במת היועצים: 2008 - מפולת כואבת וחשובה

בחייו של כל יועץ השקעות ישנו "אירוע מכונן", כזה שמשפיע עליו עמוקות ומשנה לעד את תפיסתו לגבי תחום ההשקעות. אותו אירוע גורם להפקת לקחים מקצועיים ומשנה למעשה את ההתבוננות על תחום העיסוק.

בחרתי לשתף אתכם באירוע המכונן שלי - שנת 2008, או ליתר דיוק המפולת באיגרות החוב הקונצרניות שהתחוללה באותה שנה.

באותה עת הייתי יועץ השעות עם ותק של כחמש שנים שחשב שראה כבר הכל וששום דבר לא יכול להפתיע אותו. בשנתיים שקדמו למפולת, 2007–2006, היו גיוסים גדולים מאוד בתחום שעד אז היה חדש יחסית — ובוודאי חדש לציבור המשקיעים הרחב - תחום קרנות האג"ח הקונצרניות. אלו פרחו על רקע רפורמת בכר ופתיחתו של שוק האשראי החוץ בנקאי.

בטוחות? אין כזו מילה

 

כמו בכל תחום חדש ומסעיר, זה התחיל טיפין טיפין והפך ל"בהלת השקעות" של ממש, עובדה שבאה לידי ביטוי בכל מיני חברות קיקיוניות שמאחורי בקשות גיוס החוב שלהן לא היה כל מודל עסקי מוכח או ברור שיתווה את "מפת הדרכים" להחזר החוב. מיותר לציין שהחברות לא הציעו שעבודים של בטוחות כאלה או אחרות כנגד גיוס החוב (במקרה הטוב הן הסכימו להוסיף שעבוד על "תזרים מזומנים עתידי" ודמיוני מייזום של נדל"ן, אי שם בערבות מזרח אירופה הקפואה...).

על מה התבססו מנהלי ההשקעות שהשקיעו בתחום? בדרך כלל על פגישה עם הנהלת החברה שביקשה להנפיק את האג"ח, על אנליזות קצרות חיצוניות ועל הדירוגים של חברות הדירוג שפעלו בשוק. באותה תקופה ההתייחסות לחוות הדעת של חברות הדירוג היתה בבחינת "ראה, כזה וקדש".

כך התגלגלו הדברים במשך כשנתיים, וכמו כל בועה שמגיעה לסופה, גם הבועה ההיא התפוצצה בקול רעש מחריש אוזניים. כל מי שעסק בתחום קיבל תזכורת כואבת למה שנכתב בשירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" - "מה שבא בקלות, באותה הקלות ייעלם".

לבחון הנפקה "באלף עיניים"

מאז ועד היום אני בוחן כל הנפקה "באלף עיניים". אני מייחס משקל הרבה יותר נמוך לדירוגי חברות הדירוג השונות וסומך הרבה יותר על ניתוח פנימי הן של הענף שבו פועלת החברה והן של החברה המנפיקה עצמה. רק כך אני מגיע להחלטה מושכלת האם ראוי לשתף את מי מלקוחותיי בהנפקה של חברה כזו או אחרת. גם אם קיבלתי החלטה לקחת חלק בהנפקה מסוימת, אני מבהיר ללקוחותיי את מידת הסיכון הגלום בה.

דבר אחד בטוח: לעולם לא תתפסו אותי משקיע עבור אחד מלקוחותיי בנדל"ן מסתורי שאיש לא ראה או עמד על טיבו במקום נידח כזה או אחר ברחבי העולם... את הלקח המקצועי מ־2008 אקח איתי בהמשך דרכי לכל מקום.

הכותב הוא יועץ השקעות בכיר בבנק מזרחי טפחות