סחורה חסינה כפלדה

הפלדה היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של הברזל. היא מורכבת ברובה מהיסוד ברזל ומשיעור נמוך של פחמן (עד 2%), ולעתים גם מיסודות אחרים כמו צורן, מגנזיום, מנגן, כרום וניקל. על ידי שינוי בשיעורי התוספים מפיקים סוגים שונים של פלדות בעלות תכונות מיוחדות, כמו קשיות, גמישות, עמידות בפני חום ועוד.

הברזל נמצא בטבע בעיקר בצורה של תחמוצות ברזל או של פיריט (ברזל דו־גופריתי), המכונה "זהב השוטים" בגלל צבע גבישיו הדומה לזהב. הברזל מהווה את היסוד הרביעי הנפוץ ביותר בקליפת כדור הארץ, 5% מתכולת קליפת כדור הארץ, ויש המשערים גם שליבת כדור הארץ היא ברובה ברזל מותך לוהט. הברזל עצמו מופק מחימום תחמוצות הברזל ופחם בכבשן בטמפרטורה של 2,000 מעלות צלזיוס תוך כדי הזרמה בלתי פוסקת של אוויר חם. לקבלת הפלדה הברזל עובר תהליך זיקוק נוסף להוצאת עודף הפחמן.

כ־50% מצריכת הפלדה העולמית מיועדים לבנייה ביתית, תעשייתית ומסחרית ולבניית תשתיות. ענף התחבורה הוא צרכן הפלדה השני בגודלו, כ־16% מהצריכה, כשהחלוקה היא 7% למכוניות פרטיות, 6% למשאיות ו־3% למטוסים, אוניות ורכבות. תעשיית המכונות אחראית לכ־14% מהצריכה העולמית, ותעשיית האנרגיה והמתכות אחראית גם היא לכ־14% מהצריכה הכללית. כ־3% מהצריכה הם לציוד חשמלי, ו־3% נוספים למכשירים ביתיים.

שרדה את המיתון

למרות המיתון העולמי ב־2009 ייצור הפלדה העולמי צנח באותה שנה רק ב־7% לעומת 2008 והסתכם ב־1.2 מיליארד טונות. הסיבה לכך היא שהצמיחה בסין, יצרנית וצרכנית הפלדה הגדולה בעולם, קיזזה את הירידה (21%) בייצור הפלדה בשאר מדינות העולם. ייצור הפלדה בהודו ובאיראן רשם גם צמיחה בשיעור 9% ב־2009. ייצור הפלדה העולמי ב־2010 הגיע 1.4 מיליארד טונות, ב־15% יותר מב־2009 וב־5% יותר מהשיא ב־2007.

ב־2010 הסתכמה הצמיחה בייצור הפלדה בסין ב־9% בלבד ובשאר מדינות העולם ב־20%. הצמיחה בלטה במיוחד במדינות שסבלו מהירידה הגדולה ביותר ב־2009: באיחוד האירופי וביפן נרשמה צמיחה בשיעור 25% ובארצות הברית נרשמה צמיחה של 38%. סין ייצרה 44.3% מכמות הפלדה העולמית בשנה זו, האיחוד האירופי 12.2%, יפן 7.8% וארצות הברית 5.7%. היצואניות העיקריות של פלדה ב־2010 היו לפי הסדר — יפן, סין, רוסיה ואוקראינה, והיבואנית הגדולה ביותר היתה ארה"ב. צרכניות הפלדה הגדולות ביותר אחרי סין היו לפי הסדר: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, הודו ורוסיה.

המסחר בחוזים עתידיים בפלדה החל לראשונה בסוף אפריל 2008 בבורסת המתכות של לונדון. פתיחת המסחר עוררה עניין רב, כיוון ששוק הפלדה העולמי הוא עצום, שני בגודלו רק לשוק הנפט. בנוסף, בורסת המתכות של לונדון היא המקום המרכזי למסחר במתכות אל־ברזליות בעולם, והמחירים שנקבעים בה משמשים כבסיס ל־98% מכל העסקאות הממשיות במתכות בעולם.

לפני פתיחת המסחר בחוזים העתידיים בפלדה היתה הערכה שלמסחר בבורסת המתכות בלונדון תהיה השפעה רבה על יצרני הפלדה וצרכניה, והיא תאפשר להם להגן על עצמם מפני תנודות קיצוניות במחירה. עד לפתיחת המסחר בפלדה בבורסת לונדון נעשו עסקאות הפלדה במשא ומתן חשאי בין צרכני הפלדה ויצרניה, ופתיחת המסחר בחוזים עתידיים היתה אמורה להביא לשקיפות גדולה יותר במסחר בפלדה. אולם, התעורר גם חשש שהשתתפות במסחר של משקיעים ספקולטיביים, שאין להם כל צורך בפלדה, עלולה להביא לעלייה חדה במחיר הסחורה.

ואכן כך קרה בחודשים הראשונים, ומחיר הפלדה נסק לשיא של 1,266 דולר לטונה ב־26 ביוני 2008, אבל אחר כך, בעקבות המשבר העולמי, הידרדר מחיר הפלדה לשפל של 261 דולר לטון בסוף אוקטובר 2008, ירידה דרמטית של כ־80%. מאז כבר התאושש מחיר הפלדה ומחירה אתמול היה 535 דולר לטונה.

איך משקיעים בפלדה?

אפשר להשקיע בפלדה באמצעות קרן הסל Market Vectors Steel ETF, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SLX. הקרן מחזיקה מניות של 27 חברות ממדינות שונות הקשורות לתעשיית הפלדה. מלבד יצרניות פלדה, הקרן כוללת גם ספקיות חומרי גלם לתעשיית הפלדה וחברות הכורות עפרת ברזל. 40% מהחברות בקרן הן מצפון אמריקה, 31% מאירופה, 23% מדרום אמריקה ו־6% מאסיה. החברה האחראית היא Van Eck, ודמי הניהול הם 0.56% לשנה. קיימות גם אופציות call ו־put על SLX, כך מי שצופה ירידה במחיר הפלדה יכול לרכוש אופציית put על הקרן.

ירידת מחירים ברוב הסחורות

מתחילת השבוע רשמו מחירי הסחורות בעיקר ירידות, בהובלת הניקל שאיבד 7.9%, החיטה שירדה ב־6.2%, הנחושת והאבץ שאיבדו (כל אחד) 5.5% והאורז שירד ב־4%. לעומתם, הקפה עלה ב־5.3%, הסוכר הוסיף 2.7%, והגז הטבעי התחזק ב־1.8%. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuter־CRB ירד השבוע ב־0.4%, והוא מצוי היום בנקודה גבוהה יותר מרמתו ביולי 2008.

השורה התחתונה:

דרך מומלצת להשיג חשיפה לפלדה היא רכישת קרן הסל SLX, המשקיעה ב־27 מניות של חברות בתעשיית הפלדה. למי שצופה ירידת מחיר, קיימת אופציית put על הקרן.

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים