ניסן מגבה את האקטיביות של משרד התקשורת: "הגבלת התחרות בשוק לא תעזור לצרכן"

מאז שנכנס שר התקשורת משה כחלון לתפקידו, נדמה שבין משרד התקשורת למשרד האוצר מתקיימים יחסים קרובים מתמיד, שאיפשרו את העברת חלק גדול מהרפורמות בשוק התקשורת באופן מהיר יחסית. לא הכל עובר על מי מנוחות, ולרוב המחלוקות בין הנציגים המקצועיים מוצפות אל השרים על מנת שישכינו שלום. אך גם זקני שוק התקשורת מתקשים להיזכר בשיתוף פעולה צמוד שכזה כבר שנים ארוכות.

"אני חושב שבמשרד התקשורת במשך תקופה ארוכה פשוט פחדו לקבל החלטות", אומר ניסן. "ברגע שהגיע שר תקשורת שראה את האינטרס של הצרכן, ולא התנהל תחת האמרה שהוא 'מאזן בין האינטרס של החברות לאינטרס של הצרכן בטווח הארוך' - זה שינה את כללי המשחק. המדיניות באוצר היתה כך במשך שנים רבות ולא הצלחנו להבקיע את החומה של משרד התקשורת, עד השר הנוכחי".

מה דעתך על הטענה שמסקנות הביניים של ועדת חייק - לבטל ההפרדה המבנית בבזק ולהנהיג שוק סיטונאי בתחום תשתיות התקשורת - עלולות לסייע לשחקנים החזקים ולמנוע כניסת גורם תחרותי לשוק?

"אני לא מאמין בשיטה שטוענת שלהציב מגבלות על התחרות עוזר לצרכן. השוק הסיטונאי בתשתיות התקשורת הוא כלי מספיק חזק בכדי לפתוח את התחרות, להגדיל את איכות השירות ולהוזיל את השירותים לצרכן. השוק הרי הולך לכיוון של העברת כל השירותים על גבי הפס הרחב, ולכן צריך להתאים את הרגולציה לשוק. למשל, במקום לעדכן את הקישוריות עשר שנים אחורה, כל פעם בדקו את העלות, קבעו קישוריות, השיפורים הטכנולוגיים הוזילו את העלות לרבע, ועד שהגיע מועד הבדיקה החדש החברות הצליחו להרוויח מיליארדים. את הקישוריות אפשר היה כבר לקבוע לפני ארבע־חמש שנים, אבל רק עכשיו הגיע שר אמיץ שמשתף איתנו פעולה, והצרכן מרוויח מזה".

אתה יכול להגיד בכנות שהעיסוק בחברות הסלולר בשנתיים האחרונות לא נבע מקנאה או נקמה על הרווחים שגורפים בעלי השליטה בהן?

"הרווחים הם לא האינדיקציה. רווחים שנובעים מרגולציה מוטעית, הם המעצבנים. עיני לא צרה בחברות הייטק שמרוויחות יפה, למשל. חברות הסלולר זו דוגמה טובה - אם אתה כרגולטור לא מאפשר תדרים למתחרה חדש, ואתה קובע קישוריות גבוהה יותר, ובאופן כללי קובע רגולציה שעוזרת להם להרוויח יותר - זה רע. גם הצעדים שננקטו כעת לא מספיקים, וחבל שהם לא ננקטו קודם".