אירופה הקלאסית מתפוררת

ניקולה ניקאזיץ', לא שם מוכר מדי בעולם הכדורגל, שוחרר לפני שבועיים מקבוצת קובן הרוסית לאחר סדרת אירועים שכללה ויכוח מקצועי עם המאמן דן פטרסקו. החלוץ נאלץ להתאמן לבד, וראשי הקבוצה דרשו ממנו לחפש מעבידים חדשים. ואז, לפי המועדון, הוא הסכים לביטול החוזה שלו לשנה נוספת בקבוצה.

עד כאן הסיפור נשמע נורמלי לחלוטין. אבל הסיפור של ניקאזיץ' רחוק מלהיות נורמלי. בווידיאו ביוטיוב מסביר החלוץ המונטנגרי מה העבירו אותו בקבוצה. "ב־8 במרץ היה אמור להגיע הסוכן שלי לדבר עם המועדון", אמר. "יום לפני, כשהייתי באימון, מאמן במועדון קרא לי לחדר שלו כי הוא רצה לדבר איתי. חמש דקות לאחר מכן שני אנשים נכנסו לחדר והמאמן מיד עזב. ואז הייתי בחדר עם שני אנשים שאף פעם לא ראיתי בחיי. אחד מהם הוריד את המעיל שלו וחשף שני אקדחים".

שני האנשים, לפי ניקולה, שמו חתיכת נייר מולו ונתנו לו עט. "תחתום על זה ותוותר על שאר החוזה שלך", אמרו לו. כשסירב והסביר שעדיין חייבים לו כסף, הוא ספג אגרוף בבטן. ואז תפסו בגרונו ואיימו עליו. "אנחנו יודעים איפה אתה גר, אנחנו מכירים את המשפחה שלך", אמרו. אחרי 20 דקות של עינויים כאלו ואחרים, ניקאזיץ' המפוחד חתם על ביטול החוזה שלו.

שבוע לאחר מכן חשף ניקאזיץ' את הסיפור ושלח מכתבי תלונה לאופ"א ופיפ"א. קובן תילחם מצדה בסיפור וכבר טוענת כי מדובר בתסריט מופרך, אבל גם שחקן לשעבר אחר של קובן, סטרן סרטנוביץ', מספר סיפור דומה.

אלימות? כסף!

ג'יימס אפל, בלוגיסט אנגלי שכותב על הכדורגל הרוסי, מסביר כי מקרי אלימות במועדוני הכדורגל הרוסיים הם המשך ישיר לאלימות הגואה ברוסיה, ולכן זה לא מפתיע שאירועים כאלה קורים. העובדה שחלק מהמועדונים, כגון טרק גרוז'ני, נשלטים על ידי מנהיג כנופיות אכזרי ומועדונים אחרים נהנים מכספים שהושגו, בין השאר, גם בזכות פשעים חמורים ורציחות, לא מנעה מכוכבים גדולים כגון רוברטו קרלוס ורוד חוליט להגיע לליגה הרוסית, שרוצה להביא עוד כוכבים לקראת אולימפיאדת סוצ'י 2014 ומונדיאל 2018.

הסיבה הפשוטה לכך שכוכבים מתעלמים מהאלימות והולכים למקומות מסוכנים ממש, היא כסף. כסף גדול. לפי העיתון "מוסקבה ניוז", תקציבי הקבוצות פשוט אדירים. רובין קאזאן מעמידה תקציב של 120 מיליון דולר, ספרטק מוסקבה מעמידה תקציב של 104 מיליון דולר, האלופה זניט סט. פטרבורג שלישית ברשימת התקציבית עם כ־100 מיליון דולר, וצסק"א מוסקבה, הרביעית, בעלת תקציב של 65 מיליון דולר. זה הרבה מאוד כסף. קבוצות אחרות מנהלות תקציבים גדולים ותקציבי מתחת לשולחן גדולים גם כן. הכסף זורם ממקורות ממשלתיים וכיסי אוליגרכים, ורגולציות עתידיות כגון "פייר פליי פיננסי" (שתחייב מועדונים לחיות עם הכנסותיהם הטבעיות ולסיים עונות עם תקציב מאוזן) לא ממש מזיזות לכדורגל הרוסי - שנהנה וכנראה ייהנה מהגירת שחקנים אליו.

פלאטיני. ורגולציות עתידיות כגון "פייר פליי פיננסי" (שתחייב מועדונים לחיות עם הכנסותיהם הטבעיות ולסיים עונות עם תקציב מאוזן) לא ממש מזיזות לכדורגל הרוסי - שנהנה וכנראה ייהנה מהגירת שחקנים אליו | צילום: איי אף פי

כולם מפסידים

העלייה של הכדורגל הרוסי היא כנראה שלב נוסף בהתפוררות הכוחות המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים בתעשיית הכדורגל. התפתחויות נוספות עשויות להגיע מהצד השני של האוקיינוס. הליגה הברזילאית, בעיקר בזכות פריחה של הכלכלה המקומית, הסכמי חסות וטלוויזיה חדשים והקלות במס אדירות, גם כן הפכה למוקד משיכה רציני. אסור לפסול גם התחזקות של ה־MLS, ליגת הכדורגל של צפון אמריקה, בעיקר לקראת שביתות בענפי הספורט הפופולריים יותר בארצות הברית.

בנוסף לפייר פליי הפיננסי, שמעודד איפוק, חובות אדירים וקיפאון מסוים בהכנסות, סביר להניח שנראה שינויים רבים בחמש הליגות הגדולות באירופה - ואולי אפיל ושינויים ענקיים.  

על פניו, נראה שהכסף נגמר באירופה הקלאסית. בצרפת מדווחים המועדונים על הפסדים. גם בבונדסליגה, אחרי שנים של רווחיות, דיווחו העונה על הפסד מינימלי. איטליה תמיד הפסידה. בספרד יש רק שתי קבוצות שיכולות להרוויח כסף (ריאל מדריד וברצלונה) וגם הן בחובות. ובאנגליה, הליגה החזקה ביותר מבחינה כספית (7 מ־20 קבוצות בליגת הכסף של דלויט מהפרמיירליג), גם צריכים להתחיל לחפש דרכים חדשות להרוויח כסף.

מועדונים מהבטן של הליגה העשירה בעולם לא מצליחים להגדיל הכנסות וששת המועדונים הגדולים, שאחראים לכ־60% מהכנסות הליגה האנגלית (ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ליברפול, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם), הצליחו להגדיל את ההכנסות רק ב־5%, כששני שלישים מהצמיחה הזאת מגיעים ממנצ'סטר סיטי, שנהנתה מהסכמי חסות סופר־חברותיים ונדיבים מהחברים של הבעלים השייח' מאנסור.

הרכבת עצרה

אמנם מאז 2004 הכנסות המועדונים באנגליה צמחו ב-77%, אבל נראה שהרכבת הזאת עצרה. בשלוש השנים הקרובות אין צפי לצמיחה גדולה, וזאת מאחר שהסכמי הטלוויזיה לא יגדלו באופן משמעותי. מבחינת זכויות שידור, התקווה הגדולה היא לצמיחה ממכירת זכויות שידור מחוץ לבריטניה - אבל שוב, לאנגליות יש את נושא החובות שהן חייבות לטפל בהם. האיטלקיות צריכות לצמצם את ההוצאות ולשדרג את המתקנים כדי להתמודד עם צניחה בהכנסות. הספרדיות צריכות להגיע להסכם טלוויזיה חדש, כי הנוכחי שבו ברצלונה וריאל מדריד נהנות מכמעט כל ההכנסות, מוביל לריקבון בשאר הליגה. הבונדסליגה, עם מודל ה־50+1, היא הליגה הבריאה ביותר, אבל גם כן צריכה לחפש מקורות הכנסה חדשים כדי להתמודד יותר טוב בזירה הבינלאומית. הליגה הצרפתית חייבת לחזור למקורות של גידול השחקנים ומכירתם - כדי לחזור לאיזון תקציבי.

צריך להביא בחשבון גם את העובדה שיש פחות כסף בעולם. חברות תקשורת מפסידות כסף, ואין להן כבר היכולות שהיו להן בעבר בכל מה שקשור לחתימה על חוזי זכויות שידור. גם לאנשים יש פחות כסף ולכן יכולים להוציא פחות על כרטיסים ומרצ'נדייז. בנוסף, העולם הטכנולוגי לוקח את הבלעדיות של שידורי המשחקים - משהו שקבוצות, בעיקר האנגליות, הרוויחו עליו הרבה כסף.

בסך הכל, אם המועדונים הגדולים לא יעשו מעשה דרסטי, ודוגמה למעשה דרסטי זה הקמת סופרליג אירופית מנותקת מאופ"א ועל בסיס עסקי בלבד (מה שיבטיח את שגשוגן של הקבוצות הגדולות ואת גסיסתן של הקבוצות הבינוניות והקטנות), הדרך מבחינתן תהיה לגדל את השחקנים שלהן עצמן, כלומר השקעה במערכת הנוער (שגם, לפי הפייר פליי הפיננסי, לא תיחשב בתקציב) ולפתח את קהילות האוהדים סביבן - ברמה המקומית ובמקרה של הקבוצות הגדולות ברמה הבינלאומית.

לואיס פאביאנו. עזב את ספרד לברזיל - ראשון מבין רבים? | צילום: אי פי אי

הזווית הישראלית

ואיפה הליגה השישית בטיבה באירופה (לפי אבי לוזון) בעתיד הזה של הכדורגל העולמי, שבו ברזיל ורוסיה נלחמות על הדומיננטיות של הכוחות הקלאסיים? זה אומר שפחות כסף יזרום מהליגות הגדולות בשוק ההעברות השחקנים. זה אומר גם שהחתמת שחקן ברזילאי זול וטוב תהפוך לעניין קשה יותר, שמצריך סקאוטינג מתוחכם יותר. הכדורגל הישראלי אוהב "משקיעים זרים" כמו ארקדי גאידמק ומיטשל גולדהאר, אבל קודם כל הוא יצטרך לנצל את השוק הישראלי טוב יותר מאשר הוא עושה עכשיו. כמעט שאין תמיכה מהחברות הגדולות בכדורגל הישראלי, ההשקעות אינן חכמות והמודלים של רוב הקבוצות לא מדברים על צמיחה אלא על התבוססות בבוץ הבינוניות - וזה, בעולם הכדורגל בעתיד הקרוב - עשוי להוביל לדעיכה.