צילום: שאול גולן
בשוק מגדירים מחדש את המושג בונוס
כשמשכורות של מיליונים לא מספיקות - מגיעים הבונוסים. למרות שהם נועדו במקור לצ'פר על הישג מיוחד של נושא משרה, היום הבונוסים הם רק עוד משכורת בתחפושת. "כלכליסט" מציג: שתי דוגמאות יצירתיות מהדו"חות הכספיים של 2010
הפעילות רגילה, הבונוסים מיוחדים
איזה כיף שיש בונוס. במיוחד כזה שניתן כאן ועכשיו על פעולות שאולי יניבו בעתיד רווחים ואולי לא. דו"חות החברות הציבוריות המתפרסמים בימים אלו גרמו גם לנו לתהות מחדש מהי ההגדרה של "בונוס". אפילו בדקנו במילון: "תשלום או מענק נוסף על השכר הרגיל". הגדרה נוספת אומרת שבונוס הוא "מענק כספי או גמול אחר שאינו כלול בתנאי העבודה". כלומר, כדי לקבל את הבונוס, העובד צריך לעשות משהו שהוא מעבר להגדרת התפקיד הרגילה שלו, שעליה הוא מקבל שכר. אלא שכשזה נוגע לשכר הבכירים, זה לא ממש קורה. בפועל, הבונוס הוא רק תירוץ כדי לרפד עוד קצת את המשכורת המנופחת. בונוס בתחפושת.
הפסד של 188 מיליון שקל
רפי ביסקר, יו"ר חברת נכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי, וסגי איתן, מנכ"לית החברה, זכו בשנת 2010 לעלות שכר של 4.6 ו־3.5 מיליון שקל בהתאמה. תנאי העסקתם כוללים שכר חודשי, 90 אלף שקל במקרה של ביסקר המכהן כיו"ר ב־75% משרה ו־110 אלף שקל במקרה של איתן. בנוסף, מורכב שכרם מאופציות וכן ממענק שנתי. ביסקר זכאי ל־1.75% מהרווח הנקי של החברה, והמענק של איתן מותנה בשיקול דעתו של הדירקטוריון. בכל מקרה, ביחס לשניהם נקבע כי המענק לא יפחת משלוש משכורות.
ב־2010 זכו השניים למענק "רגיל" של 2.42 מיליון שקל לביסקר ומיליון שקל לאיתן. אלא שבנכסים ובנין החליטו שלא להסתפק במענקים הללו והוסיפו מענק מיוחד לשניים בגין עסקה לרכישת בניין HSBC בניו יורק. במאי 2010, זמן קצר לאחר שהושלמה העסקה, הודיעו נכסים ובנין וחברת כור (חברה נוספת בקבוצת אי.די.בי שהיתה שותפה לרכישת הבניין) על חלוקת בונוסים מיוחדים של 2.95 מיליון שקל למנהלים שהובילו את העסקה. ביניהם היו איתן וביסקר ששלשלו לכיסם בנוסף למענק השוטף עוד 900 אלף שקל, כל אחד. מחצית המענק המיוחד שילמה נכסים ובניין, והמחצית השנייה הגיעה מהחברה־האחות כור.
סיכום ביניים: עסקת רכישת הבניין הושלמה, הבונוס חולק, אבל החברה תדע אם הרוויחה או הפסידה מהעסקה רק בעוד שנים כשתחליט למכור את הנכס. בינתיים אפשר לפחות להסתכל על ביצועי העבר של השניים, והם, איך לומר, לא ממש מחמיאים.
שלוש השנים האחרונות היו שנים לא פשוטות לחברת נכסים ובנין. בשנים 2008-2010 רשמה החברה הפסד מצטבר של 188 מיליון שקל בסך הכל. הסיבה: כמה מן הפרויקטים המהותיים שלה בחו"ל נקלעו לקשיים, במרכזם פרויקט הפלאזה בלאס וגאס (ביחד עם יצחק תשובה) שהקמתו נדחתה ולכן גרר מחיקות משמעותיות.
אלא שגם בגזרות אחרות ברחבי העולם לא רוותה נכסים ובנין נחת. בדו"חות האחרונים דיווחה החברה כי הבנק המלווה לפארק תעשייתי בגרמניה שבו היא שותפה ביחד עם אלקטרה נדל"ן החל מסוף שנת 2007, הודיע על אי־עמידה באמות המידה הפיננסיות; מכירת דירות בפרויקט מגורים של החברה בלאס וגאס התעכבה משמעותית; וסכסוך משפטי (שהסתיים לאחרונה) ביחס לקרקע שנרכשה ברומניה הביא גם לעיכוב בהליכי הבנייה המתוכננים עליה ולהחלטה לממש אותה.
למרות זאת, עלות השכר של ביסקר ואיתן בשלוש השנים האחרונות הסתכמה ב־10 מיליון שקל לכל אחד. הניתוק בין השכר הגבוה לביצועים הבינוניים של החברה בולט במיוחד במקרה של איתן שקיבלה בכל אחת משלוש השנים האחרונות מענק זהה של מיליון שקל.
על רקע המשכורות הנדיבות והמענקים שקיבלו באופן שוטף ממילא, מקוממת במיוחד העובדה שבנוסף קיבלו השנה השניים גם מענק מיוחד על עסקת HSBC. איתור נכסים להשקעה הוא הפעילות העסקית הרגילה של החברה ושל מנהליה, ולכן לא ברור על מה יש לחלק מענק בלתי רגיל. האמת היא שגם את המענק הרגיל קשה להבין בהתחשב בתוצאותיה ובמהלכיה של החברה בשנים האחרונות.
בונוס מיוחד מאוד
דירקטוריון החברה ציין כי סבירות המענק ביחס למקרים אחרים לא נבחנה. למה? "בשל המהות וייחודיות העסקה לא ניתן היה להשיג מידע השוואתי משמעותי לגבי המענקים המפורטים לעיל או להסתמך על מידע רלבנטי משמעותי". מי יודע, אולי הבונוס היה פשוט מיוחד מדי ואולי בכלל לא צריך לקרוא לסכום הכסף שביקשה נכסים ובנין להעביר לשניים בשם הזה.
החברה תקטן, שיעור הבונוס יגדל
דרכים יצירתיות ביותר שומרים לעצמם המנהלים הבכירים בשוק ההון כדי להימנע מפגיעה בבונוסים שלהם, גם במצב שבו נפחי הפעילות שאותה הם מנהלים והרווחיות שממנה נגזרים הבונוסים עלולים לרדת. המקרה של ויקטור מדינה, יו"ר מגדל שוקי הון, חברה־בת של מגדל ביטוח הציבורית, מעניין במיוחד בהקשר זה.
מדינה, עד שנת 2004 כיו"ר בנק מזרחי, נקרא לשורותיה של מגדל על ידי אהרון פוגל, כיום יו"ר מגדל. השניים כיהנו בעבר כמנכ"לי משרד האוצר (מדינה בסוף שנות השמונים ופוגל בשנות התשעים).
כשמדינה נכנס למגדל שוקי הון בספטמבר 2009, חבילת השכר שנתפרה לו כללה דמי ניהול חודשיים של 115 אלף שקל, אחזקת רכב, טלפון, אש"ל ומענק הסתגלות שווה ערך לשש משכורות במקרה של סיום העסקה. אלא שהמרכיב המשמעותי בעלות שכרו הכוללת של מדינה הוא הבונוס השנתי שלו הוא זכאי. עת נחתם הסכם העסקתו, הובטחו למדינה 3.5% מרווחי מגדל שוקי הון (לפני מס) בתוספת מע"מ.
באותה תקופה ראה מדינה לנגד עיניו בית השקעות המנהל לצד פעילות ניהול התיקים, קרנות הנאמנות והברוקראז', גם את קרן ההשתלמות הגדולה בענף - קהל - המנהלת נכסים של 8.5 מיליארד שקל. ב־2010 סיפקו קופות הגמל של מגדל הכנסה של 1.6 מיליארד שקל מדמי ניהול, מתוכם כ־63% מקהל.
אלא שבתחילת שנת 2011 ביצעה קבוצת מגדל שינוי ארגוני שבמסגרתו עברה פעילות הגמל וההשתלמות שרוכזה במגדל שוקי הון לתוך מגדל עצמה, והחברה של מדינה נותרה עם פעילות ההשקעות קצרות הטווח בלבד.
מגדל שוקי הון צפויה לאבד נתח הכנסה משמעותי מפעילותה שהצטמצמה, וכנגזרת יושפעו מכך גם הרווח וגם הבונוס של מדינה. אך מדינה ומגדל הגיעו להסכמה כי מ־2011 שיעור הבונוס שלו יגדל ל־4.5% מרווחי מגדל שוקי הון. הסכמה זו לא אושרה על ידי בעלי המניות של מגדל הציבורית כיוון שמגדל שוקי הון היא חברה-בת.
4 תגובות לכתיבת תגובה