עדות סוערת במשפטו של עידו סמואל: "איפה הכסף?!"

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נמשך היום (ד') שלב ההוכחות במשפטם של פעילי שוק ההון עידו סמואל ויוסי שובל בפרשת "ביברוקר" ו"ברוקר-טוב". סמואל מואשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות רישום כוזב וכן זיוף דו"חות. על-פי כתב האישום, בעת שהיה סמואל הבעלים של ברוקרטוב בשנים 2007–2008 הוא הקים חמש קרנות גידור, ובאמצעותן יכלו משקיעים, שגייס סמואל במרמה ותוך מצג שווא, להשקיע בשוק ההון. לפי החשד, באופן זה הוציא במרמה סמואל מלקוחותיו כ־5.3 מיליון שקל.

בדיון העידו מטעם התביעה י.ל. ואביו, אשר השקיעו את כספם בסך כולל של 1.1 מיליון שקל בקרן הגידור "אייס גידור" אותה ניהל סמואל, כספים אשר בסופו של דבר אבדו בהשקעה. בשלבים מסוימים הדיון היה סוער במיוחד עד שהשופטת בתיק, יהודית אמסטרדם, נאלצה להרגיע את הרוחות ולהשליט סדר בין הצדדים.

תחילה העיד כאמור הבן י', אשר ביקש כי שמו לא יפורסם. י' סיפר כי השקיע בקרן הגידור "אייס גידור" בניהולו של סמואל לאחר שלמד בקורס שוק ההון שהעבירה "ברוקרטוב". "חתמתי על טופס ההצטרפות לקרן שבו אני מצהיר שאני הולך להשקיע 400 אלף שקל בקרן". התובע מטעם הפרקליטות, עורך הדין ניר ביטון שאל את י': "בטופס כתוב שאתה יכול להפסיד את כל הכסף, איך אתה חותם על זה?". י' ענה: "400 אלף היה כל החסכונות שלי. הייתי בן 29 ואמרתי לו שזה סכום שהוא כל חסכונותיי ושאני מבקש לא לסכן את כל הכסף. הבקשה שלי בעל פה הייתה 20% סיכון. חזרתי על זה כמה פעמים. הוא אמר לי שהוא מוכן לדאוג לי בעניין הזה".

ביטון שאל: "בטופס ההצטרפות כתוב שאין חשיבות למה שעידו אומר לך בעל-פה". י' ענה: "אחד הדברים העיקריים היה אמון הדדי. שלא קראת בעיון את טופס ההצטרפות. החלטתי לחתום מתוך אמונה בעידו". י' המשיך לספר על שאירע בהמשך: "במהלך החודשים שאחרי התחלנו לקבל דו"חות. בפברואר 2008 אחרי התוכנית של אמנון לוי, הבנתי שהכסף שלי נמצא בסכנה. החלטתי להיפגש עם אבא שלי ועם עידו כדי למשוך את הכסף. בפגישה השתכנענו שאולי אפשר להמשיך ולשמור על 80% מהקרן, אז סמואל חתם על כך שהוא ערב ל-80%".

התובע שאל: "אחרי שראיתם את התוכנית, נותנים לכם מסמך כזה ושוכנעתם?". י' ענה: "היה נראה לי שהערבות שלו טובה, שהיה לו כסף, הוא היה נראה לי אדם שיכול לעמוד מאחורי ההתחייבות הזו. אחרי כמה פעמים שהמשכתי לקבל דוחות, פתאום אני מקבל טלפון מאבא שלי שאומר שהפסדנו את כל הכסף. התקשרתי לעידו והבנתי שזאת העובדה. הוא ביקש עוד זמן, הזמן עבר ולא קיבלנו את הכסף, ואז פנינו בתביעה אזרחית".

השופטת יהודית אמסטרדם, שמגלה מעורבות רבה ובקיאות בפרטי התיק שאלה: "מימשתם את הערבות?". "מימשנו את הערבות אבל לא קיבלנו את הכסף, כי אין ממה לגבות", ענה י'.

בהמשך הדיון נחקר י' הבן בחקירה נגדית והשיב לשאלות עורך דינו של סמואל, ד"ר גיל עשת. חקירתו של עשת עסקה בין היתר בידיעתם של י' ואביו על הסיכון בהשקעה ובפערים שהתגלו בין הדברים שמסר י' כשהתלונן במשטרה לבין דברים חדשים שהתגלו בשיחת הרענון שנערכה לו בפרקליטות לפני מספר ימים.

"אני אומר לך שכבר באוקטובר 2008 היה ידוע לאביך ולך שהכספים הופסדו ושההפסדים לא עולים בקנה אחד עם הדוחות, ואתם הגעתם למשטרה והגשתם תלונה רק אחרי שנה וחצי". גם השופטת אמסטרדם שאלה: "ידעתם שאין התאמה בין הדוחות לבין הרווח?". י' ענה כי הוא אינו זוכר.

עשת המשיך לחקור: "אני רואה שבחקירה שלך במשטרה אתה לא מזכיר במילה אחת שיש לך תיק השקעות בהראל ושהיה לך ניסיון בשוק המניות". "היה לי חשבון השקעות. בחקירה לא ראיתי שיש רלוונטיות", ענה י'. "אתה רצית להצניע שיש לך ידע וניסיון במסחר במניות", הטיח עשת בעד. י' ענה: "לא. זו הייתה הפעם ראשונה שהייתי במשטרה ובאתי לומר את מה שידעתי על אותה פרשה".

"אני אומר לך שבשיחת הרענון הוספת את העניין הזה, והוספת גם ש'אתה לא משהו בתחום הזה'. אני אומר לך שההסבר שלך היום, שאתה 'לא משהו בתחום הזה', ניתן כדי לנמק את העברת הכספים לעידו. אבל העברת את הכספים כי רצית להשיא רווחים לעצמך, לא בגלל שלא הבנת. י' ענה: "אני לא מאשר את זה. אני רציתי סיכון של 20%".

"אתה גם לא אומר במשטרה שאמרת לעידו שאלה כספי החסכונות שלך. אתה אומר את זה רק ברענון". י' אישר את הדברים. "אתה גם לא הצגת במשטרה את הסכם ההצטרפות. אתה יכול להסביר למה לא הגשת את המסמך הזה במשטרה?". י' ענה: "מאז המשפט האזרחי, כל המסמכים היו אצל אבי. זימנו אותי למשטרה, אז באתי". עשת שאל: "אולי הייתה סיבה לא להציג את המסמך הזה?". "המסמכים היו בידי אבי", אמר י'.

בהמשך אמר עשת: "אתה אומר שבעל פה נאמרו לך דברים. אני אומר לך, שלא ניתנה לך התחייבות, וגם אתה לא האמנת שניתנה לך התחייבות". י' ענה: "היום אני מאמין שאין שום ערך למה שנאמר בעל פה. אני רציתי 20% סיכון, הוא אמר שהוא ידאג לי, והאמנתי. זה הכל". בהמשך הציג עשת מסמך כתוב שלפיו אביו יזכה לעמלות מוזלות. "אני אגיד לך איך אני מפרש את המסמך הזה: שהיו דיונים וסיכומים שונים ממה שכתוב, והם עלו על הכתב, ואם היה סיכום מחייב של 20% סיכון, גם זה היה עולה על הכתב". י' ענה: "מה יותר ברור מערבות שנחתמה?".

בהמשך העיד גם אביו של י'. אחרי עדותו הראשית, נחקר האב בחקירה נגדית בידי עשת. אחרי מספר פעמים שהאב השיב על השאלות ב"אני לא זוכר, יכול להיות", התפרץ לעברו עשת בצעקות: "מה זה 'לא זוכר'?! אתה ניסית להציג אותו כגנב!". האב לא נשאר חייב והשיב בצעקות רמות תוך שהוא הולם בידיו בעצמה על חלקו העליון של דוכן העדים: "הבן שלי העביר 100 אלף שקל! איפה הכסף?! איפה הכסף?!". סמואל עצמו הצטרף לוויכוח וצעק, 'הכסף מופיע בחשבון!'. עד מהרה התפתחה מהומה שבה הצדדים מרימים את קולם זה על זה, ואילו השופטת אמסטרדם מנסה גם היא להשתלט על הצדדים. לאחר שנרגעו הרוחות פנתה לעשת ואמרה: "אתה התחלת את כל זה, כשאתה צועק על העד, אז הוא צועק עליך. אני מבקשת שלא תאבד את האיזון". עשת התנצל והדיון המשיך כהרגלו, אך לא לזמן רב.

"למה בהודעה הראשונה שלך במשטרה לא אמרת כלום על עניין ההבטחה של ה-20%?". האב ענה: "עורכי הדין שלי הנחו אותי להציג את זה שנעשתה פה הונאה". בהמשך העיד האב כי הגיש למשטרה דיסק-און-קי עם כל המסמכים, אך מאוחר יותר הודה כי לא הוא הגיש את הדיסק-און-קי למשטרה אלא חבר אחר שגם היה מושקע אצל סמואל. אמסטרדם שאלה: "אתה היית נוכח בעת שהחבר הגיש למשטרה את הדיסק-און-קי?". האב השיב בשלילה.

עשת סיכם את טענתו: "אני אומר לך, שיש לך נטייה להגיש מסמכים באופן סלקטיבי". "למה אתה מדביק לי סטיגמות? שאל אביו של י' והוסיף: "עשיתי לך משהו? תיכף תגיד לי שאני הומו". השופטת אמסטרדם עצרה שוב את הדיון, הביעה את מורת רוחה בחריפות ואמרה מצד אחד לעשת כי עליו לחדול לשסות את העד, ואילו לאב הבהירה שזכותו של עשת לשאול שאלות.