סמנכ"ל ברקליס קפיטל: "לפני פניית האוצר ישראל לא היתה אופציה"

אנדרו ויטני הגיע לביקור ראשון בישראל בנסיבות חגיגיות. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל מערכות מידע בברקליס קפיטל, זרוע ההשקעות של בנק ברקליס הבריטי, הוא האחראי להקמת מרכז המחקר והפיתוח הראשון בישראל של חברה פיננסית. אלא שהביקור נערך בצל האירועים ביפן, המהווים נושא שיחה מרכזי. לאחר שוויטני מתאר את האירועים בלשון בריטית מנומסת "אסון", הוא מתפנה לעסוק בנושא שלשמו הגיע לכאן.

"אנחנו מאוד שמחים להיות הראשונים והחלוצים, ולא חוששים מכך. אני מאוד מקווה שיבואו הרבה אחרינו", אומר אנדרו ויטני בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "אנחנו לא ממהרים לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בעולם, אך בחרנו בישראל כי היא ידועה ביכולות הטכנולוגיות שלה ובמערכת חינוך מתקדמת. כיום יש לנו רק שלושה מרכזים כאלה בכל העולם: אחד בסינגפור המעסיק כ-2,200 איש, שני בארה"ב שבו 2,000 עובדים ושלישי בלונדון, ובו כ-3,000 עובדים נוספים".

האם תוכנית האוצר לקידום מרכזי מחקר ופיתוח של חברות טכנולוגיות סייעה לכם בהחלטתכם?

"התוכנית הזו סייעה מאוד לקבלת ההחלטה. לפני שמשרד האוצר הישראלי הציע לנו להקים כאן מרכז פיתוח זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו, אבל הצעת האוצר היתה מאוד אטרקטיבית. לכן היינו פתוחים מאוד לרעיון והחלטנו לקדם אותו בצורה רצינית".

50 עובדים ראשונים יגויסו בתוך חודשיים

ויטני אינו מתייחס להיקף ההשקעה במרכז המו"פ, אך ההערכות הרווחות הן שלא מדובר בהשקעת ענק ושבשלב הראשון יספיקו 50 מיליון שקל. "אנחנו מתכוונים להעביר לכאן הרבה ידע שפיתחנו בניו יורק, בלונדון ובמקומות אחרים", הוא אומר. "התקווה שלנו היא שכמו שאינטל היתה המרכז הראשון בישראל לתחום השבבים ובעקבותיה קמה תעשיית שבבים ענפה, כך אנחנו נהיה האינטל של המרכזים הפיננסיים, ובעקבותינו יקומו חברות רבות בתחום שיבססו תעשייה גדולה בישראל".

מהם הצעדים הבאים שלכם?

"אנחנו מתכוונים לגייס בשלב הראשון והמיידי מנהל למרכז הפיתוח. כדי להתחיל את הפעילות באופן המהיר ביותר, נגייס כבר בתוך חודשיים-שלושה כ-50 אנשים, שיתחילו לעבוד ולגבש את תחומי הפיתוח. בפחות מזה אני לא מאמין שאפשר להקים כאן מרכז טכנולוגי ראוי. אני מאמין שבתוך שנתיים מהיום יעבדו במרכז זה כ-300 איש.

"יש לנו מחויבות רבה למרכז הפיתוח בישראל: כשהקמנו ב-2008 את השלוחה שלנו בישראל עבדו בה 17 איש, וכיום כבר יש לנו בישראל 45 איש. מספר זה יגדל משמעותית עם השנים ועם מרכז הפיתוח".

האם בחנתם אפשרות לרכוש חברה בישראל, או להתחיל את המרכז כאן בעצמכם ללא שותפה מקומית?

"אנחנו לא נוהגים לרכוש חברות טכנולוגיות בתחום זה. אני מעסיק כ-7,200 עובדים בתחומי הטכנולוגיה, ולא חושב שצריך להגדיל את המספר הזה דרך רכישות. בכל מקום בעולם שאליו נכנסנו בחרנו שותף מקומי שיודע איך מתנהג השוק המקומי, מכיר את העובדים ואת הדרך להשיג את הטובים שבהם, ויודע להתמודד עם כל הסוגיות הכרוכות בהקמת מרכז.

"מרכז המחקר והפיתוח שנקים כאן יהיה שלנו ובבעלותנו, ובתוכו יהיה שילוב של עובדי החברה החיצונית (ברקליס בחרה בנס טכנולוגיות - מ"א) ועובדים רבים שלנו. אנחנו נכניס למרכז את התרבות שלנו ואת דרך העבודה שלנו בכל העולם, ונשלב אותו בכל המרכזים האחרים שיש לנו".

ויטני. התמקדות בפעילות בנקאית אלקטרונית ובניהול תשתיות מידע | צילום: עמית שעל

"לא נעביר עסקים שלנו לענן ציבורי"

לוויטני יש תוכניות מגובשות למדי בנוגע לתחומי העיסוק של המרכז. "הכוונה היא להתמקד בשני תחומים עיקריים, שהם אמנם גדולים אבל החשובים ביותר עבורנו. הראשון הוא פעילות בנקאית אלקטרונית - מסחר, אנליטיקס וניהול סיכונים. תחום זה חשוב מאוד כיום לבנק, וכל פיתוח בנושא ייתן לנו יתרון חשוב על פני המתחרים שלנו.

"תחום המיקוד השני הוא ניהול תשתיות מידע ובעיקר מרכזי מידע גדולים. אנחנו רוצים לאפשר ללקוחותינו גישה מהירה וקלה יותר לכל המידע. זה תחום שחשוב לנו מאוד".

עולם הטכנולוגיה מתרגש מהענן, אבל עושה רושם שבעולם הפיננסי ההתלהבות קטנה הרבה יותר".

"אני לא מאמין שנעביר חלק מהעסקים המהותיים שלנו לענן חיצוני ציבורי. העלויות של זה עצומות, ולנו בתוך הבנק יש את הענן שלנו שהוא בטוח והעלויות שלו נמוכות בהרבה. אין כל סיבה להעביר את כל הפעילות שלי לחברה חיצונית שתעלה הרבה יותר".

איך אתה רואה את כניסת האייפד ושאר הטאבלטים לחיינו?

"אני מאוד מתלהב מהמהפכה שעשו האייפד והסמארטפונים. כמוסד פיננסי, אני מזהה הרבה אפשרויות בטאבלטים. המסך הרבה יותר נוח לביצוע פעולות בנקאיות מאשר מסך הטלפון הקטן, ויש גם אפשרות לכך שעובדים אצלנו בבנק ישתמשו בטאבלטים בישיבות עבודה במקום במחברת ועט. כך הם ייהנו מנגישות לכל החומרים הרלבנטיים, שיהיו פתוחים לכולם לעבודה משותפת. אני רואה כאן הרבה אפשרויות והרבה פתיחות מצד הבנק".

החגיגות היו מוקדמות? החתימה על ההסכם מתעכבת עד הרגע האחרון

למסיבת העיתונאים שבה הוכרזה אתמול (ב') הקמת מרכז המחקר והפיתוח של ברקליס קפיטל בישראל הגיעו בכירים רבים. בין היתר היו שם שר האוצר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שר התמ"ת שלום שמחון, מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, מנכ"ל ברקליס ישראל לן רוזן, ואנדרו ויטני.

 

אולם ל"כלכליסט" נודע שבמקביל לחגיגות נמשכו הדיונים בין ברקליס קפיטל לגופים השונים על ניסוחו הסופי של ההסכם. המדען הראשי אמנם נתן את אישורו הסופי, אבל החתימה התעכבה ככל הנראה בשל עניינים טכניים. תהליך זה צפוי להסתיים בימים הקרובים.

 

את ההחלטה על הקמת המרכז קיבלה ברקליס לאחר מגעים עם משרד האוצר, שתוכניתו מלפני שנה להביא לישראל מרכזי מו"פ פיננסיים זכתה לתקצוב של 100 מיליון שקל ב-2012-2011. במסגרת התוכנית תשתתף הממשלה ב-40% משכר עובדי מרכזי המו"פ הפיננסיים בחמש השנים הראשונות לפעולתם, ובפריפריה תעמוד ההשתתפות על 50%. המדען הראשי חסון הדגיש שקבלת המענקים מותנית בהגשת תוכנית מו"פ מסודרת בכל שנה.

מימין: ויטני, רוזן, שני, פישר, שטייניץ, שמחון, קדמי וחסון באירוע ההכרזה אתמול

 

לדברי מנכ"ל האוצר חיים שני, הסיכום עם ברקליס הוא מעין בדיקת היתכנות להבאת גופים פיננסיים נוספים לישראל. "אנו מתכוונים לבנות בשנה הקרובה תוכנית שתמפה את כל החסמים העומדים בפני חברות פיננסיות המבקשות לפעול כאן", אמר שני. "מאוד אתפלא אם לא יקום כאן עוד מרכז טכנולוגי עד סוף 2011".

 

מנכ"ל האוצר הדגיש כי המטרה אינה רק להפוך את ישראל ליצואנית טכנולוגיה לענף הפיננסים - שוק שהיקפו לפי נתוני האוצר גבוה מ-350 מיליארד דולר בשנה - אלא אף ליצואנית שירותים פיננסיים. "אני מאמין שקרנות גידור ומוסדות פיננסיים מובילים יכולים למצוא בישראל כח אדם איכותי שיתאים לצרכיהם".

 

מרכז המו"פ של ברקליס צפוי להתחיל לפעול במתחם עתידים בתל אביב כבר בחודש הבא. בשלב ראשון מתוכננת העסקת 50 עובדים במרכז, שמספרם יגדל בתוך כשנתיים ל־200–300. את המרכז, שייקרא IDEC (ר"ת: Israel Development & Engineering Center), ינהל דיוויד שוודרון.