"מחירי הסחורות צפויים לרדת השנה ומי שאומר לאן הולך מחיר הנפט הוא שרלטן"

"אין דרך לחזות לאן יתפתחו המהומות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי ולכן אין כל דרך לחזות את מחירי הנפט בטווח הקצר", כך אמרה היום (ג') ורד דר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של בית ההשקעות פסגות בכנס יועצות של פסגות ו"כלכליסט". לדבריה, "הרבה תלוי אם המהומות יגיעו לסעודיה, ואת זה בלתי ניתן לצפות. עליית מחירי הנפט היא בגלל החשש ביחס לאספקת הנפט מלוב והחשש בנוגע לסעודיה, וזה יסתיים ברגע שהאספקה תחזור לסדרה.לא משנה איזה שליט יתפוס את מקומם של השליטים הקיימים במדינות ערב, אין ספק שהדבר הראשון שהוא ירצה לעשות זה להחזיר את אספקת הנפט לסדרה. יש כאן שוק חד פעמי של היצע וביחס להשקעות לטווח זמן בינוני וארוך לא נכון להזיז את התיק בגלל הדבר הזה".

דר התייחסה להשפעת עליית מחירי הנפט על הכלכלה ואמרה כי "עליית הנפט פוגעת בצמיחה כי כשמוציאים יותר כסף על נפט זה גורם להוצאה פחותה יותר על דברים אחרים. תוספת של כל 10 דולר על חבית בישראל מוריד 0.3% מהתוצר. לגבי אינפלציה, כל עשרה דולרים למעלה בחבית נפט, מדד המחירים לצרכן עולה ב-0.4% . זה מאד מאד חד".

"מנוף להעלאת מחירים"

לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר sell side של פסגות: "הקשר בין מחירי הגז למחירי הנפט תלוי במשבר במזרח התיכון. ביחס למצרים, ספקית גז מצרית משמעותית לישראל, המשבר טרם הסתיים, טרם התחלנו לקבל חזרה אספקת גז וזה מנוף להעלאת מחירים"

עוד הוסיפה גרובר כי "היום, כשמסתכלים על שווי שותפויות הגז המקומיות, אנחנו אומרים שהוא קצת מעל השווי הכלכלי שלהם וזאת למרות שמצבן השתפר על רקע אי אספקת הגז המצרי, וזאת אלא אם לוקחים בחשבון שיתגלה נפט, אבל זה לגמרי הימור."

לדברי דר, "הסיבות לעליות במחירי הסחורות בשנת 2008 עודפי ביקוש, ואילו כעת, ב-2011 מדובר בסיפור של היצע שיוצר זינוק במחירים. האם זה יימשך? וכמה זמן? המון תלוי במזג האויר שמשפיע כרגע על ההיצע בגלל בצורות ושינויים באקלים. יורד יותר מדי גשם במקומות שלא צריך ופחות איפה שכן. אלא שבניגוד סחורות המזון זה דבר עונתי, תמיד אפשר לשתול יבול חדש, התירס הוצף? תהיה עונה חדשה. קשה להניח שגם בעונה הבאה התירס יוצף ולכן אם לא יוצאים מנקודת הנחה שהתופעות יחזרו על עצמן אז מחירי סחורות המזון צריכים לרדת בהמשך 2011".

גרובר התייחסה להשפעות בעליית מחירי הסחורות על חברת כיל. לדבריה, "בראייה יחסית ארוכת טווח רואים שבסך הכל יש קשר הדוק בין מחיר מניית כיל למחיר התירס שמייצג את הסחורות החקלאיות. החקלאים רואים מחירים יותר טובים, הם תמיד מוכרים סחורה מראש, הרי יש יותר תמריץ להשקיע בתשומות חקלאיות ובין השאר דשנים, כמו אלו שכיל מייצרת. יש פה סיכון, אבל כיל עדיין זולה בהשוואה למתחרות שלה. עם זאת, אין ספק שבנקודה שבה נראה שמזג האויר ישתפר ומחירי הסחורות יירדו, יווצר שינוי מגמה, וזה עלול להשפיע על כיל".

גרובר התייחסה להשפעת עליית מחירי הסחורות על רשתות השיווק ואמרה כי "עד 2008 ראינו שענפי הקמעונאות מאד נהנו מעליית מחירי הסחורות. רשתות השיווק הצליחו להעלות מחירים בקצב מהיר יותר מכפי שעלו מחירי הסחורות ולהשיג רווחי מלאי, מה שכמובן שיפר את הרווחיות הגולמית והתפעולית ועליה בשורה התחתונה. בשנה האחרונה המצב השתנה. רשתות השיווק נמצאות במגמת תחרותיות גבוהה. הרשתות הקטנות הגיעו למסה קריטית ומתחילות לאכול נתחי שוק מהרשתות הגדולות. הגדולות לא רוצות להישאר מאחור ומתחילות במבצעים ופתיחת סניפים זולים יותר. כך למרות עלייה במדד סחורות המזון זה לא מתורגם לעליית מחירים ברשתות השיווק. אנחנו כרגע לא ממליצים על הסקטור הזה".