דו"ח טכנולוגי: כשמיקרוסופט ומוזילה מחליטות לשתף פעולה

הים נשרף, הדגים טיפסו על העצים

שרלוק הולמס ופרופסור מוריארטי, יצחק רבין ושמעון פרס, ירדנה ארזי ועופרה חזה, הקויוטי והרואדראנר בסרטי "לוני טונס" - האיבה המיתולוגית שבין הזוגות הללו לא מתקרבת לזו שבין מיקרוסופט ומוזילה.

הדפדפן של מיקרוסופט, אינטרנט אקספלורר, שלט ללא עוררין בשוק במשך כמה שנים, אחרי שגירש מהדרך את נטסקייפ. ואז החל הדפדפן העצמאי פיירפוקס לזנב בו. מוזילה היתה זו שטבעה לראשונה את הסיסמה "חברים לא נותנים לחברים להשתמש באינטרנט אקספלורר", שנים לפני שמיקרוסופט ניסתה לנכס את הסיסמה ולהפנות אותה כלפי הגרסה המזדקנת והמביכה של הדפדפן, IE6.

אחרי שנים של מאבק, פיירפוקס תפס נתח שוק לא קטן לאקספלורר, ואפילו עבר אותו באירופה. אבל עכשיו שתי החברות מניחות בצד את כלי הנשק ומנהלות דיונים כמו אנשים מבוגרים, כי יש להן יריב מסוכן יותר: ממשלת ארה"ב.

וושינגטון רוצה להעביר תקנות שיחייבו כל דפדפן להתקין כלי שיאסור על חברות לעקוב אחרי תנועת הגולשים. משהו דומה לרשימת "אל תתקשר אלי" הפופולרית של שנות התשעים, שהימצאותו של אדם בה חייבה חברות טלמרקטינג לא לחייג אליו.

הדפדפן החדש של פיירפוקס כבר מכיל כלי כזה, ואילו מיקרוסופט כל כך מרוצה מהכלי שלה שהוכנס לגרסה החדשה של IE, שהיא מבקשת להפוך אותו לתו התקן של התעשיה. בשתי החברות התחילו לאחרונה לדון בנושא, בניסיון להגיע להסכמה שתייתר התערבות ממשלתית, שחברות אף פעם לא נוטות לחבב. לשתי החברות יש גישות שונות לנושא, ונראה שהשיחות מיועדות להשיג הסכמה.

מאחר שהרעיון הוא למנוע מעקב של חברות פרסום אחרי משתמשים, אף אחד לא מופתע לשמוע שהדפדפן השלישי בפופולריות שלו - כרום של גוגל - לא במשחק. אחרי הכל, גוגל היא אחת מחברות הפרסום הגדולות בעולם. הרעיון שהיא לא תעקוב אחר הגולשים ודאי גורם למנהלים שלה צמרמורת.

ובינתיים, גוגל מנסה להרחיב את אחיזתה אל המידע הפיננסי של המשתמשים.

קדימה, אל הארנק האלקטרוני!

כשהשיקה גוגל לאחרונה את הסמארטפון השני שלה, הנקסוס S, אמר המנכ"ל היוצא של החברה, אריק שמידט, ששבב ה-NFC של המכשיר ישמש אותה ככלי ליצירת ארנק אלקטרוני. ההנחה היתה שזה ייקח כמה שנים.

אז זהו, שלא. על פי דיווח שטרם אושר, גוגל מתכוונת להתחיל בחודשים הקרובים בניסוי שיהפוך את הנקסוס S לכלי תשלום באשראי. הניסוי מוגבל בינתיים לערים סן-פרנסיסקו וניו יורק, אבל הוא מיועד להזניק את התחום קדימה: לאפשר למשתמשים לשלם באמצעות הסלולר בקופות של מרכולים וסופרמרקטים.

גוגל סירבה להגיב על הידיעה, אבל זה מהלך מתבקש לגמרי מבחינתה. בשנה האחרונה היא משנה מיקוד, לעבר העסקאות המקומיות ושירותי מיקום. כמות המידע שהיא תקבל מאנשים שירכשו באמצעות הטלפון שלה מהממת.

היא תוכל לספק מידע מפולח ומדויק, עד רמת המוצר הבודד, על הרגלי הקניה של אנשים צעירים ומתוחכמים - ולהשוות אותו, למשל, לשינויים בהרגלי הצריכה בעקבות קמפיינים פרסומיים. המידע הזה שווה הרבה, הרבה מאוד כסף. ונראה שגוגל כבר הגיעה לרוויה מסתם חיפוש ברשת: שמידט כבר הצהיר כמה פעמים שעתידה של החברה הוא בסלולר.

חברה גדולה כמו גוגל, שמתחילה להפעיל ארנקים אלקטרוניים, יכולה לתת לתחום את הדחיפה שהוא זקוק לה במערב. ביפן התחום רושם הצלחה כבר כמה שנים, אבל כמו הרבה דברים יפנים, הוא לא הצליח עדיין מעבר לאוקיינוס. אולי עכשיו כן.

חברים, תגלשו קצת פחות

ספקית הרשת הגדולה AT&T אישרה בתחילת השבוע שהיא מתכוונת לסיים את החגיגה, ולשים קץ לשחיתות הגדולה - לשיטתה - של משתמשים שגולשים כמה שבא להם. מעתה, הם יהיו מוגבלים ל-150 עד 250 ג'יגהבייט, על פי סוג החבילה שלהם. מי שיחרוג שלוש פעמים במהלך שהותו כלקוח של החברה, ייקנס.

AT&T, וספקיות רשת אחרות בארה"ב, מספרות בצער על המשתמשים הכבדים ששותים את כל רוחב הפס ולא משאירים לאחרים. לטענת AT&T, רק שני אחוזים מהמשתמשים שלה הם כאלה, וזו כנראה סיבה טובה לפגוע בכל השאר. לא שיהיה להם לאן ללכת: שאר ספקיות הרשת האמריקאיות צפויות לאמץ את השיטה של AT&T.

עכשיו, בנסיון לטהר את השרץ בעיני הרגולטורים, מעלות ספקיות הרשת טענה חדשה. אם עד כה הן אמרו שהממשלה צריכה להתיר להן לחנוק את הגולשים משום שיש עומס יתר ברשת, עכשיו הן אומרות שהחניקה הזו תהיה טובה לתעשיית התוכן: הגבלת כמות הגלישה תפגע ביכולת של אנשים לגנוב סרטים ומוזיקה בלי הכרה.

יש בזה משהו. אבל באותה רמת הגיון, אם יגבילו את זכותם של אנשים להשתמש בחשמל ובדלק תפחת הפגיעה בסביבה, ומשום מה זה לא קורה. הגבלת כמות הגלישה, אומרות לנו עכשיו ספקיות הרשת, היא בעצם מס על פיראטיות, שאנחנו גובות חד-צדדית. אז גולשינו היקרים, אנא התעלמו מאחיזת העיניים הגסה ואשרו את זה.

עוד מגילת זכויות?

אובמה. חוק להגנה על הגולשים | צילום: בלומברג

ממשל אובמה פנה לקונגרס והודיע לו שהוא רוצה להעביר את מה שמכונה שם "מגילת זכויות לפרטיות", כזו שתקבע מה מותר לחברות לאסוף על הגולשים, איך הם יכולים להימנע מכך, וכן הלאה - גישוש ראשוני לקראת ההצעה, שחלק ממנה גרם כאמור למיקרוסופט ולמוזילה לשלב ידיים.

אם החקיקה הזאת תעבור, היא תהיה המאסיבית והחשובה ביותר בתחום הרשת מאז הקמתה, פחות או יותר. אבל זה חתיכת "אם": לממשל אין שליטה בבית הנבחרים, והאחיזה שלו בסנאט רופפת. מספיק רפובליקנים שיעדיפו את האינטרסים של העסקים על פני אלו של האזרחים, כהרגלם מאז 1920, וההצעה לא תלך לשום מקום.

בבית הלבן מנמקים את הצורך בחקיקה בכך שאי-ההתערבות ברשת לאורך העשור האחרון לא הוכיחה את עצמה. הפרסומאים העמיקו את המעקב שלהם אחרי המשתמשים באופן שקשה היה לדמיין לפני עשר שנים. לרעיון הזה יש תמיכה עממית, כך נראה, אבל הקשר בין תמיכה עממית ובין רוב בבית הנבחרים הוא קלוש.

והנה הצעה נוספת לממשל אובמה: לפני שאתם הולכים ליצור מגילת זכויות חדשה, מה דעתכם להתייחס ברצינות לזו הקיימת, ולהפסיק את ההתעללות בחייל החשוד בהדלפה לוויקיליקס ברדלי מאנינג, שלפי הדיווחים מוחזק בתנאים לא אנושיים, שלא מופעלים אפילו כלפי רוצחים סדרתיים?

קצרצרים

כשמגיע, מגיע: המכשירים של אפל יוצרים כאב ראש רציני למפרסמים, כי הם חוסמים עוגיות צד שלישי, שזה שם יפה לכל מיני רשתות פרסום ושאר מרגלים שמנסים להפוך את המידע שלכם לכסף שלהם. אמנם החסימה כנראה לא מיושמת בגלל עודף טוב לב באפל, אלא כי היא דופקת את המתחרים (שיעול, גוגל, שיעול) ומנסה לסייע לאפל לעשות כמה ג'ובות בעצמה באמצעות המיזם הכושל iAds. ובכל זאת, לשם שינוי, אפל עושה צעד שהוא לטובת המשתמש.

גם הוא במאובטחים: מקץ חמש שנים להקמתו, מאפשר טוויטר למשתמשים - ובעיקר לגולשים ברשתות ציבוריות - להתחבר אליו באמצעות חיבור https המאובטח הרבה יותר מאשר ה-http הרגיל. המטרה, בין היתר: להגן על הגולשים מכבשי-אש למיניהן. בעתיד, אומרים שם, מקווה טוויטר להרחיב את השירות גם לגלישה סלולרית.

לוזר כלשהו, שיש לקוות שייטרף בקרוב על ידי יאק קהה שיניים, הפיץ מתיחה ב-SMS שמתחזה למבזק של ה-BBC, המתריע מכך שענן הרדיואקטיביות נע מיפן לעבר מדינות אסייתיות אחרות. המתיחה יצרה פאניקה של ממש בפיליפינים, ומומחי אבטחה מזהירים שקיים חשש שאם מצורפים קישורים להודעה המפוברקת, פתיחתם עלולה לחשוף את המשתמש לתוכנה זדונית כלשהי.

ואם בענייני קרינה עסקינן, גרמניה לא לוקחת סיכונים  ומשביתה לבדיקה ארוכה את הכורים שלה שנבנו לפני שנת 1980. משך החיים הסביר של כור גרעיני הוא כ-50 שנים, אבל האירועים האחרונים ביפן כנראה מעוררים שם דאגה. תזכורת: בישראל, מדינה שיושבת על השבר הסורי-אפריקאי, יש שני כורים גרעיניים. יש כאן רעידת אדמה מסיבית בערך בכל 80 שנה, כשאחרונה היתה, המ, לפני 80 שנה בערך. אבל בלי לחץ.

ובמעבר חד: צעירה אוסטרלית מסכנה ניסתה בסך הכל לארגן לעצמה מסיבת יום הולדת באמצעות יצירת אירוע בפייסבוק, ונבהלה כאשר יותר מ-2,000 איש ראו את ההזמנה. היא ביטלה אותה, אבל אז התערב שרץ קטן בן 17, והפיץ את הפרטים שלה - כולל כתובת וטלפון - לכ-200 אלף איש. השרץ נעצר ויצטרך להסביר את מעשיו לחבר מושבעים מאוד לא משועשע.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"