אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת מלם ויום האשה צילום: אוראל כהן

פרשת מלם ויום האשה

גד זאבי ממנף את עצמו עד לספסל הנאשמים. האם הזיכוי במלם יבשר גם זיכוי בבזק? ובפעם הבאה שינסה לסדר לעצמו משכורת מחברה בשליטתו, ייתקל בחוק החדש

09.03.2011, 08:09 | משה גורלי

1. הקשר בין שני תיקי זאבי

 

שלוש נקודות דמיון קיימות בין פרשת מלם לפרשת בזק

זיכויה של חבורת הזאבי (גד זאבי, גלעד רבינוביץ', יובל אקר ואסף טיבר) זימן לשופטת דניאלה שריזלי הזדמנות לצרף את קולה לביקורת המתגברת על שימוש היתר במשפט הפלילי.

תיק מלם נמשך כארבע שנים. במקביל, מתנהל נגד זאבי תיק בזק שנכנס לשנתו השישית. "סימנו אותי", השיב זאבי לשאלה אם הוא רואה קשר בין השניים. מלבד השנים הרבות על ספסל הנאשמים ("העונש" חופף בחלקו ולא מצטבר), ניתן לאתר שלוש נקודות דמיון בין שתי הפרשות.

מקור שתיהן במינוף שלו נזקק זאבי. במלם שיעבד זאבי כנגד האשראי את המניות שסיווגן עמד במרכז כתב האישום. בבזק מונף זאבי בידי מיכאל צ'רנוי, והאישום מתאר אותו כאיש הקש של האוליגרך ברכישת מניות חברת התקשורת.

בשתי הפרשות הועמדו לדין עורכי דין מכובדים שנקשרו לתרמית המתוארת. עו"ד אסף טיבר זוכה שלשום; עו"ד מיקי קומיסר עדיין נלחם על חפותו.

הדמיון השלישי הוא המעניין מכולם. כבר לפני ארבע שנים העירה השופטת שריזלי שרשות ני"ע עצמה לא גיבשה עמדה לגבי סיווג המניות המשועבדות. לנוכח קביעה זו, פרקליטות הגונה אמורה היתה למשוך את כתב האישום. בפרשת בזק מזהים דמיון: גם אחרי הרכישה המרמתית לכאורה, לא נטל משרד התקשורת מזאבי את ההיתר לרכישת המניות.

אם הרגולטורים לא סגורים על המרמה, למה לנהל תיק פלילי? - תוהים הסנגורים.

2. צוות כל־נשי

 

הדם הרע שזרם בין התובעת לשופטת

סמיכות פסק הדין ליום האשה מחייבת התייחסות לשילוש הנשי שניהל אותו, השופטת דניאלה שריזלי, התובעת רחל צירקין והסנגורית של זאבי, איריס סבאג־ניב. לצירקין, שהיה זה התיק האחרון שניהלה, התוודענו במשפטו של עו"ד יעקב וינרוט. במשבר מניות הבנקים היא איבדה את מרבית חסכונותיה, וּוינרוט שנחלץ לעזרתה, הציל את הכסף בהתדיינות מול בנק דיסקונט. בתיק הושקעו כמאה שעות עבודה ולא נגבה שכר טרחה. לפני הייצוג וגם אחריו, הופיע וינרוט מול צירקין בענייני לקוחותיו. "לא חלמתי לשחד את גברת צירקין", העיד וינרוט במשפטו, "חוץ ממרור לא אכלתי אצלה כלום".

גם בתיק הזה האכילה צירקין מרור - את כולם. את זאבי, שאותו כינתה "דנידין" על שם הרואה ואינו נראה המפורסם, ובכך רמזה על היד הנעלמה שהפעיל בקשר המרמתי כביכול; גם השופטת שריזלי טעמה מהמרור, ובעקבות אחד העימותים באולם עם צירקין כתבה בהחלטה יוצאת דופן בנובמבר 2007: "התובעת אומרת לי שזו הפעם השנייה שהיא חשה עוינות מצדי כלפיה אישית... ביהמ"ש מביע תרעומת נוקבת על דרך התבטאות זו, שאינה הולמת בשום פנים את היחס של ביהמ"ש...".

3. חיים קשים יותר לבעלי שליטה

 

תיק זאבי־מלם נולד מההחלטה לצ'פר את זאבי בשכר שמן

החלטה לאשר שכר של 10,000 דולר בחודש לזאבי, שנכנסת לגדר אישור עסקה של חברה עם בעל השליטה (כלומר עסקה של בעל השליטה עם עצמו), מחייבת תמיכה של שליש מבעלי מניות המיעוט שאינו נגוע בקשר או תלות עם בעל הבית. שלשום תיקנה הכנסת את חוק החברות, והעלתה משליש לחצי את הרוב הדרוש לאישור עסקאות כאלה. זאת, במסגרת רפורמה שנועדה להגן על חברות ציבוריות מפני בעלי השליטה. "החלטנו", אמרו במשרד המשפטים, "לאזן את כוחם המתגבר של בעלי השליטה על ידי חיזוק כוחם של בעלי המניות מקרב הציבור". אפשר לשלוח בעלי שליטה כמו זאבי לספסל הנאשמים, אפשר להגביל אותם בחקיקה, ואפשר גם וגם.

ולסיום, חוב קטן. לפני שבועיים פורסמה כאן ביקורת על התנהלותו של חבר הוועדה לבחירת שופטים, השופט אדמונד לוי, במינוי עוזרו המשפטי לשופט. מקורותיי בוועדה זכרו ששלושת שופטי העליון בוועדה - ביניש, גרוניס ולוי - הצביעו בעד. דוברת בתי המשפט תיקנה אותי שלא כך היה. ומי הצביע נגד? שאלתי. על כך הדוברת סירבה להשיב, כמו שלא השיבה בעבר על השאילתה שנגעה להתנהלות השופט לוי. דיוני הוועדה, כידוע, סודיים ביותר.

ובכל זאת, נתקן ונשלים - השופט אשר גרוניס לא הצביע בעד המינוי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות