חלוץ לקח שכר של פי 1.5 מהרווח הנקי של החברה

הרכב השכר: בשלוש שנות כהונתו כמנכ"ל יבואנית ב.מ.וו קמור מוטורס (לא כולל סוף 2007) לקח דן חלוץ הביתה כ־5.2 מיליון שקל - פי 1.5 מהרווח הנקי המצטבר באותה תקופה. חלוץ חתם על חוזה שכר נוצץ (השכר שולם לחברה פרטית שבבעלותו, כדי לשלם פחות מס למדינה), שהבטיח לו שכר התחלתי של 82 אלף שקל בחודש עם מדרגות העלאה קבועות ונדיבות בכל שנה, עד שכר חודשי של 120 אלף שקל בשנת 2012. בפועל, במרץ 2010, כחלק מהליכי ההתייעלות בחברה, ביקש חלוץ מהחברה להחזיר את שכרו למדרגה ההתחלתית.

בהתאם להסכם, קיבל חלוץ תוכנית להענקת 665 אלף אופציות במחיר מימוש של 13.5 שקל. מחיר המניה עם כניסתו לתפקיד נע סביב 12 שקל. חודשיים בלבד אחרי כניסתו לתפקיד מחיר המניה כבר היה יותר מ־14 שקל. אלא מה? בינתיים היכה המשבר הכלכלי, ומחיר מניית החברה הידרדר עד מתחת ל־3 שקלים. המניה לא שבה מאז לרמתה מלפני המשבר (בניגוד לחברות רבות אחרות בבורסה), והאופציות של חלוץ - שעליהן רשמה החברה עלות של 647 אלף שקל ב־2009 - לא שוות פרוטה. גם אם מחסירים את עלות האופציות מגלים כי חלוץ נהנה משכר בעלות של כ־5 מיליון שקל בתקופת כהונתו - מאוקטובר 2007 עד ספטמבר 2010.

הנימוקים: דירקטוריון החברה ציין עם אישור תנאי העסקתו של חלוץ כי "לאור מעמדו, כישוריו, תפקידיו הקודמים וניסיונו הרב של מר חלוץ רואים ועדת הביקורת והדירקטוריון במר חלוץ אדם מתאים וראוי לכהונה כמנכ"ל החברה. כהונתו של מר חלוץ עשויה להשפיע לטובה על פיתוח עסקי החברה".

חקר ביצועים: התקווה של הדירקטוריון לשיפור בעסקי החברה עם כניסתו של חלוץ לתפקיד התבדתה. אם לשפוט לפי מחיר המניה - הטיסה של חלוץ בקמור מוטורס העיפה לא מעט כסף למשקיעים בחברה. מ־11.89 שקל ביום כניסתו לתפקיד, הגיעה המניה ל־7.21 שקלים ביום סיום תפקידו, או במילים אחרות: תשואה שלילית של 39.4%. מדובר ב־66.8 מיליון שקל שהתאיידו להם משווי החברה.

הדירקטוריון: בזמן אישור ההסכם של חלוץ ב־2007 הוא היה מורכב משבעה אנשים, מהם: ארבעה בכירים בקמור; שני דח"צים: שלמה אהרונישקי, לשעבר מפכ"ל המשטרה ואביב בושינסקי, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו; ורופא השיניים גבי פיקר.