צילום: אוראל כהן
"התיקון לחוק החברות חשוב אבל לא בהכרח ישפיע על התגמול"
לפרופסורים יוסי גרוס ועמיר ליכט עמדות הפוכות לגבי ההשפעה על מדיניות השכר בחברות, ועו"ד מישל אוחיון מחכה לשינוי בתרבות הניהולית. שלושה מומחים לדיני חברות בוחנים את השלכות התיקון החדש
"התיקון לחוק החברות הוא בשורה חשובה שתורמת לקידום עקרונות הממשל התאגידי, אבל שינוי חקיקתי כשלעצמו לא יכול לשנות את תרבות הניהול. שינוי כזה צריך להתחיל ברובד יותר עמוק, אצל הדירקטורים והמנכ"לים" - כך התייחס אתמול עו"ד מישל אוחיון, מומחה לדיני תאגידים לתיקון החדש לחוק.
לדברי אוחיון, "אם לא מבינים מה החשיבות של ניהול עסקים בדרך נכונה ושקופה אז תיקונים מסוג זה, כמו הסעיף שאמור להגביר את עצמאות ועדת הביקורת, לא ישפיעו". אוחיון מגדיר את החיזוק שנותן התיקון לכוחו של הציבור באסיפה הכללית כ"חשוב", אבל מבהיר שעוד קודם לכן "אסור לוותר לדירקטוריון על מילוי תפקידו בפיקוח על תנאי ההעסקה של בעלי עניין. הדירקטוריון צריך לעצור נושאים מסוימים מלהגיע לאסיפה הכללית".
"התיקון הוא שינוי חשוב בדרך להרחבת עצמאותו של הדירקטוריון, הגברת כוחה של ועדת הביקורת של הדירקטוריון והתערבות בעסקאות עם בעלי שליטה", אומר פרופ' יוסי גרוס ממשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.
לדבריו, "אנחנו נמצאים בעידן של מתן עצמאות רבה יותר לדירקטורים, אבל "אסור לצאת מנקודת הנחה שבעל השליטה בא לעשוק את החברה". לדעת גרוס, בעקבות החוק "נראה מדיניות תגמול שכר שפויה יותר. כבר עכשיו אנשים מבקשים לקבל חוות דעת ולוקחים את זה יותר ברצינות. היום ציבור בעלי המניות הרבה יותר רגיש לנושא התגמול".
לעומת גרוס, פרופ' עמיר ליכט מהמרכז הבינתחומי בטוח ש"התיקון לא ישפיע על מדיניות השכר". לדבריו, "התיקון אמנם מחזק את ועדת הביקורת של הדירקטוריון, אך לא בהכרח היא זו שקובעת את מדיניות התגמול. בסופו של דבר, מה שקובע את שכר הבכירים הן נורמות חברתיות ולא מנגנונים משפטיים. זו סוגיה גדולה מדי בשביל שתושפע רק מתיקון לחוק החברות".
למרות זאת, טוען ליכט, מדובר בשינוי חשוב: "זו התקדמות גדולה. זה תיקון שמכיל שיפורים שמדברים עליהם כבר שנים, בעיקר בעניין המעבר לכלל הכרעה של מחצית בעלי המניות הבלתי נגועים במקום שליש כיום. זה תיקון טבעי במובן זה שקבלת החלטה ברוב היא כלל ההכרעה הטבעי והמתבקש, כמו שמקובל במקומות רבים בעולם".
אפשר לומר שהתיקון מבסס מנגנון בחברה שחושב על טובתה ולא על טובת בעל השליטה?
ליכט: "אני לא חושב שזה נכון להתייחס לבעל השליטה בתור החשוד המיידי, כאילו הוא תמיד רוצה לקחת את החברה רק לכיוון שטוב לו, גם על חשבון טובת החברה. מה שכן, התיקון יוצר חיזוק משמעותי למנגנונים שאמורים לשקול את טובת החברה לפני הכל. העיקרון הבסיסי בתיקון הוא החשוב, שזה הכרעת הרוב. הוא חוזר ומופיע בכל הנוגע לאישור של דירקטורים חיצוניים, עסקאות בעלי עניין, ועדת ביקורת ועוד".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה