מנכ"ל דלק אנרגיה: "החשמל יתייקר בגלל ששינסקי"; נציג האוצר: "אל תאיים על הציבור"

הדיון בוועדת הכספים של הכסנת "אין ויכוח שמשאבי הטבע שייכים במקור למדינה, אבל המדינה, כחלק מהפרטת התהליך ואחרי שנכשלה עם החברות הממשלתיות שלה, נתנה לשותפות פרטיות אפשרות לחפש, ובעצם החברות שבאו קיבלו זכויות קנייניות על שטחי החיפוש" - כך אמר היום מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, בדיון נוסף שנערך בוועדת הכספים בעניין חוק ששינסקי. הדיונים חודשו בצהריים לאחר שקבוצת דלק קיבלה אישור להציג את עמדתה גם היום וגם בשבוע הבא - זכות שנשללה ממנה בבוקר.

תדמור רמז שהגדלת ההשקעות תתגלגל בהכרח לכיסם של הצרכנים, שייאלצו לשלם יותר עבור החשמל. אמירה זו זכתה לתגובה מהירה של נציג האוצר שאול מרידור, המשמש סגן הממונה על התקציבים, שהזהיר את תדמור שלא לאיים על הציבור, אחרת המדינה תתערב ותפעל מול מונופולים.  

לדברי תדמור, "חוות הדעת של היועמ"ש בנושא, לפיה השטחים עדיין בידי המדינה, אינה תורה מסיני ולא מירושלים. יש חוות דעת של מומחים שלא קטנים ממנו, שלפיהן השינוי במיסוי, ובמיוחד הפן הרטרואקטיבי לא חוקתי, לא חוקי ולא מוסרי". 

תדמור אמר עוד כי "יש לי ניסיון בתחום של 20 שנה. מי שחושב שאפשר לחולל בו מהפכה בלי לגרום לטעויות טועה. אם לא מבינים את ה-DNA של התחום קשה מאוד ללכת ולכפות חוקים כי זה יפגע גם בשחקנים מקומיים ובינלאומיים. נובל אנרג'י היא היחידה שהגיעה. אם הכול היה טוב ומדהים לפני ועדת ששינסקי איפה כל החברות הגדולות? למה אחרי גילוי תמר או לווייתן לא בא אף אחד? אפילו BG (בריטיש גז, ל"ג) נטשה את מאגר תמר אחרי שגילתה אותו".

לדברי תדמור, החוק החדש שמנסים להחיל בישראל יוצר תקדים בינלאומי, מאחר שנקבע שיעור מיסוי אחיד על כל סוגי הקידוחים - מים רדודים, מים עמוקים ויבשה – כאשר בכל אחד מהם נדרשים השקעות שונות. "מאחר ששוק הגז בישראל הוא שוק מקומי, שוק ינוקא, אתה נדרש לעשות השקעות בתשתית שהמדינה מכירה בהן רק בתקופה מסוימת".

אחד הנתונים המעניינים שהוצגו בדיון היה שווי מאגר תמר ביחס למתווה המיסוי במדינות שונות. לפי נובל אנרג'י, שוויו של מאגר תמר תחת מסקנות ששינסקי צונח ביותר מ-50%, מכ-6 מיליארד דולר לכ-2.5 מיליארד דולר. עוד נטען שתחת מתווה המיסוי הנוכחי בבריטניה, שוויו של מאגר תמר היה מגיע לכ-15 מיליארד דולר, פי שישה מהשווי הנוכחי. לפי הנתונים של נובל, התשואה על הפרויקט עשויה לרדת מ-21% ל-17%. 

ביני זומר, המשמש מנהל קשרי החוץ של נובל, אמר בדיון כי "נובל אנרג'י מקבלת את זכותה של ישראל לעשות שינוי במדיניות הפיסקאלית. יש לנו ביקורת רבה על התהליך ועל המסקנות. מצאנו שדברי נימוסים שאמרנו קיבלו פרשנות לא נכונה - השינוי שמציעים פה הוא חריג ולא מקובל בעולם המערבי".

נובל אנרג'י היא השותפה הבכירה במאגרי ים תטיס (47%), תמר (36%) ולווייתן (39.66%) , ומשמשת קבלנית הקידוח בפועל של כל חיפושי הגז שנעשו בישראל. זומר הוסיף כי נציגי נובל אנרג'י הבכירים יגיעו לישראל מיוסטון, טקסס, בשבוע הבא כדי להרחיב בנושא התנגדותה של החברה לחוק המוצע.

ירון אלדר. 80% מס

טלי ירון אלדר, המייצגת את המשקיעים הפרטיים במסגרת עמותת "גז כחול לבן" ואשר שימשה נציבת מס הכנסה, אמרה בדיון: "יישום חוק ששינסקי במתכונתו הנוכחית יביא את המשקיעים הפרטיים לתשלום של 80% מס"

ירון אלדר אמרה כי בשנות ה-60 התירה המדינה להכיר בהפסד כהכנסה, מתוך הנחה שלא יהיו רווחים ממגזר חיפושי האנרגיה. עם זאת לטענתה, מרבית החברות לא ניצלו את ההטבה.

"המשקיעים הקטנים שמים את כספם בבורסה באמצעות יחידות השתתפות. אלו אנשים שמימנו לאורך השנים את החיפושים מאחר שמכרו להם חלומות", אמרה.

לדברי ירון אלדר, יש פתרונות בדמות פטור ממס, פטור מתשלום תמלוגים על רווחים שקרובים לרף תקרת המס ועוד: "אני לא מכירה אף פרויקט שבו לוקחים מאנשים שיעור מס של 80%, רק מאחר שפעם הם יכלו לקזז רווח כנגד הכנסה אחרת שלהם, והיום רוצים למנוע את זה".

קודם לכן אמר גיורא איילנד, היועץ המיוחד של שותפות גבעות, שמפתחת שדות נפט בסמוך לראש העין, כי "החלת מסקנות ועדת ששינסקי על מגזר הנפט גובלת באבסורד". 

לדבריו, "אני לא רוצה להשתמש במלים יותר קשות, אבל חברת הגז משלמות את ההיטל המיוחד כאשר התשואה שלהן עולה על 150%. בוועדה הלכו על מודל של חברת גז בים, שיש לה השקעות גדולות בהתחלה, ואחרי שהקימו אסדות וצנרת אין השקעות גדולות. בנושא הנפט, יש לך באר אחת וכל ההשקעות בה; אתה עובר לבאר שנייה ושלישית. מה יקרה? אחרי שנתיים נועלים את משוואת חישוב המס, וגם אם חברת הנפט בחיים לא תחזיר את ההשקעה - ההוצאות שלה לא יוכרו ולא יבואו לידי ביטוי". הוא קרא לחברי כנסת להבדיל במסגרת החוק בין חברות גז לחברות נפט.

גיורא איילנד. "החלת מסקנות ששינסקי על הנפט - אבסורד" | צילום: גלעד קוולרציק

איילנד השמיע ביקורת קשה בנוגע להתנהלות ועדת ששינסקי: "היתה ועדה שעבדה, הוציאה דו"ח שהוא הטיוטה שהגנו עליה בחירוף נפש, ואז נזכרו לקרוא לחברות לשימוע - קונוטציה בעייתית לכשעצמה - שם עסקו בענייניהן. כשדיברנו, וניסינו לפתח שיחה, סימנו וי והמשיכו הלאה. אני לא קורא לזה תהליך הגון". 

בתגובה לדברים אמר מרידור כי אינו רואה שום פגם בהתנהלות הוועדה: "ביקשנו וקיבלנו מסמכים ודנו בהם בכובד ראש. גם היה בג"ץ נגד ראש הוועדה ואין להלין על התהליך".

בהתייחס להפרדת מגזר הנפט מהמלצות הוועדה אמר מרידור: "לא מדובר במשהו שלא חשבו עליו, וגם שותפות לווייתן הזכירה שיש סבירות למציאת נפט במאגר". לדבריו, יותר טוב ליזם למצוא נפט מגז, מאחר שנפט ניתן לשלח בחביות ואילו שינוע גז דורש צנרת והשקעות גדולות. מרידור הוסיף כי לא ניתן להחיל מודל מיסוי שונה על כל באר או קידוח.

בהתייחסו למשקיעים הקטנים, שטוענים כי הם נפגעים בשל החלת המסקנות, אמר מרידור כי מחזיקי יחידות השתתפות בחברות הגז הם "עוף מוזר בעולם שוק ההון. בצד זה שיש להם רווחים - יש להם הכרה בהוצאות (שמקטינה את חבות המס, ל"ג)".

ח"כ שאמה הכהן אמר שרה"מ נתניהו הבטיח שעקרונות הקמת הקרן המיוחדת אליה ינותבו הכנסות המיסוי מהגז יוצגו בשבועות הקרובים, בסמוך לאישור החוק. אתמול הוטחה ביקורת קשה מצד חברי ועדת הכספים לפיה ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו להקים קרן עבור הכנסות המיסוי - אולם הנושא לא נכלל בחוק שנידון כעת.

עו"ד יורם בונה, שמייצג את חברת רציו המחזיקה 15% מלווייתן, תקף בחריפות את לשון החוק: "ממתי כשמישהו מרוויח הרבה - זה הופך יעד להפקעה? להצעת החוק הזאת אין שום הצדקה. שמעתי את חברי מנמקים מהו משאב מדינה, אבל לא יכול להיות שהרגולציה תהיה לא מידתית".

בונה הוסיף שהגז ייצא מגבולות מדינה מאחר שאין לו שוק בישראל: "המדינה אומרת שלא אכפת לה אם אתה מוכר את הגז במחיר נמוך מבישראל, אבל ההיטל יופעל בכל מקרה. אם הצלחת למכור בארץ - נשלם לפי המיסוי. אם לא הצלחנו למכור בארץ  ובמחיר נמוך יותר - ימסו אותנו על הרווח כאילו מכרנו בארץ. זה לא קשור למה שקורה בשטח".