ניר בראון: הטענה לפיה אנחנו לא מקליטים חקירות בכוונה - היא הזויה

הטענה לפיה אנחנו לא מקליטים חקירות בכוונה היא הזויה. כך אמר היום (ג') ניר בראון, מנהל מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בבימ"ש השלום בתל אביב במהלך הדיון במשפט זוטא שמתקיים בעניינו של אלון וגנר, הנאשם במסגרת פרשת מידע הפנים בפוקס.

וגנר מואשם יחד עם עוד 4 בני משפחה בשימוש במידע פנים שקיבל לכאורה מסגן יו"ר אפריקה ישראל נדב גרינשפון ב-2004 על משא ומתן שניהלה ממורנד, חברת האחזקות הפרטית של לב לבייב, לכניסה לשותפות אסטרטגית עם רשת האופנה פוקס ופתיחת רשת חנויות ברוסיה.

לפי כתב האישום, רכש וגנר מניות פוקס בשווי של 772 אלף שקל עבורו ועבור צדדים שלישיים בטרם פרסמה פוקס דו"ח מיידי אודות המשא ומתן עם לבייב, והרוויח מאות אלפי שקלים כתוצאה מעליית ערך המניה. הדיון שנערך היום היה כאמור "משפט זוטא", לבירור טענתו של וגנר לפיה הודאתו בחקירותיו ברשות ניירות ערך נגבתה ממנו שלא מרצון חופשי, בין היתר משום שלא ניתנה לו זכות היוועצות עם עורך דין.

היום נחקר מי שמכהן כיום כראש מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך ניר בראון, והיה בזמן החקירה בשנת 2007 סגן מנהל המחלקה. בראון סיפר כי ביום החקירה הוא היה זה שביצע חיפוש בחברת ממורנד שבה ישב נדב גרינשפון וכי הוא הביא אותו לחקירה בשעה 12:00. עו"ד ערן שחם שביט מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאל את בראון: "אבקש את התייחסותך לטענות שעולות במשפט הזוטא. אחת מהן היא שבמהלך החקירה איים החוקר על הנאשם כי אם לא ישתף פעולה, ייעצר". בראון ענה: "לא הייתי בחדר החקירות, אני יכול להגיד מאה אחוזים שלא היה כזה דבר. זה בניגוד לנהלי המחלקה. מדובר בחוקר מאוד אמין ומאוד ישר שמקפיד על הנהלים ועל היושרה המקצועית שלו".

בהמשך נחקר בראון בחקירה נגדית לעורכת הדין גרוסמן. "אני אומרת לך, שהסיבה שבגללה מנעתם ממנו לפגוש עורך דין היא משום שידעתם שאם הוא יפגוש עו"ד, עורך הדין יכול לייעץ לו לשמור על זכות השתיקה", הטיחה גרוסמן בבראון, שהשיב: "הוא ידע על זכות השתיקה כי הוזהר והוסבר. אני חוזר ומסביר שלנגד עיניי עמדו נדב גרישנפון ונחקר אחר, זיילר, שבאותה עת היינו צריכים לקבל החלטות קריטיות לגביהם ולדעת את הגרסה האמיתית. מבחינתי גם שתיקה הייתה מטה את הכף לטובת גרסתו של נדב". גרוסמן הטיחה בבראון: "אני אומרת לך, שידעת שעו"ד יכול לתת כל מיני עצות לנחקר, לא רק עצה לשמור על זכות השתיקה אלא גם להציג באופן נכון יותר את עמדתו בפניכם ועצות שונות, והסיבה בגללה מנעת מפגש זה היא משום שרציתם ללחוץ על הנחקר ולגרום לו לשתף אתכם פעולה ולהסכים עם המצגים שהצגתים בפניו מבלי שתינתן לו הזכות שהחוק מקנה לו". בראון ענה בפשטות "לא".

נדב גרינשפון | צילום: גלעד קוולרציק

בהמשך חקרה גרוסמן את בראון על סוגיית הקלטות החקירות ברשות. בראון אישר שרשות ניירות ערך אינה מקליטה את החקירות למרות מספר פסקי דין שהמליצו לרשות לעשות כן, אך טען שהדבר לא נעשה מכיוון שמדובר בתהליך יקר עם המון משאבים כספיים ואנושיים.

גרוסמן שאלה: "אני אומרת לך שאתם לא מקליטים חקירות כדי שתוכלו ללחוץ על נחקרים כפי שעשיתם בתיק זה. לא יהיה לכך תיעוד מלבד זכרון דברים שהחוקרים רושמים ושאין אפשרות לבתי המשפט לבדוק את אמיתותם. מה תגובתך?". בראון ענה: "זאת טענה הזויה".

"אני מבקשת שתתנצלי"

בתחילת הדיון היום העידה עתליה ארד, מי שהייתה מנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך בזמו החקירה. מדובר בעדות נדירה למדי שבה מי שהייתה ראש אחת ממחלקות החקירות הרגישות והמסווגות עולה על דוכן העדים ומספרת על אופן ביצוע החקירות ברשות. ארד נחקרה על הנוהל הנהוג ברשות ניירות ערך שלפיו כאשר נחקר מביע את רצונו להיוועץ עם עורך דין, הבקשה מועברת למנהלים של מחלקת החקירות, ובינתיים החקירה יכולה להימשך, עד לקבלת החלטה אם לאשר את ההיוועצות עם עורך הדין. ארד העידה תחילה בחקירה ראשית לשאלותיה של ראש צוות התביעה, עורכת הדין חנה קורין.

לאחר מכן, עורכת הדין יעל גרוסמן המייצגת את וגנר יחד עם עורך הדין רן אפק, שאלה את ארד: "אני אומרת לך, שהנוהל מחייב שכאשר נחקר מבקש להיפגש עם עורך דין, קודם מקבלים החלטה אם מאשרים את בקשתו, לאחר מכן מודיעים לו מה ההחלטה ורק אחר כך להמשיך בחקירה. מה תגובתך?". ארד ענתה: "ב-2007 זה לא היה המצב וזה גם לא היה המצב בכל תקופת עבודתי במשטרה. איני זוכרת מעולם שהפסקנו חקירה. הנוהל הזה של הפסקת חקירה לא היה. היו מקרים שנחקרים עמדו על זכותם ולא הסכימו להמשיך לדבר ואז החקירה הייתה נפסקת".

גרוסמן שאלה: "אחרי שיש התייעצות של החוקר עם הממונים עליו והוא חוזר לחדר החקירות, את מסכימה איתי שהנוהג, הנוהל, החוק, הכל ביחד, מחייב לומר לנחקר שאו שבקשתו מתקבלת, או נדחית, או שהמפגש יעוכב, נכון? תשתדלי לומר את האמת". ארד השיבה: "אני מבקשת שתתנצלי על ההערה הזו".