אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": האימייל שעלול לעלות לצ'רנוי 270 מיליון דולר צילום: יריב כץ

בלעדי ל"כלכליסט": האימייל שעלול לעלות לצ'רנוי 270 מיליון דולר

שבועיים לאחר החלטה שחייבה את אלכסנדר גליקלד לשלם למיכאל צ'רנוי 270 מיליון דולר, הוגשה בקשה לביטולה. הסיבה: תכתובות פרטיות בין פרקליטי צ'רנוי בארה"ב לפרקליטיו בארץ המעידות, לכאורה, על מהלך "לגנוב פסק דין". משרד וינרוט, פרקליטי צ'רנוי: "לא נפל דופי בהודעות, פירשו אותן באופן מעוות"

15.03.2011, 08:25 | ענת רואה

לפני שבועיים קיבל מיכאל צ'רנוי בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין במעמד צד אחד נגד איש העסקים אלכסנדר גליקלד. פסק הדין קבע כי על גליקלד להשיב לצ'רנוי חוב עצום של 270 מיליון דולר, לאחר שלכאורה החתימו במרמה על שטר חוב שלפיו הוא עצמו חייב לגליקלד את הסכום. גליקלד הגיב בתדהמה לפסק הדין וטען כי הושג במחטף על ידי צ'רנוי, כאשר המועד להגשת כתב הגנה מטעמו כלל לא הגיע. עד כאן מדובר בהליך משפטי רגיל יחסית, חרף הסכום העצום שמונח על הכף.

אולם בימים האחרונים הגישו לבית המשפט פרקליטיו של גליקלד בישראל, עורכי הדין גיא נוף ושמוליק קסוטו ממשרד קסוטו־נוף, בקשה לביטול פסק הדין. זאת על רקע תכתובות פרטיות שהוחלפו בדואר אלקטרוני בין פרקליטיו של צ'רנוי בישראל - משרד יעקב וינרוט - לבין עורכי הדין האמריקאים של צ'רנוי, שמטפלים בסכסוך בין השניים אשר מתברר בבית המשפט בניו יורק.

עו"ד גיא נוף משרד קסוטו-נוף, צילום: שאול גולן עו"ד גיא נוף משרד קסוטו-נוף | צילום: שאול גולן עו"ד גיא נוף משרד קסוטו-נוף, צילום: שאול גולן

לטענת עורכי הדין, התכתובות - אשר נשלחו בטעות לבית המשפט בניו יורק וכך נחשפו לעיניהם של נוף וקסוטו - חושפות "חיזיון נדיר של עורכי דין המתוודים כי פעלו באופן מתוחכם ובלתי ראוי, עשו שימוש לרעה בהליכי משפט, ופעלו כדי 'לגנוב פסק דין'".

מחלוקת על פרשנות

צ'רנוי וגליקלד מתקוטטים כבר כמה שנים בישראל ובארה"ב בשאלת פרשנותו של שטר חוב שעליו שניהם חתומים, אשר נערך בווינה ב־2003. לכאורה מחייב השטר את צ'רנוי לשלם לגליקלד 270 מיליון דולר; אולם בתביעה שהגיש גליקלד לבית המשפט המחוזי בתל אביב במרץ 2005, הוא טען כי כשפנה לצ'רנוי וביקש ממנו את הכסף טען צ'רנוי כי בשטר נפלה טעות, "כך שהתבלבל וחתם במקום המיועד לחתימת החייב - מי שלווה את הכספים - במקום המשבצת המיועדת למעניק ההלוואה".

עו"ד גיא נוף, צילום: שאול גולן עו"ד גיא נוף | צילום: שאול גולן עו"ד גיא נוף, צילום: שאול גולן

צ'רנוי טען כי מדובר בתרמית, ולא רק שסירב לשלם לגליקלד, אלא אף דרש ממנו לשלם לו 270 מיליון דולר. בשלב מסוים התביעה בישראל נסגרה, והצדדים עברו לנהל את מאבקם בארה"ב. ב־2009 הגיש גליקלד תביעה נגד צ'רנוי במדינת ניו יורק לגביית 270 מיליון דולר, ואילו צ'רנוי הגיב בתביעה נגדית בדרישה לגבות מגליקלד אותו הסכום.

בבקשה שהגיש כעת גליקלד לביטול פסק הדין, הוא טוען כי אף שהתיק בניו יורק טרם הוכרע ומתנהל כאמור כבר שנה וחצי, הגיש לפתע צ'רנוי באוקטובר 2010 את התביעה הנוכחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה עתר לקבל בחזרה מגליקלד את שטר החוב. אם יקבל לידיו את השטר, כפי שקבע פסק הדין, לא יוכל גליקלד לתבוע ממנו את הכסף.

לטענת גליקלד, הגשת התביעה בישראל, במקביל לניהול של הליכים דומים בניו יורק, היא "חסרת תום לב וניסיון ברור ומתחכם" לעקוף את ההליכים בבית המשפט העליון בניו יורק, וניסיון להתחמק מהליכי גילוי מסמכים ותצהירים הנדרשים בניו יורק.

נוסף על כך, נטען כי מאחר שצ'רנוי יודע היטב שגליקלד אינו מתגורר בישראל אלא בקנדה, הוא הגיש בקשה במעמד צד אחד להמציא את כתב התביעה לגליקלד, מחוץ לתחום השיפוט של ישראל, ובית המשפט המחוזי נענה לכך. לפיכך שוגר כתב התביעה לסניפי ניו יורק ושיקגו של משרד עורכי הדין האמריקאי Winston & Strawn, המייצג את גליקלד בארה"ב. לטענת גליקלד, הדבר מפר את כללי ההמצאה הבינלאומיים הנדרשים מכוח אמנת האג, ודורשים המצאה אישית לנתבע ולא לעורכי דין.

עורכי הדין האמריקאים של גליקלד הגישו בקשה בישראל לקבלת אורכה של 60 יום להגשת כתב הגנה. לטענת גליקלד, בדיון שהתקיים בניו יורק - והדבר לדבריו מתועד בפרוטוקול - הגיעו הצדדים להסכמה על אורכה נוספת בת 30 יום, כך שגליקלד היה אמור להגיש כתב הגנה בישראל עד 18 במרץ 2011, כלומר ביום שישי הקרוב.

"הפנייה מאוחרת מדי"

 

גליקלד טוען כי ב־2 במרץ 2011 הוא פנה לעו"ד קסוטו, העביר לו את התביעה וייפוי כוח, וביקש כי ייצג אותו בהליכים. קסוטו טוען כי בו ביום הוא פנה למשרד וינרוט כדי לתאם את מועד הגשת הבקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן, אך באותה שיחה נמסר לו לתדהמתו כי "הפנייה מאוחרת מדי, הואיל ובינתיים ניתן פסק דין במעמד צד אחד בתיק".

לטענת קסוטו, מבירורים שערך באותו שלב התברר לו כי מבלי שגליקלד היה מודע לכך, הגיש צ'רנוי לבית המשפט המחוזי בקשה למתן פסק דין בלא הגנה, בנימוק שגליקלד לא הגיש כתב הגנה, ומבלי שחשף שניתנה הסכמה לאורכה. השופטת אסתר נחליאלי־חיאט נענתה כאמור לבקשה, ומסרה פסק דין לטובת צ'רנוי.

זמן קצר לאחר מכן הגיעו לידי משרד קסוטו־נוף תכתובות המייל הפרטיות של משרד וינרוט עם משרד עורכי הדין האמריקאי המייצג את צ'רנוי. לפי התכתובות שהוגשו לבית המשפט, כתבו אנשי משרד וינרוט לפרקליטי צ'רנוי האמריקאים כי התקבל פסק דין לטובת צ'רנוי. דוגמה להתבטאויות בתכתובות היא תשובה שכתב להם עו"ד דוד במברגר: "They will be screaming bloody murder today. We have to play this card in the exact right way" ("הם יזעקו עד השמים היום. אנחנו צריכים לשחק עם הקלף הזה בצורה מדויקת מאוד"). בבקשה לביטול פסק הדין הובאו התבטאויות נוספות.

"תעלול מרושע"

 

לטענת גליקלד, נוסח ההתכתבות הנדיר והחריג שהוחלף בין עורכי דינו של צ'רנוי מצביע בבירור על מהלך מתוכנן היטב של חטיפת פסק דין, מהלך שבו רואים פרקליטיו משום קלף שאמור לסייע לצ'רנוי לרוקן את התביעה בניו יורק מתוכן, ולגרום לביהמ"ש בניו יורק לשלוח את הצדדים להתדיין בישראל.

על פי הנטען בבקשה, הפרקליט האמריקאי אישר למעשה בתכתובת כי ידוע לו ש"גליקלד ועורכי דינו עומדים לזעוק חמס ברגע שהתעלול המרושע ייחשף בפניהם... נשאלת השאלה אם בעל דין אשר קיבל בתום לב פסק דין המגיע לו כדת וכדין, היה מתבטא כך".

נוסף על כך, נטען כי הנקודה החשובה ביותר היא שהתכתובות מוכיחות שמדובר בעבודת צוות מתואמת בין עורכי הדין הישראלים של צ'רנוי לבין האמריקאים, "כאשר ההליך הישראלי נועד להשיג יתרונות ולהשפיע על השופט האמריקאי היושב בדין. ההליך בישראל נולד ותוכנן כל כולומלכתחילה, רק כדי להשפיע על ההליך בארה"ב ולעקוף אותו, וכי אין לו שום קיום עצמאי".

לטענת גליקלד, "ברור כי צ'רנוי ועורכי דינו נוטלים חלק ב'תעלול זול ומלוכלך' שתכליתו הנה, לכאורה ובכל הכבוד והזהירות, הוצאת דבר במרמה - כאשר ה'דבר' הוא פסק דין שעניינו שטר חוב בשווי של 270 מיליון דולר, ואילו המרמה, המצג וההתחייבות ליתן לגליקלד הארכת מועד להגשת כתב ההגנה, זועקת מכל פינה ופינה בתקשורת שבין הצדדים ובהתנהלות שלהם".

תגובת משרד וינרוט

ממשרד וינרוט נמסר בתגובה: "גליקלד 'שכח' לציין בבקשה לביטול פסק הדין, כי לא התייצב עד כה לחקירת משטרת ישראל בעניין המרמה שביצע כלפי מר צ'רנוי, וכן שרק לפני חודשיים טען לפני בית המשפט העליון בניו יורק שאינו רוצה להתדיין בישראל - שכן מערכת המשפט בארץ לא תעניק לו, כביכול, צדק. הוא גם 'שכח' לציין כי ניסה למחזר בבקשתו טענות זהות שאותן העלה לפני בית המשפט העליון בניו יורק לפני כשבועיים, וכי לפני כשבועיים ביקש מר צ'רנוי מבית המשפט העליון בניו יורק שיורה על סילוק תביעתו של גליקלד על הסף בשל מעשה בית דין בעקבות פסק הדין בישראל. נראה אפוא שזהו המניע האמיתי להגשת בקשה נואלת כזו מצדו של גליקלד.

"מכל מקום, לבקשה שהגיש גליקלד אין יסוד, ומוטב היה לה שלא הוגשה. לגופה של הבקשה, הרי שצ'רנוי ובאי כוחו פעלו כדין ובתום לב, ופנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב רק לאחר שבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק דחה את בקשתו של גליקלד למתן צו חוסם נגד ניהול ההליך בישראל, וללא ידיעה על הבנה אחרת כלשהי מצדו של גליקלד.

"בקשת צ'רנוי למתן פסק דין בהיעדר הגנה נעשתה אפוא בהתאם להחלטתו של בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. ברור גם שלא נפל דופי כלשהו בדברים שנכתבו בהודעות הדואר האלקטרוני, וגליקלד פירש אותן בבקשתו באופן כוזב ומעוות. על בקשה כגון זו של גליקלד כבר כתב הרמב"ם: 'כל הפוסל - במומו פוסל'. לא בכדי, אפוא, לא סבר בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש בבקשתו של גליקלד עניין המצדיק תגובה דחופה. תגובתנו המפורטת תוגש לפני בית המשפט הנכבד במועד שייקבע".

תגיות