משרדים קטנים, אפליה גדולה

משרדי עורכי הדין הקטנים והמשרדים בפריפריה מציגים פער משמעותי בין שכר העבודה המשולם לגברים לעומת נשים. זאת אף על פי שדווקא במשרדים אלו אין הבדל גדול בין התפוקה של גברים לעומת נשים שהן אמהות, שכן שעות העבודה המקובלות פחותות מאלו שנהוגות במשרדים הגדולים ובמשרדי הבוטיק.

לפי סקר שכר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט" על ידי חברת GLawBAL, בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ, עורכת דין צעירה שתתקבל לעבודה במשרד קטן תיאלץ מלכתחילה לקבל תנאים פחותים משל עורך דין צעיר ממין זכר, כשהפער ביניהם בוותק של שנה עד שנתיים במקצוע יעמוד על 13%. בעוד שגבר יתחיל, למשל, משכר התחלתי של 6,500 שקל ברוטו, אשה תיאלץ להסתפק בשכר התחלתי שינוע סביב 5,500 שקל ברוטו בלבד.

באותו ותק התחלתי במשרדים גדולים, בינוניים או במשרדי בוטיק אין הבדל בין השכר המשולם לגברים ולנשים, ושכרם ינוע במקרים רבים סביב 12,000 שקל ברוטו, כשהפערים תלויים במיצוב ובסוג המשרד ולא במין העובד.

לאחר שנים אחדות, כשהוותק במקצוע הוא 3–4 שנים, יעמוד הפער לרעת עורכות הדין במשרדים קטנים על כ־15%, ואילו במשרדים הגדולים והבינוניים, באותו שלב מקצועי, שכרן של הנשים עדיין זהה לזה של גברים.

הפער לרעת הנשים מתחיל לבוא לידי ביטוי במשרדים גדולים ובינוניים לאחר ותק של כ־5–6 שנים, אך מדובר בפער זניח יחסית של 4% לטובת הגברים. עם זאת, בגלל שעות העבודה הארוכות המקובלות במשרדים גדולים ובינוניים, ובהנחה שזהו השלב שבו נשים רבות יולדות, בחישוב לפי שעה שכרן של הנשים אינו נופל מזה של הגברים אלא אף עולה עליו, שכן הן עובדות פחות שעות במשרד ולרוב עוד לא עובדות מהבית. במשרדים קטנים, לעומת זאת, שבהם אין כאמור הבדל משמעותי בשעות העבודה, יעמוד הפער בשכר על 22% לרעת הנשים, וכך בעוד שעו"ד גבר ישתכר 11,000 שקל ברוטו, תשתכר עורכת דין 8,500 שקל ברוטו בלבד.

השוויון נשמר עד העלאת השכר

לפי סקר השכר, הפערים יגיעו לשיאם בוותק של 7–8 שנים: במשרד קטן אשה תשתכר 28% פחות מגבר. לדוגמה, כשגבר ישתכר 12,500 שקל ברוטו, תשתכר אשה 9,000 שקל ברוטו בלבד. במשרדים גדולים ובינוניים הפער קטן יותר ועומד על כ־12%: אשה תשתכר 21,000 שקל ברוטו למשל, לעומת 23,500 שקל ברוטו לגבר, משום שהעלאות השכר בשלב זה פוסחות על הנשים.

משרות ייחודיות לנשים "משרת אם" או "עורכת דין בחוזה" משרת אם של עו"ד מוגדרת מלכתחילה כמשרה חלקית של 66% או 75% ענת רואה, 2 תגובותלכתבה המלאה

בוותק של 9–10 שנים, כשבהרבה מקרים עורכי ועורכות הדין הם כבר במעמד של שותפים, הפער בשכר מתחיל להצטמצם. במשרד קטן הוא יעמוד על 23% לרעת האשה, ואילו במשרד גדול הפער יעמוד על 8% .

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, "במשרדים קטנים ובפריפריה באופן מובנה יש נטייה לשלם בכל אחת מהשנים שכר נמוך יותר לנשים, מה שלא קיים במשרדים הגדולים והבינוניים, שבהם ממילא פער השכר עומד על אחוזים ספורים ומתחיל רק בשנה החמישית. במשרדים הגדולים, בגלל הנטייה לא לפגוע בשכר עורכת דין שחוזרת מחופשת לידה אך עובדת פחות שעות, יוצא שהשכר המשוקלל לשעה גבוה יותר מזה של הגברים. המצב נמשך כך במשך שנה־שנתיים אחרי הלידה, עד שמבוצעת העלאת שכר לגברים ולנשים לא, והפער גדל לכ־12%".

דומיננטיות נשית בפרקליטות

מנתונים פומביים שאספה וניתחה GLawBAL ב־2011 על הסקטור המשפטי ובהשוואה למחקר מ־2006, עולה כי נוכחות הנשים עדיין דומיננטית יותר בתפקידי פרקליטות, ומשם גם בתפקידי שיפוט. עם זאת, עדיין קיים רוב גברי ברור של שופטי בית המשפט העליון. כך גם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הם גברים. רוב נשי של 56% מול 44% נרשם גם בתפקידי ייעוץ משפטי לחברות מסחריות ב־100 החברות הגדולות במשק. לדברי עו"ד זלמנוביץ, נשים אלו עומדות בראש מנגנון של ייעוץ משפטי הכולל לעתים עשרות עורכי דין ויותר, והן משמשות כחברות הנהלה בתאגידים בעלי מחזורי הכנסה המגיעים גם לכדי מיליארדי שקלים בשנה, ובדרך כלל מייעצות בצומתי החלטה עסקיים מהמרכזיים במשק.

במשרדי עורכי הדין המצב הפוך: ב־2006 נמצאה ב־25 המשרדים הגדולים רק אשה אחת בתפקיד מובילת המשרד, לעומת שתיים כיום (עו"ד מאיה ליקוורניק ועו"ד דליה טל). בנוסף, בעוד שב־2006 היו ב־50 המשרדים הגדולים שלוש שותפות מובילות המשרד, ב־2011 יש חמש שותפות כאלו.

כשזלמנוביץ' נשאל האם נשים במשרדי עורכי דין נתפסות כמוכשרות פחות הוא עונה: "התשובה באופן מובהק שלילית לחלוטין. ניסיוננו בניתוחי ביצועים ויעילות במאות משרדים מלמד שבמרבית המקרים ניהול הזמן והיעילות של נשים אינם נופלים מביצועי הגברים, ולעתים אף עולים עליהם", ומוסיף: "נתון מעניין מגלה כי אחוז היעילות בתיקי שעות של עורכי דין גברים (כמות חיוב השעות מתוך כמות הזנת השעות) נע בממוצע בין 77% ל־96%, ואילו בקרב הנשים הערכים הם 84%–95%. במילים אחרות, הנשים היו יעילות יותר".

בדיקה נוספת שערכה חברת GLawBAL היא ניתוח של שיחות הערכה במשרדים שונים. לדברי זלמנוביץ, "כאן הנתון אינו מובהק סטטיסטית, אך מגמה מאוד מעניינת היא שאין כל פער בדגשים הניהוליים או המקצועיים שבהם הוערכו עורכי דין או עורכות דין במשרדים כמו גם בנושאים של שירותיות ויחסי אנוש. במילים אחרות, גם בנקודה זו עורכות דין אינן נופלות מעורכי דין ובחלק מן הנושאים עולות על הגברים בנושאים של יחסי אנוש, התמדה, חריצות ועוד". בנוסף, אנו מזהים נוכחות גבוהה יותר ויותר של עורכות דין נשים במשאים ומתנים עסקיים רבים או כמייצגות מובילות בתיקי ליטיגציה מורכבים או מנהלות מחלקות מקצועיות במשרדים, ובכך בוודאי נשללת נחיתות מקצועית כלשהי גם מהיבט זה".