טכנולוגיות המחשוב של 2011
מטאבלטים המותאמים לעסקים, דרך רשתות חברתיות לעובדים ועד הבאזז הלא נגמר של מחשוב הענן: עוד ועוד טכנולוגיות מגיעות לבשלות ונהפכות לכלים עסקיים אמיתיים שמאפשרים לחברות לחסוך בהוצאות ולייצר ההכנסות. "כלכליסט" וגרטנר מגישים את 10 הטכנולוגיות שלארגונים הגדולים כדאי לרכוש בשנה הקרובה
1. פייסבוק לארגונים
השירותים החברתיים יספקו לארגונים דרכי תקשורת יעילות יותר ויחליפו את הדוא"ל. בין השאר הם יסייעו ביצירת סביבת עבודה הדומה יותר לעבודה פנים אל פנים
ההצלחה של שירותים חברתיים כמו בלוגים, פורומים, פרופילים, מנועי דירוג, וויקי ותיוג היא לא בהטמעת הטכנולוגיה, אלא ביכולת שהם מסוגלים להעניק לניהול מידע. המטרה העיקרית היא להשתמש בשירותים אלה כדי להרוויח מהמעורבות הקהילתית שהם יוצרים ולהגדיל את התפוקה.
גרטנר מעריכה שעד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי תקשורת מרכזי בקרב 20% מהמשתמשים העסקיים, ועד 2016 ישולבו טכנולוגיות חברתיות במרבית הכלים העסקיים. בשנים הקרובות צפויות רוב החברות להקים רשתות חברתיות פנימיות, או לאפשר שימוש עסקי בחשבונות אישיים ברשתות חברתיות.
שימוש במערכות תקשורת הדומות לאלה של פייסבוק וטוויטר הופך את השיחה לדומה יותר לשיחה אמיתית חיה ומקרב אותה לדיבור בלתי רשמי בשפה חופשית, בלי כפיפות למערכות עיבוד נתונים קשיחות ומוגדרות.
השירותים החברתיים מתפתחים באופן שיסייע ליצור סביבת עבודה גמישה יותר שבה ניתן לתקשר, ליצור ולשתף מידע רלבנטי לצורכי עבודה, וכן לקדם שיתופי פעולה ושימור ידע באופן שמדמה סיעור מוחות. בנוסף, הכלים החברתיים יוצרים ערך עסקי בכך שהם מאפשרים ליצור קשר אינטימי יותר עם לקוחות, מצוינות בשירות ובמוצרים ויעילות תפעולית, ומניעים חדשנות. השימוש ברשת חברתית ארגונית מאפשר אפילו לנהל דיון לגבי הרכישות העתידתיות של החברה.
בגרטנר מעריכים כי הכנסות שוק התוכנה החברתית לארגונים הסתכם ב־2010 ב־664.4 מיליון דולר - עלייה של 14.9% לעומת 2009. שוק זה צפוי לצמוח ב־15.7% ב־2011, לכדי 769.2 מיליון דולר.
הפופולריות העצומה של שירות המיקרו־בלוגינג טוויטר הובילה ארגונים רבים לחפש שירות "טוויטר ארגוני", שישלב בין הפונקציונליות של המיקרו־בלוגינג שמשמש להעברת מסר קצר ויעיל לבין לתכונות אבטחה ובקרה, שיאפשרו שימוש פנימי בין עובדים. גרטנר חוזה שעד 2012 ישתמשו מרבית הארגונים בשירותי מיקרו־בלוגינג, אם כי שיעור החדירה של השירות הארגוני יהיה לא יותר מ־5%.
"יש פער גדול מאוד בין המצב בארגונים למצב בבית", אומרת שלומית הארט, סמנכ"לית הייטק בגרטנר ישראל. "יש דור שלם שמגיע לארגונים ורגיל לסביבת עבודה הרבה יותר עשירה. הארגונים מפגרים אחרי התשתית הביתית בכל מה שקשור לרשתות חברתיות ושיתופיות, ורובם עובדים עם תוכנות משרדיות מסורתיות. ארגונים רבים בוחנים עכשיו אימוץ של טכנולוגיות חברתיות בשילוב טכנולוגיות שיתופיות, כדי לשדרג את סביבת העבודה".
2. טאבלטים ואפליקציות
מכשירי הטאבלט צפויים להחליף את המחשבים הניידים בעיקר בענפים כמו בתחום הבריאות, בהם יש דרישה לניידות גבוהה ולאפליקציות ייעודיות
בשנים שחלפו מאז השקת האייפון של אפל חלה התפוצצות עולמית בשימוש בסמארטפונים, אם של אפל ואם של חברות אחרות. השקת האייפד בשנה שעברה צירפה לחגיגה גם את קטגוריית הטאבלטים - מחשבים מבוססי מסך מגע ולרוב נטולי מקלדת.
לפי הערכות גרטנר, ב־2010 הסתכמו מכירות הטאבלטים ב־19.5 מיליון יחידות וב־2011 הן צפויות להגיע לל־54.8 מיליון יחידות - עלייה של 181%. בגרטנר מעריכים כי ב־2014 יעמדו מכירות הטאבלטים על יותר מ־208 מיליון יחידות.
השימוש העיקרי בטאבלטים בתחום העסקי בעתיד הקרוב צפוי להיות כמכשיר נלווה למחשב נייד, או כמכשיר משני לגישה לאימייל, לוח שנה, גלישה ברשת והעברת מצגות. מרבית העובדים לא יוכלו להחליף את המחשב הנייד בטאבלט בגלל הצורך במקלדת צמודה ונוחה וביישומים מורכבים. מכיוון שעובדים אלה מצוידים לרוב בטלפון חכם, בגרטנר מעריכים שהטאבלט יהווה מכשיר שלישי שארגונים בדרך כלל לא ירצו לקנות. עם זאת, בענפים כמו תחום הבריאות, שבהם יש דרישה לניידות גבוהה ולאפליקציות ייעודיות, קיימת סבירות גבוהה שהטאבלטים יתפסו את מקומם של המחשבים הניידים.
הצמיחה בשימוש בטאבלטים צפויה להתבטא בצמיחה מקבילה בהורדת אפליקציות ובעלייה במספר ההורדות הממוצע למכשיר שמבצע בעליו. ב־2011 יורידו משתמשים 17.7 מיליארד אפליקציות - עלייה של 117% לעומת 8.2 מיליארד אפליקציות שהורדו בשנה שעברה. היקף ההכנסות מרכישת אפליקציות ומפרסום צפוי לעבור להסתכם ב־2011 ביותר מ־15 מיליארד דולר.
גרטנר סבורה כי שיגעון האפליקציות אינו בגדר אופנה חולפת, ומאמינה שהעתיד טומן בחובו הזדמנויות רחבות היקף עבור חנויות אפליקציות. עם זאת, האפליקציות עדיין לא הבשילו לחלוטין, ועליהן להתבגר ולספק חוויה מתקדמת, עשירה ואישית יותר כדי להציג יתרון ברור לעומת יישומים מבוססי רשת.
הנתח שתופסות האפליקציות החינמיות צפוי להמשיך להצטמצם, ולהוות ב־2011 מעל ל־80% מסך ההורדות. להערכת גרטנר, נכונות המשתמשים לשלם עבור אפליקציות צפויה לגבור ככל שיכירו בערכן וככל שתהליכי התשלום יתפסו כאמינים יותר. ההכנסות שרשמו חנויות האפליקציות השונות לטאבלטים ב־2010 מוערכות ב־5.2 מיליארד דולר, והן צפויות לצמוח ביותר מ־1,000% עד ל־2014. בשנה זו אף צפוי הפרסום באפליקציות לייצר כשליש מההכנסות מהן - עלייה של 16% לעומת 2010.
בגרטנר מעריכים כי חנות האפליקציות של אפל היתה אחראית להורדת 90% מהאפליקציות ב־2010. חנות זו צפויה להמשיך ולהיות חנות האפליקציות המובילה גם ב־2014, אם כי בהפרש קטן יותר בעקבות עלייה בנפח הפעילות של חנויות מתחרות. מסקנה זו מבוססת על ההערכה כי חלקה של אפל בעוגת הטאבלטים ייקטן.
3. מיחשוב בענן
הארגונים הגדולים יתגברו על החששות ויאמצו יישומים ושירותים עסקיים על שרתים חיצוניים
טכנולוגיית מחשוב בענן מעוררת עניין זה זמן רב בקרב חברות וארגונים, אולם עד היום היא טרם קנתה אחיזה משמעותית. בעיות אבטחה שעלולות להיגרם מהעברת יישומים עסקיים לשרתים מרוחקים הרתיעו חברות רבות, שחששו לאבד שליטה על המידע שלהן.
אולם כעת נראה שהרעיונות המרכזיים של מחשוב בענן - תשלום לפי שימוש, שירות רב־משתמשים ושימוש בספק חיצוני - מתחילים לקבל תהודה חזקה יותר. יש לכך הסבר כלכלי די פשוט: המשבר העולמי הביא חברות רבות לבחינה קפדנית יותר של ההוצאות. במצב כזה קשה להתעלם מפתרון מחשוב שמספק את אותה פונקציונליות בפחות כסף.
להערכת גרטנר, בשלוש השנים הקרובות גישת הארגונים לשירותי הענן תנוע בין הענן הציבורי הפתוח לענן הפרטי הסגור. עד 2012 יהיו לחברות גדולות צוותים ייעודיים שיהיו אחראים על קבלת החלטות וניהול העבודה במודל מיקור חוץ בענן. כמו כן, שירותי מחשוב בענן צפויים להוות 10.2% מההוצאות על שירותי IT חיצוניים. כשליש מההוצאות על מחשוב בענן היו בתקציב גם בשנה שעברה, שליש נוסף הן תוצאה של הגדלת התקציב, ו־14% הופנו על חשבון סעיפי תקציב אחרים.
ב־2010, לפי הערכות, עמדו ההכנסות העולמיות משירותי ענן על 68.3 מיליארד דולר, עלייה של 16.6% לעומת 2009. מגמת הצמיחה תימשך בשנים הקרובות, וב־2014 עתידות הכנסות אלו להגיע ל־148.8 מיליארד דולר. בסך הכל, בחמש השנים הקרובות עתידים ארגונים להשקיע 112 מיליארד דולר בשירותי מחשוב בענן דוגמת תוכנה כשירות (SaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS) ותשתית כשירות (IaaS).
רמת ההכנסות הגבוהה ביותר בעולם משירותי ענן נמצאת בארה"ב, עם נתח שוק של 58% ב־2010. ואולם, בשנים הקרובות צפוי אימוץ משמעותי יותר של מודל המחשוב בענן באזורים אחרים. מרבית המאמצים המוקדמים של המודל מרוכזים בענף השירותים הפיננסיים ובתעשיית הייצור. במקביל, בתעשיות התקשורת וההייטק נרשמה עלייה באימוץ המחשוב בענן, ובמגזר הציבורי ניכרת התעניינות רבה ביכולותיו.
למרות ההתעניינות הגוברת, ארגונים רבים עדיין מביעים חשש בנוגע למעבר למודל זה. לצד סיכוני אבטחה, מטרידות אותם סוגיות כמו מידת הזמינות של השירות ויכולת השרידות והבשלות של הספק. ארגונים רבים בוחנים את הנושא אך עדיין רחוקים מלהשתכנע שמודל זה נכון להם ולצורכיהם. גרטנר רואה הזדמנות משמעותית לשחקנים קיימים בתעשיית ה־IT לפתח את היצע השירותים הקיים בתחום מיקור החוץ, האינטגרציה והפיתוח, ולהפוך לספקי ענן באמצעות שילוב בין שירותי מחשוב מסורתיים למחשוב בענן.
4. מחשוב מודע הקשר
סביבת העבודה החדשה תדע לא רק להציג מידע, אלא גם לנתח אותו ולצפות מראש את התנהגות המשתמש
מחשוב מודע הקשר הוא כינוי לסביבת עבודה שיכולה לנתח את מעשי המשתמש, לחזות את פעולותיו ולספק מידע בהתאם להקשר. הצמיחה בפעילות החיפוש ברשת ובפרסום במכשירים ניידים וברשתות חברתיות מעניקה לבתי עסק אפשרויות חדשות לספק ללקוחות לא רק תוכן ויישומים, אלא גם חוויה מקיפה יותר המבוססת על העדפותיהם האישיות. מחשוב מודע הקשר מאפשר להתייחס לפרסום באופן מורכב ורחב יותר, שמקשר בין המשווק לפעולות רלבנטיות שביצע המשתמש.
פרסומות ממוקדות אינן המצאה חדשה, אך גרטנר טוענת כי עד כה הן לא היו ברמה שסיפקה ערך עסקי לארגון שהשתמש בהן. לטענתה, הטכנולוגיה הגיעה לבשלות שמאפשרת לארגון כמו בנק לבנות פרופיל לכל לקוח באמצעות כל הפרטים שעומדים לרשותו, היסטוריית הפניות שלו וצרכיו השונים - וכך לתת לו מענה מדויק ונכון יותר מהרגע שבו הוא יוצר עימו קשר.
לטענת גרטנר, ענן המידע יתחיל ללוות את המשתמשים בכל עת לטלפון הנייד, לטלוויזיה ולרכב. חברת המחקר סבורה שהמחשוב מודע ההקשר יעצב מחדש את חוויית המשתמש במשך חמש השנים הקרובות, ולכן ארגונים חייבים להכיר את ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה מתפתחת זו ואת האופן שבו היא יכולה לסייע לקידום עסקיהם.
רמות שונות של מחשוב מודע הקשר צפויות להפוך את המסחר ברשת ובמכשירים ניידים לחוויה מתוחכמת יותר, ולאפשר מכירות ממוקדות יותר של מוצרים ושירותים. כך למשל מפרסמים יוכלו לזהות רמות שונות של נתונים אודות המשתמש, ולפנות אליו בהתאם. בנוסף, הטכנולוגיה תסייע בהגברת ההיכרות עם הלקוח ולחיזוק נאמנותו באמצעות אספקת שירותים המותאמים לרצונותיו הפרטיים - מהלכים שיסייעו בהפחתת נטישת לקוחות.
גרטנר צופה שהפרויקטים הראשונים בתחום המחשוב מודע ההקשר יובלו על ידי התעשיות שנחשבות כבר היום למובילות בפעילות שיווקית באמצעות האינטרנט - תעשיות השירותים הפיננסיים, התקשורת, המסחר, הנסיעות והאירוח. חברת המחקר מעריכה כי אפליקציות הסמארטפונים ישמשו תפקיד חשוב בחדירת הטכנולוגיה, שכן הן יאפשרו למשתמשים לרכז מידע רב במקום אחד.
לטענת החברה, למרבית הארגונים יידרשו 3–7 שנים כדי לפתח אסטרטגיה מתאימה בתחום זה, והיא ממליצה לשלב את יתרונותיו עם אלה של המחשוב בענן.
5. טכנולוגיות וידיאו
הצורך לחסוך בהוצאות ידחוף ארגונים רבים לוותר על טיסות וכנסי עובדים לטובת אימוץ וידאו קונפרנסינג
טכנולוגיית הווידיאו אינה המצאה חדשה, אך לטענת גרטנר היא הגיעה לבשלות שהפכה אותה לכלי חשוב עבור ארגונים. הגורם המרכזי שסייע לכך הוא המשבר הפיננסי העולמי, שגרם לחברות בינלאומיות לצמצם מהותית את מספר הטיסות של עובדיהן, ולהכניס לארגונים שימוש בווידיאו לצורך ניהול פגישות עסקיות. בנוסף, במקום לקיים כנסי הדרכה יקרים ומרובי משתתפים, החלו ארגונים רבים להשתמש באתרי וידיאו בסגנון יוטיוב כדי להפיץ סרטוני הדרכה לעובדיהם. ארגונים רבים אף החלו להציע לצרכנים סרטוני הדרכה למוצריהם במטרה לחסוך שעות הפעלה ארוכות של מוקדי סיוע טלפוני.
מה שאפשר את הקפיצה הזו בשימוש בווידיאו הוא השכלול ברוחב הפס בשנה האחרונה. התפתחות זו מאפשרת לרשתות הארגוניות לתמוך בהעברת שיחות וידיאו למספר רב של משתתפים בלי סכנת קריסה, בין שמדובר במחשבים או במכשירים ניידים. אתרים כמו יוטיוב ו־5min, שנמכר ל־AOL, ייתרו את הצורך של ארגונים רבים לאחסן בעצמם את חומרי הווידיאו שלהם, ואפשרו להם לשים אותם באתרים ובשירותי מחשוב בענן.
לשימוש בווידיאו יתרון בולט גם בביצוע פעולות שיווק. גרטנר טוענת כי שילוב וידיאו בהצגת מוצר מגביר את ההתרשמות ממנו ומסייע לפשט מסרים מורכבים. בדיקות שעשתה גרטנר מול לקוחות העלו כי שימוש בווידיאו בהצגת מוצר מקצר את הזמן הנדרש כדי למכור אותו.
שימוש חשוב נוסף בווידיאו בארגון הוא במסגרת הדרכה, כדי להדגים ללקוח או לעובד כיצד לבצע משימה מסוימת. מנהלים אף יכולים להשתמש בווידיאו כאמצעי להעברת מסרים בצורה אמינה יותר ללקוחות, לשותפים ולעובדים. השימוש הפנים־ארגוני בווידיאו כולל שיחות ועידה, שידור מקוון, ועידה מקוונת ועוד. ארגון ששוקל שילוב וידיאו בפעילותו צריך לבחון היכן לעשות זאת, כיצד להשתמש בו וכיצד לשלב את חומרי הווידיאו באסטרטגיה הארגונית.
לטענת גרטנר, ארגונים שמפתחים תוכני וידיאו חייבים לוודא שהוא אכן מסייע בהסברת תהליך מורכב ומותיר רושם רגשי. כל סרטון צריך להיות קצר וקל לשיתוף.
סקרים שערכה גרטנר מראים כי חברות צופות ירידה בשימוש באולפנים מקצועיים לצורכי הפקת וידיאו בשנתיים הקרובות. חברות שעושות שימוש בטכנולוגיות וידיאו מציינות שהן מקדישות פחות מחצי שעה לניהול ולהעברה של תוכני וידיאו, אולם המשאבים המוקצים לתהליך ההפקה של הווידיאו דורשים זמן רב הרבה יותר.
6. זיכרון פלאש
הירידה במחירי זיכרונות הפלאש ויתרונותיהם הרבים לעומת הכוננים הקשיחים יהפכו אותם לפתרון אחסון יעיל, בעיקר בתחום התעשייה
יתרונותיהם של זיכרונות הפלאש על פני פתרונות אחסון מסורתיים כמו דיסק קשיח הם עובדה ידועה: הם מהירים יותר, צורכים פחות חשמל ונהנים מחיים ארוכים יותר. בנוסף, הם מסוגלים לשמור מידע ללא מקור חשמלי וקטנים פיזית ביחס לנפח האחסון שלהם.
העובדה שבניגוד לדיסקים קשיחים הם אינם כוללים חלקים נעים הופכת אותם לזולים יותר לתחזוק ולעמידים יותר. עם זאת, למרות היתרונות הברורים, ארגונים נמנעו עד כה מלאלץ את זיכרונות הפלאש באופן נרחב, בעיקר בגלל מחיריהם הגבוהים.
שוק האחסון הנייד מבוסס זיכרונות פלאש כולל כרטיסי פלאש וכונני USB (דיסק־און־קי), וכן את התחום המתפתח של כונני זיכרון מסוג Solid State Drive או בקיצור SSD, שמסוגלים להוות תחליף לדיסקים הקשיחים. עם ירידת המחירים בטכנולוגיית ה־SSD חלה עלייה בשימוש בכוננים אלה בשווקים שונים - ממחשבים אישיים, דרך שרתים ופתרונות אחסון ארגוניים ועד לשילובם במחשבי מכוניות ומכונות תעשייתיות. גרטנר צופה עלייה מהותית בשימוש בזיכרונות פלאש במכשירי קצה ב־2011, ציוד מדיה ומערכות IT.
כונני ה־SSD לשרתים ארגוניים או לאחסון ארגוני מציעים נפח אחסון בינוני עד גבוה בשילוב ביצועים גבוהים ואמינות רבה המכוונים להאצת פעולות. לתחום התעשייתי מציעים כונני ה־SSD ביצועים וסיבולת גבוהים המיועדים לרשתות מחשוב, מכונות, צבא ותעופה. המוצרים לתחום זה דורשים לרוב שדרוג כדי שיהיו עמידים בתנאי החום, הלחות והטלטלות האופיינים לו.
כדי לעמוד בדרישות הייחודיות של המגזר התעשייתי נדרשים בקרי פלאש חכמים, שמסוגלים לשמור מידע ולאחזר אותו לפי צורך, דוגמת מחשבים בכלי רכב או במכונות ייצור תעשייתיות. בגרטנר מעריכים כי עדיין לא מוצו אפשרויות השימוש השונות בטכנולוגיית ה־SSD בתחום העסקי, אם כי הפוטנציאל כבר ברור. החברה צופה שאימוץ הטכנולוגיה יגבר עם הגעתה לבשלות בעוד כשנתיים, עם הצעת ממשק גישה אחיד והיצע נרחב של מוצרים.
7. מחשוב כסביבת חיים
מחשבים זעירים המתקשרים עם הסביבה יוטמעו במוצרים רגילים כמו תגי עובד. הם יחסכו זמן יקר בעת התנועה בארגון ויסייעו בביצוע מטלות יומיומיות
הירידה במחירי המחשבים והעלייה ביכולות המחשוב והתקשורת בין מחשבים למכשירים "טיפשים" מבשרות על עידן חדש בעולם המחשוב, שיתבסס על שילוב מחשבים באופן בלתי נראה בסביבת החיים והתאמתם להתנהגות המשתמשים.
לפי מחקרים שבוצעו במעבדות זירוקס, המחשבים בעתיד כבר לא יישבו על השולחן או יתקיימו בתוך מארזים ניידים, אלא יוטמעו בסביבה, כשהעבודה מולם תתבצע באופן מרובה ובו־זמני בכל סביבת העבודה. כלי המחשוב הרבים והשונים יהיו בכל מקום ויהיו נגישים באמצעות ממשק פיזי אחיד, כאשר משתמש הקצה לא יהיה מודע לקיומם, ולעתים אף לא יהיה מודע בכלל לעובדה שהוא משתמש בהם. בעולם זה המשתמש הארגוני יהיה כל כך רגיל שהמחשב הוא חלק מחייו, עד שלא ישים לב לקיומו ולעובדה שהוא פועל בתוך רשת מחשבים כוללת.
כבר היום קיימים התקנים זעירים בגודל סנטימטר שניתן לעונדם על הבגד ושמסוגלים לתקשר עם מערכות ממוחשבות. דוגמאות להתקנים מסוג זה הם תגי עובד ותגי זיהוי בטכנולוגיית RFID, שמחליפים את כרטיסי העובד המסורתיים הדורשים התעסקות פיזית, וחוסכים זמן יקר בעת התנועה בארגון. בעתיד ייתכן מאוד שגודלם של התקנים אלה לא יהיה גדול יותר מגרגר אבק, או שהם יהיו מבוססים על חומרים לבישים אורגניים דמויי עור או בד.
המחשוב הבו־זמני מתבסס על כמה התקני מחשוב קטנים אך עוצמתיים, המפוזרים בכל רמות החיים ומסייעים לבני אדם בביצוע מטלות יומיומיות. דוגמאות לכך הן מקרר המודע לתכולתו, או מערכת המתאימה את רמת החימום בבית לטמפרטורת הגוף של השוהים בו.
באופן זה ניתן לקבל תחושה לגבי הציפייה מהתקני המחשוב האישיים בעתיד, השפעתם על קבלת החלטות הקשורות במערכות מחשבים ארגוניות, והיכולות הדרושות ממערכות מחשבים הגדלות באופן מתמיד.
8. טכנולוגיות ניתוח וחיפוש
כלי ניתוח שמסוגלים להריץ סימולציות לניבוי כדאיות של תהליכים עסקיים ישפרו את הליך קבלת ההחלטות בארגון
טכנולוגיות ניתוח וחיפוש, המכונות גם אנליטיקס, הן כלים המסוגלים להריץ סימולציות ומודלים שמנבאים בזמן אמת תוצאות של מהלכים עסקיים שונים. כלים אלה תומכים בתכנון פעילויות שיווק ותפעול תוך שמירה על יעדים פיננסיים ומגבלות מלאי, ומאפשרים לנטר את התקדמות הפעילות. הכלים משנים את הליך קבלת ההחלטות בארגון באופן שמאפשר לחשב בין השאר את צרכי הלקוח, רמת הצרכים שלו מהארגון ואת הסכנה שינטוש - מה שמקנה לעסק המשתמש בהם יתרון משמעותי.
הערך האמיתי של יישום טכנולוגיות ניתוח וחיפוש בארגונים הוא השימוש המשופר במידע ובתוכן אליהם חשוף המשתמש, ובעיקר בהיותם כלי לייעול עבודתו של משתמש הקצה. לפי גרטנר, הכנסות שוק החיפוש הארגוני העולמי ב־2010 עמדו על 1.2 מיליארד דולר, והן צפויות לעלות ולהסתכם ב־2.1 מיליארד דולר עד 2015 – עלייה שנתית ממוצעת של 11.2% על בסיס CAGR.
כלי הניתוח משתלבים בקטגוריות שונות, כמו תכנון שרשרת אספקה, תכנון פיננסי ובינה עסקית, רווחיות ומענה על דרישות טקטיות וניהול תגובות, והופכים אותן ליעילות ומדוייקות יותר. חלק מהחברות שמציעות כלי ניתוח שילבו אותם בתוך השירותים שהן מספקות, באופן שמאפשר ללקוח לייעל תהליכים עסקיים כמו מכירה וטיפול במלאי.
היעדר נתונים מספקים או נתונים באיכות ירודה אודות הפעילות הארגונית עלולים להפריע ליעילותם של כלי הניתוח. לכן, לפני ביצוע השקעה בטכנולוגיית ניתוח מומלץ לבחון האם עובדי הארגון יעשו שימוש במידע שיופק מהם, והאם המידע יהיה זמין לכל מי שהוא רלבנטי עבורו.
לטענת גרטנר, הצורך בתכנון עסקי משולב יגבר בגלל התחרות העזה, ולכן היא ממליצה להתעקש על תכנון תוכנות באופן שיותאם לתהליכים הארגוניים הקיימים.
9. וירטואליזציה
אם עד כה ארגונים הטמיעו את הווירטואליזציה באופן מינורי, הצורך לחסוך ברכש יאיץ את השימוש בטכנולוגיה
וירטואליזציה אמנם אינה טכנולוגיה חדשה, אבל אם עד כה ארגונים רק שקלו האם להשתמש בה, בשנת 2011 השאלה כבר לא תהיה "אם" אלא "איך". וירטואליזציה מאפשרת להפעיל תוכנה במכשיר קצה באופן שאינו תלוי בתשתיות המחשב, אלא באמצעות הדמיית תשתיות אחרות. השימוש בטכנולוגיה זו נפוץ בעיקר בתשתיות אחסון, באופן המאפשר לחלק שרת אחסון אחד באופן מלאכותי לכמה שרתים פנימיים, או להקצות תשתיות חומרה שונות דוגמת זיכרון או מערכת הפעלה.
שילוב הווירטואליזציה בארגונים נולד כמענה לצורך לחסוך בתשתיות וברכש מערכות מחשוב יקרות. המהלך צבר תאוצה עם פרוץ המשבר הפיננסי ב־2008, לאחר שארגונים רבים החלו להעמיד את הצורך בחיסכון בראש סדר העדיפויות שלהם.
אם עד כה ארגונים רבים הסתפקו בהטמעת הטכנולוגיה בצורה מינורית, הרי שכעת הם מתחילים לבחון וליישם שימוש בה בכל אספקט ארגוני שבו הדבר אפשרי.
10. מחשוב מבוסס מארג
רשת תקשורת המהירה, שמאפשרת לחלק את משאבי המחשוב בין רכיביה ולחסל צווארי בקבוק, תיהפך לבונטון החדש של עולם ה־IT
טכנולוגיות תקשורת מתקדמות מאפשרות לשתף משאבים בין חלקים נפרדים מהמערכת המחשוב הארגונית כאילו היו אורגניזם אחד. "מחשוב מבוסס מארג", המכונה FBI (קיצור של Fabric Based Infrastructure), הוא כיום הבונטון החדש של עולם המחשוב הארגוני, כזה שרוצה לפעול במהירות ובגמישות, ולחסל צווארי בקבוק מחשוביים.
המארג הוא בעצם רשת תקשורת במהירות גבוהה שמסוגלת לחלק את משאבי המחשוב בין מרכיביו השונים - הזיכרון, הדיסק, המעבד המרכזי ושרת האחסון - ולזהות ולחלק עומסים במידה שווה בין כל רכיבי המערכת. המארג מתאפיין בקצבי תעבורה הנמדדים ביחידות גיגה בייט לשניה ובזמן אחזור הקרוב למהירות האור. המרחקים בין המרכיבים השונים של המארג יכולים לנוע בין סנטימטרים בודדים למאות מטרים.
מחשוב מבוסס מארג הוא צורת מחשוב מודולרית, שמאפשרת הקצאה גמישה של משאבי מחשוב ובניית מערכות כך שיותאמו במיוחד להרצת יישומים מסוימים. המארג הוא למעשה כינוי למערכת המחשוב כולה, שמחברת בין משאבים שונים כמו שרתים ואחסון, באופן שיוצר מאגר משאבים משותף המוקדש ליישומים או למשימות מחשוב. באמצעות המארג יכול הארגון להקצות משאבי מחשוב לצורכי קונפיגורציה וניהול המערכת, ובכך לשפר את יעילותה ומהירותה
המארג מתאפיין בקצבי תעבורה הנמדדים ביחידות Gbps, זמן אחזור הקרוב למהירות האור, מרחק (בין סנטימטרים ספורים למאות מטרים) וסוג תעבורה (אתרנט, זיכרון, SCSI ועוד).
קונספט המארג נחלק לשני תחומים עיקריים, שהם מחשוב מבוסס מארג (המכונה FBC) ותשתית מבוססת מארג (המכונה FBI). תשתית מבוססת מארג היא כינוי למערכת מחשוב ארגונים הבנויה ממודולים נפרדים - מעבד, זיכרון, יחידות קלט ופלט - המחוברים זה לזה ברשת או בלוח אם ממותג, ומנוהלים באמצעות מערכת מרכזית. המודולים מחוברים למרכזייה ולתוכנה שמגדירות את תצורת המערכת ומנהלות אותה.
ארגון יכול לקבל את ה־FBI מספק אחד או מכמה ספקים שונים שפועלים במשותף, או באמצעות אינטגרטור חיצוני או פנימי. גרטנר ממליצה לארגונים להקים מארג בתוך הארגון כדי לאפשר מיתוג של רכיבי התשתית, ובכך להימנע מתלות בספק אחד. גרטנר מציעה לארגונים לוודא שפתרונות ה־FBI המסופקים מאפשרים אופטימיזציה ואינטגרציית פריסה של מערכות אחסון ארגוניות, תוך התחשבות במדיניות מחשוב ואבטחה ארגונית והקצאת יכולות הבינה של תוכנות המארג לצרכים אלה.
ה־FCB וה־FBI הם אמנם שני תחומים נפרדים ומוגדרים, אבל הם יכולים לפעול יחד או להשתלב בטכנולוגיות אחרות כמו וירטואליזציה ומערכות בקרת שירותים, כדי לספק תשתית מחשוב בזמן אמיתי (RTI) ומחשוב ענן.
29 תגובות לכתיבת תגובה