צילום: בלומברג
תפרים פתוחים
ההתבטאויות האנטישמיות של ג'ון גליאנו, התמוטטות העצבים של המעצב של בלמיין וההתאבדות של אלכסנדר מקווין, כל אלה אירעו ימים ספורים לפני תצוגות שבוע האופנה. האם הלחץ והתחרות מעבירים את מעצבי־העל על דעתם?
לפי דיווחי האתר של "ווג בריטניה", ישנם כבר כמה מועמדים לתפקיד. אלבר אלבז מלנוון, סטפאנו פילאטי מאיב סאן לורן, ניקולאס ג'סקייר מבלנסיאגה, ריקרדו טיצי מז'יבנשי ורולנד מורט הם כמה מהשמות שהועלו. ביום שישי האחרון פורסמה ידיעה באותו אתר שלפיה ריקרדו טיצי הוא זה שסומן להחליף את גליאנו, ושהמעצב הבלגי־קולומביאני היידר אקרמן הוא זה שיחליף את טיצי בז'יבנשי.
מעידתו של גליאנו השיכור, שהתרחשה ימים ספורים לפני הצגת הקולקציה בשבוע האופנה בפריז, אם נשים בצד לרגע את האלמנטים האנטישמיים והגזעניים, קשורה ככל הנראה גם ללחץ העצום שבו נתונים המעצבים לפני התצוגות. סיפור נוסף שיכול להעיד על כך קשור להיעדרו של כריסטופר דקרנין, המעצב של בלמיין, שלא הופיע לקבל את התשואות בתצוגה של הבית שנערכה ביום חמישי האחרון במסגרת שבוע האופנה. מגזין האופנה האינטרנטי "WWD" פרסם ביום ראשון האחרון ידיעה שלפיה לאחר שמונתה עמנואל אלט, הסטייליסטית שליוותה את דקרנין בתצוגות, לתפקיד העורכת הראשית של "ווג" הצרפתי, התמוטט המעצב עקב סימפטומים של התשה ודיכאון. עוד נמסר שאסיסטנטים בבלמיין עזבו גם הם. דקרנין אינו צפוי לחזור לתפקידו.
אם חוזרים שנה אחת אחורה נזכרים בהתאבדותו של המעצב אלכסנדר מקווין שבועות ספורים לפני הצגת הקולקציה האחרונה שלו במסגרת שבוע האופנה בפריז. לנוכח ההתרחשויות האלה בלתי נמנע להעלות את השאלה - האם הלחץ התובעני שמופעל על המעצבים להמציא את עצמם ולחדש שוב ושוב עלול להעביר אותם, בסופו של דבר, על דעתם.
5 תגובות לכתיבת תגובה