ח"כ הורביץ על סכנת הצפת מלונות ים המלח: "בין האצבעות מתמסמס לנו מקום ייחודי"

"אם כל הגופים אומרים שיש רק פתרון אחד לבעיית הצפת מלונות ים המלח, וזה קציר מלח - אולי לא כולנו מטומטמים", כך אמר היום (ה') סמנכ"ל תשתיות במפעלי ים המלח, נועם גולדשטיין, בהתייחסו לבעיית הצטברות המלח בקרקעית בריכה 5 בים המלח, שמאיימת לגרום להצפת המלונות הסמוכים אליה בתוך פחות מעשור. הבריכה נמצאת בזיכיון של כי"ל, חברת-האם של מפעלי ים המלח.

הדברים נאמרו במהלך סיור שנערך באזור ים המלח בו השתתפו, בין היתר, יו"ר השדולה להצלת ים המלח ח"כ ניצן הורביץ, ח"כ רחל אדטו, ח"כ נינו אבסדזה, ונציגי התאחדות המלונות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית תמר, מפעלי ים המלח ומשרדי הפנים, הגנת הסביבה והמשפטים.

הצטברות המלח בקרקעית בריכה 5 בים המלח מאיימת להציף שישה בתי מלון. החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) המליצה על שלושה פתרונות לבעיה: העתקת המלונות למקום חלופי על ידי בנייתם מחדש ואז הריסת המלונות הקיימים - על פי נתוני חל"י העלות של פרויקט כזה צפויה להסתכם ב-3.5 מיליארד שקל. לפי המלונאים מדובר בעלות כפולה; פתרון נוסף הוא הגבהת הסוללות הקיימות בים באמצעות לגונה, בעלות של כחמישה מיליארד שקל; והפתרון שכלל גורמי המלונאות, איכות הסביבה והתעשייה מסכימים לגביו: קציר מלח מהקרקעית והעברתו לאגן הצפוני, בעלות של 6.4 מיליארד שקל. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, אמור להמליץ לממשלה על אחד הפתרונות ובינתיים מתמהמה עם החלטתו.

"הדבר הכי מהותי בסיפור הזה, זה לוחות הזמנים", המשיך גולדשטיין, "דחייה של עוד שנה-שנתיים ואז גם החלופות שקיימות כיום כבר לא יהיו רלוונטיות. אם המטרה היא שהתעשייה והתיירות יחיו יחד, יש כיום רק פתרון אחד - הקציר. חלופת העתקת בתי המלון לא תיתן את הפתרון בזמן. אם עד 2017 לא יעתיקו את בתי המלון, המלונות יהיו בבעיה. שש שנים זה עוד מטר וחצי גובה של מים. לכן, לדעתנו ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה מהר. הזמן עובר והמפלס עולה".

כשנשאל על ידי ח"כ הורביץ לגבי נושא מימון הפתרון שייבחר, אמר גולדשטיין: "כשהפריטו את החברה המדינה הייתה צריכה לעדכן שנושא מימון עליית מפלס ים המלח הוא על חשבון הקונה. הבעיה הרי ידועה מ-1971. התשובה הפורמלית שלנו היא שהמדינה צריכה לשאת בעלויות. אם יפנו אלינו כדי לדון על נושא המימון, נקיים משא ומתן".

"בסופו של דבר צריך לחיות יחד וגם לשמר את מקומות העבודה בנגב המזרחי", אמר ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, "מפעלי ים המלח הם לא רק ספקית אשלג, אלא גם ספקית עבודה. בבתי המלון בים המלח יש את התפוסה הגבוהה בארץ, מצד שני במשרד התיירות מתבטאים שהאזור מיושן ואין מה לעשות בו. ים המלח הוא לא תל אביב, עיר ללא הפסקה. ים המלח זאת הפסקה ללא עיר. לכן אנחנו תומכים בפתרון הקציר, שהוא היציב ביותר, ארוך הטווח ביותר ובסופו של דבר גם הכלכלי ביותר. למדינת ישראל יש אחריות, מכוון שהיא הפריטה את מפעלי ים המלח ולא הכניסה בחוזה דברים מסוימים, ובמקום להשתמש בכסף לשימור האזור, עשתה בו דברים אחרים. משרד האוצר משחק משחק-כלכלי עם מפעלי ים המלח, והתיירות היא בן ערובה".

סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, אמר: "בסופו של דבר יצטרכו לבצע קציר, ולכן העמדה של כל גורמי הסביבה היא לבחור כבר עכשיו בקציר. יש את חל"י שפועלת תחת משרד התיירות, החברה הזאת כל הזמן מכוונת בצורה שיטתית לחלופה של הרס המלונות". על כך הוסיף ליטבינוף: "לדעתי מישהו התאהב בחלופה של העתקת המלונות, מסיבות שונות ומשונות. וכשמתאהבים נהיים עיוורים. חל"י הפכה להיות קונצרן אדיר של משרות".

מנכ"ל התאחדות המלונות בים המלח, אודי זיכרמן, הוסיף: "חל"י מסתירה חלק מהנתונים, בין היתר את נושא העלות האמיתית של הקציר או הרס בתי המלון. אם יעתיקו את המלונות האזור יהפוך לאזור בנייה, תהיה פה תנועה אדירה של משאיות וכל בתי המלון יושבתו. המוצר שלנו זה הרי השקט והשלווה".

ח"כ הורביץ סיכם את הדברים: "ממשלת ישראל מתמהמהת וגוררת החלטה שהייתה צריכה להתקבל מזמן. אנחנו רואים את זה בפרויקטים של תשתיות, אבל הסיפור של ים המלח מדאיג במיוחד, כי בין האצבעות מתמסמס לנו מקום ייחודי שכל הצדדים יכולים להפיק ממנו רווח עצום. כל יום שעובר בלי החלטת ממשלה הוא פגיעה קשה בים המלח: בתיירים, בתושבים ובעובדים. יש ויכוח לגבי העלויות, אבל גם מבחינה זאת חלופת הקציר היא המועדפת. יש שגיאה בהצגת הדברים של חלופה מול חלופה, כאילו זה פיתוח אזור המלונות או קציר מלח. צריך לפתח את התיירות ובמקביל לבצע את הקציר, שתהיה ודאות לסקטור התיירותי. העמדה לפיה אם יהיה קציר מלח לא יהיה כסף לבתי מלון - מופרכת לחלוטין. את הקציר נצטרך לעשות בכל מקרה".