בדיקת "כלכליסט": הסיפורים הנסתרים בדו"חות התקשורת

אחת המסקנות העיקריות מעיון בדו"חות חברות התקשורת לשנת 2010 שפורסמו בשבועות האחרונים, היא שכמות המידע הנרחב הנוגע לביצועי החברות בשנים האחרונות מאפשר, אמנם, לבחון את התחרות ביניהן במדדים הפיננסיים והתפעוליים, אולם כמעט שלא ניתן להסתמך על נתונים אלו בניסיון לנתח כיצד ייראו דו"חותיהן של החברות ברבעונים הקרובים.

הגזירות הרגולטוריות שהונחתו על ענף הסלולר, ואלו הצפויות להשפיע על ענף האינטרנט, מהוות נעלם פיננסי גדול, המועצם עוד יותר "בזכות" העובדה שרכיבי רגולציה רבים עדיין מצויים בסימן שאלה - המסקנות הסופיות של ועדת חייק, הרגולציה בתחום העברת השידורים על גבי האינטרנט ושורת פעילויות הדרושות עדיין להשלמה כדי שמתחרי הסלולר החדשים יוכלו להקים רשת חדשה. כל אלו מצויות כרגע בבחינת הצהרות שלתוכן טרם נוצק תוכן ממשי.

במצב עניינים נזיל שכזה בחרנו דווקא להאיר כמה נקודות המתייחסות לעניינים שאינם תלויים ברגולציה עתידית, אלא כאלה המושפעים מהפעילות בשטח. הנתונים המעניינים באמת נמצאים עמוק בתוך הביאורים הצמודים לטבלאות הפיננסיות, ולעתים שורה תמימה אחת יכולה לגלם בתוכה משמעות פיננסית בסכום של מאות מיליוני שקלים.

עובדים: HOT נפרדה מהכי הרבה עובדים ב-2010

הדו"חות השנתיים של חברות התקשורת מאפשרים להתעדכן באופן רשמי במצבת העובדים של כל חברה ובמבנה הארגוני שלה. מבדיקת הדו"חות עולה כי חברות התקשורת הציבוריות פיטרו יותר עובדים מאשר גייסו במהלך שנת 2010. ב-2009 הועסקו בחברות התקשורת הציבוריות 36,003 עובדים, ובשנת 2010 עמד המספר על 35,251 - ירידה של כ־750 עובדים, המשויכת ברובה לצמצום מצבת העובדים בחברת הכבלים HOT.

מבין כל חברות התקשורת פרטנר, סלקום, נטוויז'ן ו־yes היו היחידות שהגדילו את מספר העובדים שלהן, בעוד ששאר החברות צמצמו את מספר העובדים. המצמצמת הגדולה ביותר היתה כאמור HOT, שמספר עובדיה פחת ב־947 (535 עובדים בפעילות השידורים ו־412 עובדים בפעילות התקשורת), והמגייסת הגדולה היתה חברת הסלולר פרטנר, שהוסיפה כ־400 משרות.

גם מספרים אלו עלולים להטעות - סלקום, למשל, הוסיפה 249 עובדים נטו, אולם סך עובדיה כולל 289 עובדים של חברת דינמיקה שאותה רכשה בשנה שחלפה, ואינו כולל 46 עובדים שעברו לעבוד באמדוקס, לאחר שסלקום הוציאה למיקור חוץ את שירותי החיוב שלה.

בחלק מהחברות הציבוריות אין הפרדה בין משרות מלאות למשרות חלקיות, ויש לציין גם כי בחלק מהחברות מוצג דיווח הנוגע לכמות המשרות ולא לכמות העובדים - משרה אחת יכולה להכיל יותר מעובד אחד, למשל במשרה המתופעלת באמצעות משמרות מתחלפות - כך שגם השוואה בין החברות חייבת לכלול הסתייגויות אלו.

תשתית: הדילמה של כלל תעשיות: תחרות מול עמלות

חברת מד־נאוטילוס, הנמצאת בבעלות חברת התקשורת טלקום איטליה, מוכרת לספקיות האינטרנט הישראליות רוחב פס בין ישראל לאירופה, תוך שימוש בכבל תת־מימי שפרסה לפני כעשור. באמצעות רוחב פס זה מתנהלת כל תעבורת המידע בין המחשבים והטלפונים הסלולריים בישראל, ובין אתרים הנמצאים מחוץ למדינה.

חברת מד־נאוטילוס היא הספק היחיד של שירות זה בישראל, ורשות ההגבלים העסקיים בוחנת כיום אפשרות להכריז עליה כמונופול ולהשית עליה הגבלות שונות. בחודשים האחרונים הודיעו בזק בינלאומי וחברת טמרס טלקום של פויו זבלדוביץ' כי יפרסו (בנפרד) כבלים תת־מימיים מתחרים במהלך השנתיים הקרובות, זאת במטרה לעורר את התחרות בתחום.

לכאורה, אחת הנהנות מהגברת ההיצע בתחום אמורה להיות ספקית האינטרנט נטוויז'ן, שעל פי דו"חותיה משלמת למד־נאוטילוס בכל שנה בממוצע כ־7.5 מיליון דולר עבור רוחב הפס הדרוש לה, ובוודאי תשמח להשתמש בשירותיהן של החברות המתחרות, לכשיתאפשר לה. אלא שהחוזה בין נטוויז'ן למד־נאוטילוס הוא עד שנת 2017, וייתכן כי אין ביכולתה לבטלו ללא תשלום קנס מהותי.

גורם נוסף שעשוי להפריע להפסקת ההתקשרות בין מד־נאוטילוס לנטוויז'ן: ב־2005, במסגרת ההסכם שבו מכרו בעלי המניות הישראלים של מד־נאוטילוס את אחזקותיהם לטלקום איטליה, נחתם הסכם בין חברת כללקום שבשליטת כלל תעשיות, מבעלות המניות במד־נאוטילוס עד לאותה עת, לבין מד־נאוטילוס, ולפיו כללקום תשמש כמשווקת שירותי מד־נאוטילוס בישראל ותזכה לעמלה בגין העסקאות שתבצע.

כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, כזכור, היא גם בעלת מניות מהותית בחברת התקשורת נטוויז'ן, וכך הולכת ונוצרת הדילמה - מעבר של נטוויז'ן לתשתית מתחרה עשוי להוזיל את הוצאותיה ברכישת רוחב פס בינלאומי, אך במקביל להפחית את העמלה שתקבל כללקום, מעין חברה־אחות, על מכירת שירותי חברת מד־נאוטילוס בשוק הישראלי.

חוב: אלוביץ' צפוי למחוק ל-yes חוב של חצי מיליארד שקל

דו"חות בזק חושפים כי דירקטוריון החברה אישר למחול על חוב בעלים בסכום של 250 מיליון שקל של חברת yes כלפי בזק. המחילה תתבצע רק אם יורוקום, בעלת המניות השניה של yes, תמחל אף היא על חוב של 252 מיליון שקל עד סוף 2011, כך שאם יחושו כל הצדדים רגשות מחילה עמוקים, תוכל yes להתנחם בכך שכחצי מיליארד שקל מחובה התנדפו. הכל בכפוף לאישור בעלי המניות של בזק, ולהסכמות בין yes לשלטונות המס.

המחילה תתבצע מתוך חוב בעלים צמוד מדד ללא ריבית נקובה בהיקף של 1.145 מיליארד שקל, שערכו בספרי בזק עמד בסוף השנה רק על 44 מיליון שקל. כלומר, בזק כבר מחקה כמעט את כל שוויין של ההלוואות הללו בספריה, ולפיכך המחילה לא תשפיע על דו"חותיה בעתיד. יתרת הלוואות של בזק ל-yes, שנושאות ריבית של 5% ו-11%, רשומות בשווי דומה להיקפן - 1.4 מיליארד שקל. אצל yes התמונה שונה. כללי החשבונאות הבינלאומיים מחייבים אותה לרשום הוצאות מימון חשבונאיות בהתאם לריבית הממוצעת במשק (כ-16%) ומקלקלות לה באופן קבוע את התוצאות. כעת, בזכות המחילה, התמונה תיראה מלוכלכת קצת פחות.

אחזקות בזק: נתניהו אישר, אבל בי תקשורת הגדילה אחזקות

בשבוע שעבר רכשה בי תקשורת מניות בזק בסכום כולל של כ־300 מיליון שקל. ניתן לשער כי החברה ביקשה להגדיל את אחזקתה בבזק לקראת חלוקת הדיבידנדים הצפויה בחודש מאי - הדיבידנד החצי־שנתי ושישית מהדיבידנד המיוחד שיחולק לאחר הפחתת הון וייפרס למשך שלוש שנים.

אלא שייתכן שעיתוי הגדלת האחזקות אינו נגזר רק מהרצון לגזור עוד קופון מרווחיה של בזק. על פי הוראת המדינה, שנקבעה בעת הפרטתה של בזק ב־2005, בעל השליטה בחברה חייב להחזיק לפחות 30% ממניותיה.

מי שיבחן את שיעור אחזקותיה של בי תקשורת בחודשים האחרונים יראה כי שיעור האחזקה בדילול מלא החל לרדת, והגיע קרוב מאוד ל-29%. דו"חות בזק חושפים כי משרד ראש הממשלה העניק לבי תקשורת אישור מיוחד לרדת אל מתחת ל-30% אך לא מתחת ל-29%, וזאת למשך שישה חודשים מהיום שבו יירד שיעור האחזקה מתחת ל-30%, ורק במקרה שבו הירידה באחוז האחזקות נגזרת ממימוש אופציות עובדים. בבי תקשורת העדיפו שלא לנצל את כל תקופת ההיתר, ורכישת המניות בשבוע שעבר העלתה את אחזקתה של החברה ל-31.37%, ו-30.14% בדילול מלא.

קישוריות: דמי הקישוריות - כ-19.1% מהכנסות סלקום משירותים

סלקום ופלאפון חשפו לראשונה כמה נתונים לגבי חלוקת הכנסותיהן, המאפשרים לנתח את תמהיל הלקוחות שלהן.

סלקום מציגה בדו"חותיה את חלוקת ההכנסות מזמן אוויר שלה בחלוקה על פי זמן אוויר יוצא, נכנס והכנסות משירותי נדידה. ההכנסות מזמן אוויר נכנס הנן למעשה הכנסות מדמי הקישוריות שמשלמות לסלקום ספקיות התקשורת (הקווית והסלולרית) האחרות, ואלו הסתכמו ב-2010 בכ-1.27 מיליארד שקל, המהווים כ-19.1% מכלל הכנסותיה בתחום השירותים - כלומר ללא מכירת טלפונים או הכנסות פיננסיות אחרות.

פלאפון פרסמה בדו"חותיה כי ב־2010 הכניסה כ-1.05 מיליארד שקל מקישוריות, אולם שילמה 813 מיליון שקל לחברות האחרות. בזק עצמה העבירה לחברות הסלולר 801 מיליון שקל כדמי קישוריות ב-2010.

פלאפון חושפת כי 64% מלקוחותיה הנם לקוחות פרטיים, אך מבדיקת תמהיל ההכנסות שלה עולה שסך ההכנסה מהלקוחות הפרטיים כמעט זהה לסך ההכנסה מהלקוחות העסקיים - הפרש של 66 מיליון שקל "לטובת" הפרטיים. בסלקום, מאידך, לא חושפים את כמות הלקוחות הפרטיים מול העסקיים, אך בחלוקת ההכנסות ניתן לראות כי ההכנסה מלקוחות פרטיים מהווה 73.8% מהכנסותיה של החברה. בבזק, אגב, תמהיל הלקוחות הפרטיים והעסקיים (60% ו-40%, בהתאמה) כמעט זהה לתמהיל ההכנסות מהם.

בסלקום גם חושפים את תמהיל ההכנסות בחלוקה לפי מודל התשלום - כ־10.1% מהכנסות החברה ב־2010 היו מלקוחות פרי־פייד, הרוכשים מראש כמות דקות שיחה, ו-88.5% מההכנסות הגיעו מלקוחות פוסט־פייד, המשלמים בסוף כל חודש עבור השימוש.

לשם השוואה, כ-27.5% מלקוחות פרטנר הנם לקוחות פרי־פייד, אך החברה אינה חושפת את שיעור ההכנסות מלקוחות אלו. פלאפון מגדירה את שיעור לקוחות הפרי־פייד שלה כ"לא מהותי". לקוחות הפרי-פייד נחשבים כיצרני הכנסה חודשית ממוצעת נמוכה יותר מלקוחות פוסט-פייד, והנם הלקוחות שאליהם צפויים לפנות המפעילים הווירטואליים האמורים להתחיל לפעול בחודשים הבאים.

מכרה זהב: הכסף הגדול בהצבעות לתוכניות הריאליטי - צרכני הסלולר הוציאו כמיליארד שקל עבור מסרונים ב־2010

לאחר כמה שנים שבהן רק פרטנר פירטה את הכנסותיה ממשלוח מסרונים (SMS) בנפרד מהכנסות "שירותי ערך מוסף ו-DATA", החליטה גם פלאפון לעשות כן. חברת הסלולר שבשליטת בזק הכניסה ב-2010 כ-289 מיליון שקל מהודעות SMS, ופרטנר הכניסה 489 מיליון שקל מאותו שירות. גם אם נניח שסלקום הכניסה סכום הנע בין זה של פלאפון לזה של פרטנר, למרות היותה בעלת מספר המנויים הגדול בשוק, נקבל כי לקוחות הסלולר הוציאו כמיליארד שקל עבור הודעות SMS ב-2010.

המספרים הללו מדהימים, בעיקר כיוון ששירותי ה-SMS הנם השירותים הרווחיים ביותר של חברות הסלולר מאז ומעולם, בזכות העלות המזערית הכרוכה בהפעלתם.

כמו כן, פרטנר ציינה בדו"חותיה כי עקב הגידול במכירת חבילות תקשורת הכוללות דקות שיחה, אינטרנט ו-SMS, החל מהרבעון הנוכחי החברה תשנה את ההכרה בהכנסות משירותי ה-SMS. אם עד כה ההכנסות נרשמו על פי חלקו של רכיב ה-SMS המוצע בחבילת התקשורת, כעת הן תרשמנה על פי השימוש בפועל. מבחינת הכנסות כוללות, לא יהיה שינוי, אולם הוא צפוי להקטין באופן יחסי את ההכנסות המוצהרות על ה-SMS, שכן מרבית הלקוחות אינם מנצלים את מלוא קצבת ה-SMS שניתנה להם בחבילת התקשורת.

אם היינו זקוקים להוכחה נוספת לגבי היחס שבין עלות הפעלת השירות לבין המחיר הנגבה עבורו, הגיעה החלטתו של משרד התקשורת באשר להורדת דמי הקישוריות בסלולר והציגה את הנתונים הבאים: אם עד תחילת השנה הנוכחית היו משלמות חברות הסלולר עבור העברת SMS בין לקוחותיהן כ-2.8 אגורות, הרי שלאחר הפחתת דמי הקישוריות משלמות החברות 0.18 אגורות להודעה - פחות מעשירית מהתעריף הקודם; וזאת, כאמור, רק כאשר ההודעה חוצה רשתות ולכאורה נגרמת הוצאה מסוימת לחברה השולחת.

לא פלא, אם כן, שמירס מבטיחה בקמפיין החדש שלה 1,000 הודעות SMS בחינם בכל בחודש לכל לקוח שיצטרף אליה - גם אם ישלח את כולן מחוץ לרשת שלה, העלות עבורה תהיה 18 שקל לחודש בלבד. למעשה, כל מחיר שמשלמים עבור הודעת SMS הגבוה מחמישית אגורה מגלם רווח לחברת הסלולר. הכסף הגדול מגיע כמובן מ"הודעות הפרימיום" - הצבעות לתוכניות ריאליטי, קבלת תחזית אסטרולוגית ושאר שירותים. בחגיגה הזו מתחלקות חברות הסלולר וספקיות התוכן.