקעה שמרנית

במסגרת מודל הפיקוח החדש תוגדר מסגרת החשיפה לסיכוני אשראי לפי רמות סיכון (המבוססות על דירוג הבנק שבו יופקדו כספי התעודות), וייקבעו כללים להתקשרות עם גופים פיננסיים ומצבים שבהם תחול חובה על המנפיק למשוך את כספו מאותם גופים, למשל במקרה של ירידת דירוג.

בנוסף להקצאת ההון העצמי נקבעה שורה ארוכה של עקרונות שנועדו לעודד מדיניות השקעה שמרנית על ידי מנהלי תעודות הסל. עקרונות אלה כוללים, בין היתר, הסדרה של כללי ההשקעה של נכסים שישמשו לכיסוי עבור תעודת סל וכללי דיווח לרשות ולנאמן.

הרשות אף הגדירה כללים ביחס לנכסים שבהם מותר למנפיק התעודות להשקיע, תוך צמצום אפיקי ההשקעה המותרים, כדי להבטיח סחירות ונזילות ולאפשר פדיון של התעודות גם במצב של קשיי נזילות בשווקים.

מודל הפיקוח החדש יביא גם למעבר מהמשטר הקיים כיום, שבו כפופות תעודות הסל לדרישות גילוי ושקיפות בלבד, למשטר של פיקוח והסדרה על ידי רשות ני"ע, המגלם בתוכו גם סמכויות אכיפה. בהתאם, יועברו הנכסים המגבים את תעודות הסל (ניירות הערך) לבעלות המחזיקים בתעודה, בעוד שעד כה הנכסים היו בבעלות החברות המנפיקות. תעודות הסל יועברו לטיפול מחלקת ההשקעות של הרשות תחת דודו לביא, לאחר שהיו כפופות למחלקת תאגידים ברשות.

הרשות מחדדת את תשומת לב המשקיעים כי פעילות תעודות הסל חשופה לסיכונים. בעיקר משום שמדובר במכשיר המבטיח למחזיק בו את תשואת נכס המעקב ללא תלות באופן התכסות המנפיק. כלומר, מנפיק התעודה מתחייב למשקיע בה להשיג את ביצועי המדד הרלבנטי שהתעודה עוקבת אחריו, ללא קשר לשאלה אם הוא רוכש את ניירות הערך המרכיבים את המדד.

בנוסף, קיים גם סיכון מערכתי לשוק ההון בפעילות בתחום זה: קיום אירוע חדלות פירעון במנפיק תעודת סל יחייב את סגירת הפעילות ומכירת יתרת ניירות הערך של הציבור המוחזקים על ידי אותו מנפיק. מצב זה עלול להוביל לנפילה חדה בשעריהם של ניירות ערך רבים בבורסה.

מפסגות נמסר בתגובה: "אנחנו לומדים את דרישת רשות ני"ע כפי שפורסמה. פסגות תעודות סל תעמוד בדרישות ההון כפי שיתחייב על פי החוק".