אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: עכשיו כבר יותר מסובך לעבוד על גוגל צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: עכשיו כבר יותר מסובך לעבוד על גוגל

לחברות ה-SEO, שעוסקות בקידום אתרים במנועי חיפוש, יש סיבות טובות לחשוש מהשינויים שמבצעת גוגל. למרות זאת, תמיד יהיו מי שינסו להתחכם. וגם: לאן נעלמה יוזמת חופש הביטוי ברשת, שגוגל קידמה לצד יאהו ומיקרוסופט?

07.03.2011, 13:37 | יוסי גורביץ

היי, איך האתר שלי ירד למקום ה-1,624?

אחרי חודשים של הכחשות עיקשות וטענות שאין שום בעיה במנוע החיפוש שלה, נכנעה גוגל למציאות ושידרגה לפני כעשרה ימים את האלגוריתם שעליו הוא מבוסס. מיד צללו שורה של חוות תוכן כאבן במים אדירים, מטה מטה בדירוג התוצאות. לפחות אחת מהן, מאהלו, כבר הודיעה שהיא מפטרת חלק מעובדיה.

השינוי של גוגל עדיין לא מספיק דרסטי, וחוות תוכן עדיין מככבות בלא מעט תוצאות חיפוש. אבל הוא העלה את השאלה "האם ה-SEO מת". זו תגובה צפויה: מספיק שתופעה רווחת תיחלש בשניים-שלושה אחוזים, והיא כבר תוכתר כבר מינן שצריך לארגן לה ארון נאה. אם היה לי שנקל על כל פעם ששמעתי את הטענה שה"שיחה הקולית מתה", כי אנשים משתמשים יותר בהודעות SMS, כבר הייתי יכול לקנות את AOL.

SEO, ראשי תיבות של אופטימיזציית מנועי חיפוש, היא מונח ז'רגוני מסובך שמשמעותו הפשוטה היא "איך לעבוד על גוגל". מומחה בתחום, כריס דיקסון, הכריז ש-SEO הוא כבר לא אסטרטגיה טובה לעסקים, על כל פנים לא לעסקים מתחילים. עידן הזהב של ה-SEO, לדבריו, היה בין השנים 2008-2001.

דיקסון מקפיד לציין ש-SEO דופק את המשתמשים כדי להעשיר את בעלי העסקים, כלומר מרמה את הדירוג של גוגל כדי לתת למשתמשים מידע נחות. על כל פנים, הוא אומר, המשחק נגמר. גוגל ערה לתרגילים שעושים לה, והיא עושה משהו בקשר לזה.

חיפוש בגוגל. משתדרגים, צילום: גלעד קוולרצ חיפוש בגוגל. משתדרגים | צילום: גלעד קוולרצ'יק חיפוש בגוגל. משתדרגים, צילום: גלעד קוולרצ

נקודה מעניינת בדבריו של דיקסון היא העובדה שאחד המדדים הבעייתיים ביותר של גוגל הוא מספר הקישורים המובילים לעמוד מסוים. אתרים שמקפידים לקשר לעמודים פנימיים שלהם, במיוחד כאלה שנמצאים בסביבה הרבה מאד זמן (ולכן צברו הרבה מאוד קישורים), יקבלו אוטומטית דירוג גבוה יותר בגוגל מאשר אחרים. לדבריו, משמעות הדבר היא ש-SEO בנוי במהותו נגד אתרים חדשים, ועל כן זו לא צריכה להיות האסטרטגיה שאתרים כאלה נוקטים בה.

מנגד, טוען דני סאליבן מהבלוג המצוין SearchEngineLand שהשמועות על מותו של ה-SEO היו מוקדמות. המון אתרים, גם אתרים של חברות צעירות, משתמשים בו - והם שרדו את שלל השינויים שביצעה גוגל לאורך השנים. לפי סאליבן, נכון שאתרים חברתיים משפיעים היום הרבה יותר, ושנתח מנועי החיפוש בהכוונת משתמשים קטן - אבל זה נובע מגדילה של התחום כולו. החיפוש עדיין רלוונטי, ורלוונטי מאוד.

התשובה העייפה לדיון הזה היא שכאשר קיימת מערכת יציבה, שמתגמלת את מי שמצליח בה, תמיד יהיו מי שינסו, ובלא מעט מקרים גם יצליחו, לתמרן את השיטה. כל זמן שגוגל ומנועי חיפוש אחרים יהיו כלי להכוונת אנשים למידע, יהיו אנשים שידפקו את השיטה. יכולת התמרון של גוגל, כמו של כל ענק שנאלץ להתגונן, מוגבלת הרבה יותר מזו של התוקפים.

קידום חופש ביטוי ברשת? חפשו במקום אחר

 

פעם, מזמן, כשהדינוזאורים הלכו על פני הארץ - כלומר, לפני שלוש שנים בערך - הודיעו גוגל, יאהו ומיקרוסופט על יוזמה משותפת לקידום חופש הביטוי ברשת והגנה על גולשים במדינות מפוקפקות, כמו סין. היוזמה נקראה Global Network Initiative.

היוזמה הגיעה על רקע העובדה שמיקרוסופט סגרה בלוג של עיתונאי סיני ביקורתי כלפי המשטר. הטריומוויראט של גוגל - שני המייסדים ואריק שמידט - הצליח לדכא יוזמה של המשקיעים שקראה לחברה לצאת מסין (בתואנה ש"פחות רע שנהיה בסין"), עד לעימות הגדול עם המשטר בבייג'ינג. ויאהו? ובכן, יאהו הסגירה מתנגד משטר סיני למשטרה החשאית. אז הן כולן מיהרו להודיע שהן תומכות בחופש הביטוי. בכפוף, כמובן, לחוקים מקומיים.

גולש בקפה אינטרנט בסין, צילום: בלומברג גולש בקפה אינטרנט בסין | צילום: בלומברג גולש בקפה אינטרנט בסין, צילום: בלומברג

כל זה היה לפני שלוש שנים. בינתיים שתיים מהחברות - מיקרוסופט ויאהו - איבדו לא מעט מהרלוונטיות שלהן לעולם הרשת. חברות אחרות וצעירות יותר שעטו קדימה - פייסבוק, טוויטר - ולהן לא היה כל עניין ביוזמה הזו. פייסבוק אסורה בסין, טוויטר בדרך כלל חסום שם, אז הם לא צריכים את כאב הראש הזה.

ליוזמה של שלוש החברות, שהודיעו עליה בקול תרועות וחצוצרה, לא היו מצטרפים חדשים. עכשיו היא גוועת בשקט, באופן שמזכיר את מעגל השקת המוצרים של גוגל: באזז ורעש תקשורתי עצום, תהייה נוסח "למה זה טוב בעצם", ולבסוף - סגירה שקטה.

אחת הסיבות שהיוזמה מתפוגג לאיטה היא גמישות היתר שלה: מותר לחברות לציית לחוקי צנזורה, כל זמן שהן מודיעות על כך. מבחינת חברות שפועלות בסין, עצם ההצהרה שהן שומרות על החוקים המקומיים היא שוות ערך להצהרה על תמיכה בצנזורה. אז כשהקוד האתי רופף כל כך, עד כמה זה מפתיע שהוא לא מעורר עניין?

אל ג'זירה מצייצת

עונת המהפכות בעולם הערבי הביאה את רשת אל ג'זירה באנגלית לימי הזוהר שלה. רשת הטלוויזיה עשתה בתוניסיה, ובעיקר במצרים, את מה שעשתה CNN במדינות מזרח אירופה ב-1989, כשהשקר הקומוניסטי התמוטט סופית ומשטרי דיכוי קרסו זה אחרי זה.

עכשיו מנסים שם לרכוב על הגל - ולחדש: תוכנית חדשה שאמורה להפציע במאי, המכונה Stream, תתמקד בתוכן שמגיע משלל טרשות חברתיות. זה לא יהיה מיקור-המון, ולתוכנית יהיה צוות מפיקים ואורחים שיחליט מה התוכן שייכנס אליה, אבל זו תהיה הפעם הראשונה שמה שההמון חושב ומביע באמצעות פייסבוק, טוויטר ויוטיוב יגיע אל המסך הקטן, ובעקביות.

אנשים שעוסקים בטכנולוגיה נוטים לעתים לשכוח שיש עולם אחר שם בחוץ, שמורכב מ, אה, רוב מוחלט של האוכלוסיה, שלא נחשף למה שכותבים אנשים ברשתות חברתיות אם הם לא חלק מהמעגל האישי הקרוב שלהם. מבחינת חלק ניכר מהאנשים האלה, החדשות עדיין מגיעות בצורתן השמרנית. אולי לא עיתונים מודפסים - זה כבר באמת לדינוזאורים נושאי כרטיס חבר במועדון העידן המזוזואיקוני. אבל מהדורות חדשות ברדיו, טלוויזיה ואתרים לא-חברתיים בעליל אחראים לרוב המידע התקשורתי שהם מקבלים.

גם אם ניסיונות דומים כבר נעשו בעבר, לתוכנית של אל ג'זירה יש פוטנציאל מעניין: פתאום ציוצים יופיעו על המסך בהמוניהם אחרי ארוחת הערב, ועוד כאלה שעשויים לעסוק בנושאים פוליטיים רגישים למדי. המבחן האמיתי של הרשת, כמובן, יגיע כאשר המפגינים יתחילו לזעזע את קטאר, שהאמיר שלה הוא זה שמממן את אל ג'זירה. אז נראה איפה היא באמת עומדת. בינתיים, גם אם לא מסכימים איתה, היא עושה עבודה ראויה לציון.

המהומות במצרים. הימים הגדולים של אל ג המהומות במצרים. הימים הגדולים של אל ג'זירה | צילום: בלומברג המהומות במצרים. הימים הגדולים של אל ג

פייסבוק אכלה לי, פייסבוק שתתה לי

יש פוליטיקאי בשנקל בשם מאג'ד מוז'ני, שחשב משום מה לפני שנה שיש לו סיכוי בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית. הוא ניסה, והגיע למקום הרביעי. מריר, הוא חיפש סיבות שונות לתלות בהן את תבוסתו: לא כישלון אישי, לא הבעיה שיש למפלגה שלו ולרבים מבוחריה עם כל אדם שאיננו לבן ונוצרי-פרוטסטנטי. משהו אחר לגמרי.

כי למוז'ני דווקא היתה תוכנית לזכות במושב בקונגרס: הוא יפתח חשבון בפייסבוק, יאמץ אלפי חברים, וביום הבוחר הם יצעדו קוממיות אל הקלפי וידיחו את חבר הקונגרס המכהן לטובת מוז'ני.

התוכנית לא יצאה אל הפועל, משום שלטענתו של מוז'ני, כאשר הוא הגיע ל-1,600 חברים, הקפיאה פייסבוק זמנית את העמוד שלו מסיבה לא ברורה, וכל עמלו ירד לטמיון בדיוק ברגע קריטי. יצוין ש-1,600 איש לא בדיוק מספיקים כדי להכניס אותך לקונגרס, וכנראה גם לא לנצחון בפריימריז. מה גם שבכלל לא בטוח שאם מישהו קיבל אותך כ"חבר" בפייסבוק - מונח כמעט ריק ממשמעות - הוא גם ילך אל הקלפי כדי להצביע עבורך.

אבל את מוז'ני זה לא משכנע, ועכשיו הוא תובע את פייסבוק על כך שגרמה לו נזק פוליטי. התביעה הזו היא המקבילה של התביעה המפורסמת של הטמבל שתבע את מקדונלד'ס כי נהג ברכב כשכוס קפה חמה בין ברכיו, וכשהתיז הקפה על מפשעתו, הוא גרם לתאונה. כשבית המשפט יזרוק את התביעה מכל המדרגות, נעדכן.

קצרצרים

אחת הבעיות הקשות העומדות בפני סייף אל איסלאם קדאפי היא שאם אבא שלו יעוף מהשלטון בלוב, והוא עצמו יצליח לא למצוא את עצמו מתנדנד על חבל, הוא לא יוכל לחדש את הקריירה האקדמית שלו במערב. התיזה של קדאפי הצעיר, מסתבר, נחשפה כמועתקת מהרשת . מה שיפה בעידן הנוכחי הוא שהקופי-פייסט עובד בשני הכיוונים: כמו שהמעתיקן יכול לחתוך ולהדביק עבודה של מישהו אחר, המרצה שלו יכול לחתוך קטע, להדביק אותו בתיבת החיפוש של גוגל, ולראות אם הוא כבר הופיע איפשהו. המלצה חמה: אל תגנבו קטעים מוויקיפדיה, מרצים עולים על זה בקלות.

בכל פעם שפוץ-מודרניסטים מנופחים מתחילים לדבר איתי על זוועות הקולוניאליזם, שבהחלט היו, אני ממהר להוציא את בובת הוודו של רוברט מוגאבה ולנופף בה. מוגאבה, לשעבר המשחרר וב-25 השנים האחרונות הרודן של זימבאבואה, הוא ההוכחה הקלאסית שאנשים שחורים יכולים לדפוק את העם שלהם לא פחות מאשר האדם הלבן. המהלך האחרון שלו היה לעצור 45 מאזרחיו, שכל חטאם היה לצפות בחדשות על המהפכות במצרים ובתוניסיה. מאחר שאי אפשר לקלוט את השידורים האלה בגן העדן הסוציאליסטי של מוגאבה, הם היו צריכים לצפות בהקלטה על גבי DVD. עכשיו הם מוצאים את עצמם מואשמים בבגידה.

מוגאבה. סיבת המעצר: צפייה ב-DVD מהפכני, צילום: בלומברג מוגאבה. סיבת המעצר: צפייה ב-DVD מהפכני | צילום: בלומברג מוגאבה. סיבת המעצר: צפייה ב-DVD מהפכני, צילום: בלומברג

ובנושא קרוב: בסוף אפריל יצא לאור - בגרסת דפוס וגרסה דיגיטלית - ספר ששמו "ציוצים מתחריר", שמכיל, ובכן, את ציוצי הטוויטר מכיכר תחריר והמהפכה המצרית. יש לקוות שנעשתה כאן עבודת עריכה כלשהי, אחרת הספר יהיה קשה מאוד לצליחה. כעת ניגשים העורכים למשימה הסבוכה של קבלת זכויות היוצרים לספר מעשרות האנשים שאת הציוצים שלהם הם מתכוונים לפרסם. יום אחד, סביר להניח, זה יהיה מקור היסטוריה ראשוני חשוב.

קצת חדשות חיוביות: אחרי ווטסון ו-Jeopardy, מגיעות תוכנות ממוחשבות שמחליפות עורכי דין בהליך המייגע של מציאת מציאת מידע על כל מיני תיקים משפטיים. על כל עורך דין מפורסם נוסח ציון אמיר, יש כ-112.7 עורכי דין שהג'וב שלהם הוא לא לככב בתקשורת, אלא סתם למצוא תקדימים ומידע. עכשיו התוכנות מתחילות להחליף אותם ולהקל על החיים שלנו. כלומר, חוץ מעל אלה של עורכי דין שיישארו מובטלים בסוף התהליך.

דו"ח שמגיע חם וטרי מהמהעבדה של ד"ר נו "שיט" שרלוק: מסתבר שאם אתם מקדישים זמן לצפיה במסך מרצד כלשהוף מסמארטפון ועד טלוויזיה, בשעות שקודמות לשנתכם, אתם צפויים לישון רע יותר ופחות שעות. בנוסף, הרבה יותר מדי אנשים מדווחים על כך שהם מתעוררים כתוצאה משיחות טלפון, הודעות SMS, ומיילים נכנסים. מסתבר שכל הרעיון של "ערה?" הוא לא כל כך מוצלח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
אין משהו על אפל? בחייכם, זירקו איזה עצם. אה! אני יודע:
התמונה בהתחלה, על החיפוש בגוגל, עם הכאילו צילום מסך: מי עשה את העבודה הזאת, ילד בן 8? מה זאת ההדבקה המזעזעת הזאת? זה אוי ואבוי! ישר ל-Photoshop disasters! חוץ מזה - כתבה טובה. ובנוגע ל-SEO, אין מנוס מלהזכיר זאת שוב: אם רוצים אתר טוב שיסחוב לאורך זמן (כלומר, יותר משנה), חייבים להשתמש בתוכן טוב. תוכן הוא המלך. אם יהיה לכם תוכן טוב (ולא מועתק), האתר יצליח לכם ולאורך זמן. זה אולי ייקח הרבה זמן, אבל אחרי כמה שנים, הוא יעמוד על הרגליים.
דרום לבנון , צפון ישראל  |  08.03.11
לכל התגובות