"אנחנו לא פייסבוק - נשאיר את פרוביג'נט בישראל"

אחרי חרושת של שמועות נסגרה לבסוף אמש עסקת רכישת פרוביג'נט בידי ענקית השבבים האמריקאית ברודקום - עסקה שהיקפה 313 מיליון דולר במזומן. בחברה הושקעו 55 מיליון דולר, כך שמדובר בעסקה שההחזר שלה יעמוד על מעט פחות מפי שישה על הכסף, אם כי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בה לא יקבלו החזר שווה על השקעותיהן.

מכירת פרוביג'נט לא מפספסים הזדמנות לפספס מייסדי פרוביג'נט ומשקיעיה בחרו בדרך הקלה - מכירה לברודקום והפיכה לעוד מרכז פיתוח. הם לא הראשונים ולא האחרונים שבחרו בדרך זו מאיר אורבך, 4 תגובותלכתבה המלאה

עם המשקיעים המרכזיים בחברה נמנים הקרנות פיטנגו, סקויה ואסנד והמשקיע ריי סטטה, ממקימי חברת אנלוג דיבייסס. על פי ההערכה, פיטנגו היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה ומחזיקה ב־15%, והיא עשויה לקבל 47 מיליון דולר מהמכירה על השקעה של כ־9 מיליון דולר. סקויה מחזיקה בכ־10% בחברה וצפויה לקבל כ־31 מיליון דולר, על השקעה של 8–7 מיליון דולר.

משקיע מרכזי בחברה הוא ריי סטטה, שיקבל גם הוא כ־30 מיליון דולר. עוד משקיעים שיקבלו נתח בעסקה הם לייטספיד, דלתא, מאגמה, גלובספאן, פלנוס, המשקיע הפרטי ומייסד קוואלקום אנדרו וויטרבי, יוסף פרל וגיא גמזו - אחד המשקיעים הראשונים במדיהמיינד. על פי ההערכה, היזמים דן חרש וגיא רשף, יחד עם 150 העובדים, יקבלו לא יותר מ־20 מיליון דולר.

החברה עמדה בפני הנפקה בהיקף דומה, ול"כלכליסט" נודע כי חלק מחברי הדירקטוריון התנגדו למכירת החברה. מה שהכריע את הכף היה בסופו של דבר תמיכת היזמים, דן חרש וגיא רשף, ברעיון המכירה לברודקום, ולאחר שהובטח להם כי מרכז הפיתוח יישאר בישראל וימשיך לגיס עובדים. "הנפקה היא תהליך ארוך", אומר ל"כלכליסט" מקורב לחברה. "אתה לוקח סיכון של שנה עד ההנפקה, ולאחריה עוד שנה עד שתוכל לשחרר את המניות שלך. בינתיים החברה יכולה לפספס פתאום רבעון אחד או שניים, כך שהנפקה היא אף פעם לא תהליך קל ובטוח מול תהליך של רכישה".

עובדי פרוביג'נט חוגגים, אתמול. "אפשר להיות חברה גדולה גם בתוך ברודקום" | צילום: רן סופר

"אמנם החזר של 5.5 על הכסף נראה מעט גבוה", אומר האנליסט דניאל אמיר מבית ההשקעות לזארד, "אך בהתחשב בכך שפרוביג'נט רווחית כבר יותר משנה וכי תזרים המזומנים שלה הוא ארוך טווח, אנחנו רק בתחילת מגמת הזינוק".

רכישת פרוביג'נט נחשבת לעסקת הרכישה הגדולה ביותר של סטארט־אפ ישראלי מאז רכישת חברת הציוד הרפואי ונטור למדטרוניק האמריקאית ב־325 מיליון דולר, בפברואר 2009.

נבואה לסוף העשור

חרש ורשף ייסדו את פרוביג'נט בשנת 2000, במטרה לפתח שבב מודם שיקל על צוואר הבקבוק בתחנות בסיס סלולריות, שנוצר עם העלייה בגלישה הסלולרית באינטרנט. "פעם היינו מדברים ב־9.6 קילו־ביט לשנייה", אמר ל"כלכליסט" דן חרש, מנכ"ל החברה. "כיום התעבורה הסלולרית גדלה למאות מגה־ביטים בדור השלישי, ובדור הרביעי כבר סופרים היום עשרות מגה־ביטים לשנייה. קצב הגידול לא ייאמן".

את השקעתם הראשונה קיבלו מקרן אסנד, ששימרה על אחזקה גבוהה בחברה עד היום ומחזיקה בכ־8% בחברה - כ־25 מיליון דולר. משה בר ניב, המשקיע הראשון בחברה מקרן אסנד, שידך את היזמים עם ריי סטטה ועם אנדרו וויטרבי. הרעיון שעל גבו הוקמה החברה נראה מעין נבואה לסוף אותו עשור, שבו הגלישה הסלולרית צורכת רוחב פס גדול יותר, גורמת לתקלות רבות יותר ומייצרת צווארי בקבוק, והופכת לפעילות העיקרית של המפעילות הסלולריות, על חשבון שיחות קוליות.

בשלוש השנים האחרונות רשמה פרוביג'נט את עיקר הצמיחה שלה, עם התרחבות תופעת הסמארטפונים והעומס הגובר על רשתות הסלולר בתחום זה. היא סיימה את שנת 2009 עם הכנסות של 30–25 מיליון דולר, ושנת 2010 הסתיימה, לפי הערכות, עם הכנסות של כ־40 מיליון דולר. את שנת 2011 היא עשויה לסיים עם 60 מיליון דולר ורווחיות גולמית של 70%. עם לקוחותיה המרכזיים נמנות ענקית ציוד התקשורת הואוויי הסינית, סרגון הישראלית ואריקסון השבדית.

בראיון "כלכליסט" עם מנכ"ל החברה בעבר אמר חרש: "פרוביג'נט מיועדת להיות חברה גדולה ומובילה. היעד שלנו הוא הנפקה, ולא מכירה לחברה אחרת". אלא שבשיחה עם "כלכליסט" אמש נשמעו דבריו קצת אחרת. "החברה הגיעה אמנם להיקף שבו כבר היתה יכולה לצאת להנפקה, אבל כשהתחלנו את הדיאלוג עם ברודקום, קיבלנו מהצוות הניהולי שלה את הרושם שאפשר להיות חברה גדולה גם בתוך ברודקום, ובו בזמן להיות קרוב למערך עסקים גדול יותר ועם משאבים רבים יותר".

החברה תישאר בארץ

זו הרכישה השמינית של ברודקום בישראל, הגדולה ביותר עד כה, והשלישית בתוך שנה. מאז אוקטובר האחרון רכשה ברודקום את חברת שבבי המצלמות סייטיק ויסטה בכ־15 מיליון דולר, ואת חברת השבבים לתחום הפמטוסל פרסלו ב־88 מיליון דולר. בין רכישותיה הגדולות של ברודקום זכורות דיון נטוורקס שפיתחה שבבים לשרתים ארגוניים, לאחר שהפכה גם היא לספקית מרכזית של חומרה עבור הואוויי הסינית. דיון נמכרה בסופו של דבר ב־178 מיליון דולר.

שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום העולמית שאחראי על רכישות החברה בישראל, התייחס אתמול לידיעות על הקיצוצים בחברת סנאפטו שנרכשה יום קודם לכן על ידי פייסבוק: "אצלנו זה לא היה קורה. כל מי שרואה את הפעילות שלי בישראל יודע שההייטק הישראלי קרוב ללבי. אנחנו רוכשים חברות, מותירים אותן בישראל ואף מגדילים את הפעילות שלהן".

האחראי העולמי על הרכישה, רג'יב רוואסאוומי, סגן נשיא עולמי ומנכ"ל החטיבה לתשתיות תקשורת בברודקום, אמר ל"כלכליסט" כי החטיבה שבראשה הוא עומד רכשה בעבר כבר שתי חברות ישראליות: דיון נטוורס וסיליקוונט. "המטרה ברכישה היא אמנם לא להותיר את החברה הנרכשת כחברה עצמאית אלא לשלבה בפעילות של ברודקום, אבל אנחנו בהחלט נאפשר לחברה להמשיך ולפתח מוצרים ולגייס עובדים מוכשרים מהטכניון, כפי שעשינו לשאר הרכישות".

האקזיט השלישי של פיטנגו

המרוויחה העיקרית מהאקזיט היא כאמור קרן פיטנגו, שתקבל נתח של כ־47 מיליון דולר. חמי פרס, שותף מנהל ומייסד בקרן פיטנגו, סירב להתייחס לנתוני העסקה אולם ציין כי היה אחד המשקיעים הראשונים בחברה, כבר לפני עשר שנים. "זו אחת העסקאות הטובות, והיא בהחלט משמעותית מאוד בהיקף הכספי שלה", אמר ל"כלכליסט".

אם היתה חברה ישראלית שהיתה יכולה לצאת להנפקה, זו היתה פרוביג'נט. לא חבל למכור אותה ולאבד את ההזדמנות להגדיל אותה?

"הדירקטוריון דן באפשרות הזו, ואכן נבחנו שתי חלופות, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה שרכישה היא הדבר הנכון מבחינת המכירות של פרוביג'נט, ובהתחשב בעובדה שברודקום היא חברה משמעותית בישראל שבונה את החברות שהיא רוכשת".

זהו אקזיט נוסף בסדרה של אקזיטים שביצעה לאחרונה הקרן השלישית של פיטנגו, האחרונה שבהן היא מובייל אקסס שנמכרה השנה, ודיון נטוורקס ואופטונול שנמכרו בשנת 2009. במקביל, חברות שבבים ישראליות הפכו למכרה זהב והניבו למשקיעים מאות מיליוני דולרים בשנה האחרונה.

עם זאת, פרס מודאג מהירידה הדרמטית בהשקעות בתחום המוליכים למחצה בשנתיים האחרונות. "קיימת דאגה גדולה בתעשייה בנושא הזה בעקבות הנפילה הגדולה בהשקעות ההון סיכון בתחום בכל העולם, כתוצאה מהמשבר הפיננסי", אומר פרס. "היתה תחושה שהקרנות רוצות לבצע השקעות קטנות יחסית בחברות ולהראות יעילות בהשקעות ההון - תופעה שמתאימה לחברות אינטרנט, אך לא לחברות בתחום של פרוביג'נט. איננו רואים מספיק חברות חדשות שקמות. אני מקווה שבעקבות המכירה הזו נראה יותר יוזמות בתחום המוליכים למחצה, היות שאצלנו, זהו תחום אסטרטגי".