לפני שהצונאמי ייקח את המחשב

ארכיאולוגים וגיאולוגים של ארץ ישראל מזהים כמה וכמה אירועי צונאמי ורעידות אדמה שהתרחשו כאן בעבר. מעבר למחקר המדעי ההיסטורי, אירועי הימים האלה ביפן צריכים להדיר את שנתם של מנכ"לים ומנהלי מערכות מידע, היודעים, ללא ספק, כי אין כמעט ארגון או עסק המסוגל לשרוד הפסקה ממושכת של שירותי המיחשוב שלו.

מעבר לנזקים המיידיים בדמות הפסקת שירותים ללקוחות, אבדן הכנסות וחשיפה לתביעותיהם של לקוחות בגין נזקיהם שלהם – מהווה כשל מערכות איום ארוך טווח על המוניטין, עד כדי סיכון אפשרי של עצם הקיום הארגוני-עסקי.

זאת ועוד, ככל שיותר ויותר עסקים מעבירים פעילות אל רשת האינטרנט - הופך הצורך בהבטחת זמינות מוחלטת של המערכות השונות לעניין חיוני. הלקוח בעידן המקוון מצפה לשירות ולתגובה כאן ועכשיו.

המציאות הזאת משתקפת היטב בהוראות בנק ישראל, למשל, הקובעות "דירקטוריון תאגיד בנקאי חוייב בקיום דיון תקופתי וקביעת מדיניות ניהול טכנולוגיית המידע... על המדיניות לכלול בין היתר... עקרונות גיבוי והתאוששות במצבים של תקלות ואסון" (הוראות בנק ישראל לניהול בנקאי תקין, 357, סעיף 3).

היערכות רצינית למקרה אסון מחייבת כל הנהלה אחראית – בין בעולם הבנקאי ובין בכל ארגון או עסק אחר, להשקיע ולקיים תוכנית התאוששות ((DRP אשר תבטיח המשכיות פעילות תפעולית ועסקית של הארגון, במצבי אסון כגון רעידת אדמה. האיום הביטחוני המתמיד לו חשוף המשק הישראלי מהווה כמובן שיקול נוסף.

אסונות טבע רחבי היקף, דוגמת זה של יפן, חייבים לעורר גם בישראל את ההכרה לפיה לפעמים לא די במרכז גיבוי, הנמצא בסביבה גיאוגרפית קרובה יחסית לאתר המרכזי. כאשר אסונות טבע משביתים את הפעילות ברדיוס של מאות קילומטרים, ולנוכח מגבלות הגודל של מדינת ישראל -  מן הראוי לשקול ברצינות אפילו מערך גיבוי הכולל אחסון מרוחק של חומרים ומידע קריטי, מעבר לים, כפי שעושה יבמ כבר עתה.

בנסיבות האלה, חשוב להקדים ולדאוג גם לזמינות מאגר הולם של כוח אדם מקצועי, היושב בצמוד לאתרי הגיבוי. חובה להבין כי תהליך ההתאוששות מתחיל הרבה לפני האירוע הקטסטרופאלי: רק מי שמקדים להיערך, מגדיר צרכים, ומקפיד על בדיקת מוכנות - אכן ישרוד את האסון.

חברות רבות הסתפקו בעבר בתוכניות התאוששות חלקיות, אך כיום לאור ההתרחשויות ביפן וגם ההערכות כי רעידת אדמה באזורנו היא רק שאלה של זמן - שוב אין די בכך וחשוב לשים את הדגש על מיקום אתרי הגיבוי. הכוונה למרחק סביר מהשבר הסורי אפריקאי וכמו כן שרידות מוגברת של האתרים ומערך האנרגיה והתשתית. כדי להקטין את הסיכון יש לדאוג לפיזור מערכות הגיבוי בין מספר אתרים המקושרים ביניהם כפי שאנו מיישמים ביבמ ישראל כבר היום.

אחד הלקחים של ההתרחשויות שאנו חווים בימים אלה הוא כי אסור למנהלי ארגונים ועסקים להתייחס לשירותי גיבוי והתאוששות כאל הוצאה בלתי הכרחית - משום שאינם מייצרים לכאורה תוצרת או הכנסות. בעת איום, כאשר עצם קיום הארגון עלול להיות מוטל בספק - חשיבות ההערכות הנכונה לגיבוי ברורה מתמיד.

דליה גלבוע-קרוננגולד היא מנהלת שירותי המשכיות עסקית ואתרי הגיבוי ביבמ ישראל