ברצלונה לא מוסרית

סנדרו רוסל, נשיא ברצלונה, כינה את יריבתה בשמינית הגמר, ארסנל, "לא מוסרית" וזה כיוון שהמועדון הבריטי החתים את כוכבה בן ה-16 של האקדמיה של הקבוצה הקטאלנית, ג'ון טוראל הארפר. ברצלונה לא מתלהבת מכך שטוראל הוא שחקן אקדמיה נוסף שארסנל החתימה. ססק פאברגאס היה הראשון שעשה את הדרך הזאת מברצלונה ללונדון ומאז הצטרפו אליו עוד כמה קטאלנים צעירים. ולכן התעמת רוסל עם הנהלת המועדון הלונדוני לפני המשחק הראשון בין הקבוצות במסגרת ליגת האלופות.

"אמרתי למנהלים של ארסנל שאנחנו לא אוהבים את זה", אמר רוסל לתחנת הטלוויזיה הקטאלנית. "הם לא עשו שום דבר לא חוקי, אבל זה לא מוסרי. עבורנו זה מאוד חשוב שהשחקנים שלנו יישארו עם אותה קבוצה ויגדלו יחדיו באקדמיה. אנחנו לא אוהבים שמועדונים מגיעים לשחקנים שלנו לפני שאנחנו יכולים להחתים אותם על חוזה מקצועני בגיל 16 ולוקחים לנו אותם. יש שתי פילוסופיות. שלנו זה להשקיע באקדמיה והאחרת זה לדוג באירופה עבור שחקנים בני 15 כמו ארסנל".

ברצלונה אוהבת לראות את עצמה כמועדון המושלם ("יותר ממועדון" זה המוטו שלה). הקבוצה שמשחקת כדורגל מושלם, עם שחקני בית ומודל פיננסי איתן. המועדון מתגאה כל כך בפילוסופיה שלו ואוהב להגיד למועדונים אחרים כמה הם לא מוסריים בגלל שהם החתימו שחקן שלה עבור 350 אלף יורו (כן, ארסנל שילמה פיצוי בשווי 350 אלף יורו לברצלונה עבור טוראל). עם זאת, כמו רוב המטיפים, גם ברצלונה היא צבועה אחת גדולה.

ברצלונה הפסידה 77 מיליון יורו בעונה שעברה. הפסדים שהמשטר הקודם של ז'ואן לאפורטה ניסה להסתיר אותם ונחשפו לציבור רק לאחר שרוסל השתלט על המועדון. המספרים הללו נחשפו בעיקר בגלל סיבה פוליטית. זה לא ממש מוסרי.

כדי לכסות על ההפסדים של משטר לאפורטה, המועדון בהנהלת רוסל חתם על הסכם חסות עם "קרן צדקה" שתומכת, בין השאר, במטיף מוסלמי שמעניק מלגות למשפחות של מחבלים מתאבדים. אותו מטיף גם קורא להפרדה דתית, אלימות כנגד נשים, כריתת דגדגנים ורצח יהודים והומוסקסואלים. גם זה לא ממש מוסרי.

ברצלונה אמנם בבעלות של האוהדים שלה, אבל לצערנו, זה לא אומר שהיא פועלת עבור האינטרס לטווח הארוך. לא רק שברצלונה, באופן מובהק וללא בושה מגישה הצעות לא חוקיות לשחקנים של קבוצות אחרות (כמו במקרה של ססק פאברגאס), היא גם מתנגדת לכל סוג של תחרות על סכומי זכויות השידור בליגה הספרדית. מה שפוגע ביכולות של היריבות שלה להתחרות בה ובריאל מדריד. ההתנגדות הזו לשוויוניות ספורטיבית היא גם לא ממש מוסרית.

ולבסוף, על זה שברצלונה "אוהבת לגדל את הילדים של עצמה" ולא "לדוג" כמו ארסנל. אם תסתכלו על רשימת המדינות מהן בארסה מביאה את הילדים תראו בין השאר שחקנים ממקסיקו, ברזיל, גיניאה, קמרון, סנגל, מקדוניה ועוד. היו לה שחקנים מישראל והכוכב הגדול שלה, ליאונל מסי, הובא אליה בגיל 13 מארגנטינה והיא גם ניסתה להחתים שני שחקנים בני 16 מארסנל. אה, והקבוצה גם הקימה בית ספר לכדורגל בלונדון - כדי שתהיה לה גישה יותר קלה לשחקנים אנגלים. זה ממש קולוניאליזם. וגם לא מאוד מוסרי.

יש פתגם שטוען שעדיף להיות חוטא מאשר צבוע. ברצלונה היא גם וגם.