אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: לואי ויטון מזויף? אבל המודעה בגוגל הבטיחה שזה אמיתי! צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: לואי ויטון מזויף? אבל המודעה בגוגל הבטיחה שזה אמיתי!

כשהיא מוצפת במיליוני מודעות מדי יום, גוגל מתקשה לוודא שהסוחרים שמפרסמים אצלה לא מרמים את הלקוחות. וגם: מעצרים נרחבים של פדופילים מאירופה שפעלו ברשת, והבלוגרים בתוניסיה הופכים לחלק מהשלטון החדש

17.03.2011, 13:28 | יוסי גורביץ

אופס! מכרנו לכם מוצר מזויף

גוגל הפכה בעשור האחרון לאחת מחברות הפרסום הגדולות בעולם. אחת התוצאות של ההישג הזה היא שגוגל מוצפת במיליוני מודעות מדי יום, ואין לה שום דרך לברר מה עומד מאחורי המודעות הללו לפני שהיא מוכרת אותן.

את ההמשך אתם יכולים לנחש. בשנים האחרונות מתקבלות יותר ויותר תלונות על כך שגוגל פרסמה מודעות שהובילו לסוחרים שמכרו מוצרים מזויפים. אחרים סתם לקחו את הכסף של הלקוח התמים, שהניח שאם המודעה פורסמה על ידי גוגל היא עברה סוג כלשהו של אימות, ונעלמו בענן צחוק מרושע. אבל הבעיה העיקרית של גוגל היא מכירת מוצרים שמתחזים למותגי יוקרה, אבל אינם.

במחצית השניה של 2010 לבדה סגרה החברה 55 אלף חשבונות של סוחרים כאלה, והיא עצמה מודה שאין די בכך. היא רוצה לשתף פעולה באופן צמוד יותר עם היצרנים, כדי לזהות זייפנים. היא חמקה בעור שיניה לפני כשנה מהרשעה בתביעה שהוגשה נגדה מצד לואי ויטון ושאר יצרני שמאטעס יקרים, אבל השופט קבע שעל גוגל להסיר פרסומות רק כאשר החברות מצביעות במפורש על הפרת זכויותיהן.

השלב הבא צפוי להיות דרישה להסיר מהתוצאות של גוגל אתרים שמוכרים מוצרים מזויפים, גם אם הם לא פרסמו אצלה מודעות. אחרי שגוגל כבר הודתה שהיא משחקת באלגוריתם שלה כדי לשפר את מעמדם של השירותים שלה, היא תתקשה להסביר מדוע היא לא תשנה אותו גם כדי להגן על עמלם של אנשים אחרים.

ארנק מקורי של לואי ויטון. דרשה מגוגל לפקח על המודעות, צילום: בלומברג ארנק מקורי של לואי ויטון. דרשה מגוגל לפקח על המודעות | צילום: בלומברג ארנק מקורי של לואי ויטון. דרשה מגוגל לפקח על המודעות, צילום: בלומברג

 

הפדופיליה שמתחת לפני השטח

באינטרנט, אומרת הבדיחה הוותיקה, הגברים הם גברים, הנשים הם גברים, והילדים הם סוכני FBI. עכשיו מגלים חברי רשת הפדופילים הגדולה בעולם שילדים באינטרנט בכלל לא חייבים להיות סוכני FBI, הם בהחלט יכולים להיות גם אנשי יורופול, הגרסה האירופית לאינטרפול.

הרשויות באירופה מדווחות על מעצרם של מאות פדופילים, מונהגים על ידי הולנדי עם השם הבלתי הולנדי אמיר איש-הורביץ, שהתכנסו סביב פורום במדינה. הפורום הקפיד לפעול לפי החוקים המחמירים ביותר: המשתתפים הרשו לעצמם, רשמית, רק לדבר על הפנטזיות שלהם. הולנד היא מדינה ליברלית כידוע, ובעבר אף פעלה שם מפלגה שהציעה להוריד את גיל ההסכמה ל-12, אבל גם שם יש גבולות.

אלא שמתחת לפני השטח, כפי שגילו עשרות עובדי יורופול שהתחזו לילדים, החברים בפורום היו שולחים זה לזה, במייל או במסרים אישיים, מידע שהיה מוביל את החבר לפורומים סגורים. שם כבר העבירו החברים ביניהם תמונות וסרטונים פדופיליים.

עד כה נעצרו כ-670 חשודים מתוך כ-70 אלף(!) משתמשים בפורום. רוב האחרים, מתקבל הרושם, לא עברו על החוק. מנהיג הקבוצה, איש-הורביץ, כבר הודה במיוחס לו בבית משפט והוא צפוי לעונשי מאסר של עד חמש שנים. קצין משטרה בריטי, פיטר דייוויס, אמר שהפושעים "חשבו שהם אנונימיים, אבל השאירו טביעת רגל דיגיטלית".

ביורופול אמרו כי הם זיהו כ-230 ילדים שנפלו קורבן, ושהוריהם עודכנו בנושא. מספר העצורים הגדול ביותר הוא מבריטניה: 184. והשוטרים מודים שהם לא מצליחים ליצור פרופיל של "הפדופיל הממוצע". כמאמר הקלישאה, זה יכול להיות כל אחד. 

חדשות טובות ללקוחות ויזה, רעות לפייפאל

 

פייפאל, שירות התשלומים של איביי, מאפשר למשתמשיו לא רק לשלם עבור רכישות מקוונות, אלא גם להעביר כספים זה לזה. למעשה, לא צריך להיות בעל פרופיל בפייפאל כדי לעשות זאת - כתובת מייל מספיקה. השירות איפשר כך במשך עשור למשתמשים להעביר כספים ביניהם, גם ישירות מחשבונות בנק וללא צורך בכרטיס אשראי.

עכשיו קם לאיביי מתחרה כבד: חברת כרטיסי האשראי העולמית ויזה. היא פותחת שירות דומה, אם כי הוא נראה מסורבל יותר, ובינתיים הוא מוגבל רק לבנקים שמשתתפים בפרויקט. השירות של ויזה אמור להתחיל לפעול רק במחצית השניה של 2011.

על פניו, לא בדיוק איום על פייפאל, שמאפשר למשתמשים שלו לפעול מאיזה חשבון בנק ועם איזה כרטיס אשראי שהם רוצים. אבל, אם וכאשר כל העסק יעביר הילוך, יהיה לנו ענק אשראי שלראשונה מאפשר לאנשים להעביר את הכסף שלהם זה לזה, כמעט ללא תיווך, וללא צורך באמצעי פיזי כלשהו. מכאן ועד ביטולו של כרטיס האשראי - או, ליתר דיוק, מיזוגו לתוך מכשיר אחר, ככל הנראה סמארטפון - הדרך קצרה מאד. ולוויזה יש הרבה, הרבה יותר לקוחות מאשר לפייפאל.

היתרון של כסף פיזי, בדמות מטבעות ושטרות, הוא שאנשים יכולים להעביר אותם זה לזה ללא טרחה: אתה יכול להלוות כסף לידיד בלי לערב פקיד כלשהו. כאשר הדבר יהיה אפשרי, וכאשר גם כרטיסי האשראי הפיזיים יהפכו לבלתי הכרחיים הכלכלה כולה תהיה דיגיטלית. – זה לא יקרה תוך שנתיים, אבל בהחלט אפשר לראות את זה קורה תוך עשר עד עשרים שנים.

ויזה. לא רק כרטיסי אשראי, צילום: בלומברג ויזה. לא רק כרטיסי אשראי | צילום: בלומברג ויזה. לא רק כרטיסי אשראי, צילום: בלומברג

בינתיים, בתוניסיה

באופן טבעי, כולם מסתכלים על יפן בימים אלה. מעטים מסתכלים גם על לוב, שם נראה שהמורדים נכשלים והפסיכי המקומי חוזר לתפוס את השלטון. אבל תוניסיה, שהתחילה את המהפכה לפני שהרעיון של חופש בעולם הערבי היה מגניב, כמעט שלא מקבלת תשומת לב.

וחבל, כי קורים שם דברים מעניינים. הממשלה שהחליפה את הרודן המודח לוקחת את המדינה לבחירות בקיץ, הראשונות מאז שנות השישים, וביטלה את הצנזורה במדינה. משרד הפנים, שבעבר הפעיל את המשטרה החשאית האימתנית של המדינה, מנהל כיום קשר עם האזרחים באמצעות פייסבוק. גם חלק מהבחירות צפוי להתבצע באמצעות הרשת, אם כי עדיין לא ברור איך בדיוק.

הבלוגרים התוניסאים, שרבים מהם היו שותפים לארגון המהפכה, מוצאים את עצמם בשלב בעייתי: הם מחובקים על ידי הממסד, מצפים מהם לקחת תפקיד חשוב - וזה אומר שהם צריכים להתחיל את השלב הכואב תמיד של מעבר ממהפכה לממסד.

עד כמה ממסדיים הם הופכים להיות? ובכן, הם מקבלים חיבוק מהילארי קלינטון, שצפויה להגיע לתוניסיה בקרוב ולחלק להם מדליות. לא כל הבלוגרים מרוצים מהחיבוק הזה: חלקם הפגינו ומתכוונים להפגין בזמן הביקור נגד המדיניות האמריקאית במזרח התיכון, שתמכה ברודנים במשך עשורים. ועדיין.

ראוי לומר מילה על המדיניות האמריקאית הזאת. יבגני מורוזוב, בספרו The Net Delusion, מזהיר שכאשר ארה"ב מחבקת בגלוי בלוגרים ושירותי רשת כמו טוויטר ופייסבוק, היא בעצם מצביעה בפני המשטרים הדיקטטוריים בעולם על האנשים והכלים הללו ככלי מהפכני, שמסכן אותם. על ידי כך, מסכנת ארצות הברית את הבלוגרים ונותנת למשטרים תירוץ לסגור את השירותים החברתיים, שעד כה נחשבו לנייטרליים פוליטית.

ההפיכה בתוניסיה. המהפכנים צריכים להפוך לממסד, וזה לא פשוט, צילום: אי  פי ההפיכה בתוניסיה. המהפכנים צריכים להפוך לממסד, וזה לא פשוט | צילום: אי פי ההפיכה בתוניסיה. המהפכנים צריכים להפוך לממסד, וזה לא פשוט, צילום: אי  פי

קצרצרים

פייסבוק מאפשרת לאחרונה לשלוח תגובות פשוט על ידי הקלדה ומכה מהירה על כפתור ה-Enter. זהו מהלך שיש לשבח מצד אחד כחוסך משאבי מוח, ולגנות מצד שני כמקדם ניכר של טמטום ושגיאות הקלדה. רוב האנשים עדיין חושבים משום מה שתפקידו של ה-Enter הוא להוריד את הטקסט שורה. לא בפייסבוק.

ו"הוושינגטון פוסט" לא מפגר אחרי הטרשת החברתית של צוקרברג: אתר העיתון מנסה להקל על קוראיו את המאמץ לזהות היכן על המפה הפוליטית ממוקם הפרשן שאת דבריו הם קוראים – דבר שאילץ רבים מהם, על פי השמועה, לקרוא מאמרים שלמים. אז כעת מקטלג העיתון את הפרשנים שלו כ"נוטים שמאלה" או "נוטים ימינה". המטרה: למנוע מקוראים את המבוכה שבהיתקלות בידיעה שעשויה לאתגר את השקפת עולמם. גם זרם הטוויטר וזרם החדשות של העיתון מקוטלגים בהתאם. לשמוע דעות אחרות מדי פעם? זה כל כך 2010.

אייפד 2. כמה הוא באמת מכר?, צילום: בלומברג אייפד 2. כמה הוא באמת מכר? | צילום: בלומברג אייפד 2. כמה הוא באמת מכר?, צילום: בלומברג

בעתיד, יש להניח, ישמש השם "ג'ובס" כסולם מדידה: "עד כמה זה פרנואידי?" "אפס נקודה ארבע בסולם ג'ובס", "וואו, גבוה". אפל מסרבת בעקשנות למסור נתוני מכירות של האייפד 2, שהגיע לחנויות בשבוע שעבר ומיד סבל מהמחסור המלאכותי הרגיל שיוצרת אפל עם מכירת כל מוצר חדש. החברה אילצה את האנליסטים לנקוט בשלל שיטות מגוונות כדי לנסות ולנחש מהו הנתון המדויק: אחת מהן היתה להזמין את הגרוטאה, לראות מה מספר ההזמנה, ולהסיק מכך כמה הזמנות קדמו לה . אלא שאפל התחכמה, וכנראה החלה לחלק מספרים אקראיים.

לא רק תוניסיה: גם המהומות הנמשכות בבחריין כבר לא תופסות את תשומת לבה של התקשורת הישראלית והעולמית, והצבא הסעודי מצטרף שוב לאמיר המקומי בדיכוי התושבים. השקרים של הטלוויזיה המקומית היו כל כך דלוחים, שבטוויטר יצרו משתמשים זועמים את ההאשטג BTVconfirms#, שמרכז ירידות עליהם. בין העקיצות המוצלחות ביותר אפשר למצוא את "הטלוויזיה הבחריינית מאשרת שאנשים יכולים לירות בשוטרים באמצעות חזם החשוף" ו"הטלוויזיה הבחריינית מאשרת שהיא רכשה את הטכנולוגיה החדשה ביותר, מצלמות וידאו שנראות בדיוק כמו מקלעים".

מחקר חדש, חם ממעבדתו של ד"ר נו "שיט" שרלוק: אנשים הפעילים ברשת חברתית (ספציפית, טוויטר), נוטים לפעול כמו סתם אנשים מן השורה. אם הם עולצים, עליזים ושמחים, הם מקדישים תשומת לב (ותגובות, וריטוויטים) לאנשים מטרידים כמוהם. אם הם מדוכאים, עייפים ורגוזים, הם עושים כנ"ל לדומים להם. באופן משונה, אנשים שהציוצים שלהם מכילים את המילה "בדידות", נוטים להתכנס זה עם זה. אלנור ריגבי, מי יגול עפר מעיניך.

לאחר שהוציאה מוזילה את גרסת ה-Release candidate של פיירפוקס 4.0, וראתה כי טוב, היא הכריזה על מועד ההשקה הרשמי של הגרסה השלמה של הדפדפן: 22 במרץ, בעוד חמישה ימים. שיהיה בהצלחה.  

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
כמה הערות
אני מזה כשנתיים עובד בחברת טכנולוגיה פינית ידועה. כשהגעתי לפינלנד גיליתי כמה עובדות מעניינות בתחום הבנקאות. יש לפינים מערכת מאוד נחמדה של בנקאות אינטרנט\סלולר שמאובטחת יפה מאוד, וכרטיסי דביט (לא קרדיט) שמחוברים לחשבון הבנק שלך. לכל הכרטיסים יש שבב בנוסף לפס מגנטי ככה שאי אפשר להעתיק את המידע מהכרטיס, והוא נקרא ישירות ע"י מגע עם השבב ולא קורא מגנטי. הרבה אנשים עושים פה פטנט כזה, יש שני חשבונות (אין פה עמלות בבנקים כמעט, בשנתיים שאני פה שילמתי 6 יורו עמלה לבנק), לאחד נכנסת המשכורת והחסכונות השני משמש להוצאות שוטפות ומחובר לכרטיס ומעבירים כל יום בהוראת קבע נניח 100 יורו לחשבון. ככה שאם הכרטיס נגנב הגנב יכול לרוקן את המקסימום 100 יורו שנמצאים בחשבון (אי אפשר להיכנס למינוס). כמו כן, בכל רכישה צריך להקיש את הקוד הסודי, לא לחתום בחוואה, ככה שהגנב לא יכול לרכוש דברים. עוד קטע, בכל מקום יש טרמינלים של הבנקים ואפשר להעביר כסף מחשבון לחשבון בהעברה בנקאית (שוב, אין עמלות!). למעשה העסק הזה פה כל כך נפוץ שמספרי חשבון בנק מוחלפים בין אנשים באותה תדירות כמו מספרי טלפון, וכשבאתי לבנק לפדות צ'ק לא ידעו איך לאכול את זה, כי לא השתמשו פה בצ'קים מנייר כבר שנים (הביאו את המנהל לראות מה אפשר לעשות וכו'). כל אתרי הקניות באינטרנט עובדים ישר עם חשבון הבנק שלך (אתה מופנה לאתר הבנק ומזדהה מולו). כמעט כל דבר אפשר לקנות דרך הסלולר גם כן. בקיצור האנשים היחידים שמשתמשים פה במזומן הם האוכלוסיה המבוגרת שגם אוגרת מזון וכסף מתחת לבלטות בפחד מפלישה נוספת של רוסיה. באמת עולם אחר, ממליץ לבקר פה ולהתרשם מהרבה דברים מעניינים בחיי היום-יום נוסף על הטבע והפיניות.
שועליקו , הוד השרון  |  17.03.11
לכל התגובות