אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כלכלת בית צילום:MCT

כלכלת בית

זוגיות היא סחר חליפין, סקס הוא עניין של היצע וביקוש, כדי להוריד את הזבל צריך תמריצים, וגם אהבה יכולה להיגמר בפשיטת רגל. בעקבות רב־המכר שלה, פולה שומאן מסבירה ל"מוסף כלכליסט" למה נישואים חייבים לעבוד בדיוק כמו מערכת כלכלית

24.03.2011, 11:03 | טלי שמיר, ניו יורק

לפני כשנתיים, כשפולה שומאן היתה בסוף החודש החמישי להריונה הראשון, בעלה יניב החליט שהוא נוסע לתשעה שבועות בלאס וגאס. "זה לא היה קל. הוא נסע ללמוד להיות מורה לביקראם יוגה עם איזה 200 בחורות רזות", מספרת לי שומאן (36), בחורה רזה, בעודה אוכלת ביצה רכה בבית קפה ניו־יורקי ומפטפטת באמריקאית. "הרבה מהחברים שלי היו כאילו 'את מטורפת?! את בחודש חמישי והוא נוסע לווגאס!'. אבל לא היה מצב שאני אומרת לו לא. הוא היה מאוד סבלני איתי כשעבדתי במשרה מלאה במקביל לכתיבת ספר. זה היה עניין של סחר חליפין".

ג ג'ני אנדרסון, ממחברות הספר ג

סחר חליפין, היצע וביקוש, פשיטת רגל, סיכון מוסרי, תוכנית חילוץ, כישלון שוק, תמריצים, חלוקת עבודה ורתיעה מהפסד - אלו המושגים שבהם היא משתמשת שוב ושוב כשהיא מדברת על יחסים אינטימיים. יש לשומאן, עורכת עמוד השער ב"וול סטריט ג'ורנל", תיאוריה שלמה בנושא, והיא קוראת לה "ספאוסונומיקס" (שילוב של המילים בן/בת זוג וכלכלה, שמרפרר לרב־המכר הוותיק "פריקונומיקס").

זהו גם שמו של ספר הביכורים שלה שיצא בחודש שעבר בארצות הברית, שכתבה עם ג'ני אנדרסון, כתבת כלכלית ב"ניו יורק טיימס". הספר עוסק ביישום תיאוריות כלכליות על חיי הזוגיות, שילוב משונה שנועד לעבוד על הקשר, או במילותיהן של המחברות: "להקטין את הקונפליקטים ולהגדיל את ההחזרים על ההשקעה הגדולה ביותר בחיים". הספר נהפך לרב־מכר וזוכה בשבועות האחרונים להדים בכל רחבי התקשורת האמריקאית והאנגלית - מ"הסאנדיי טיימס" ועד "הניו יורק פוסט" - ומתורגם כבר לתשע שפות (בעברית הוא ייצא בהוצאת מטר). "זה אחד הספרים המהנים, החכמים והיעילים ביותר על נישואים שקראתי אי פעם", כבר שיבחה אליזבת גילברט, מחברת "לאכול, להתפלל, לאהוב".

כשמשרטטים נישואים בגרף

התיאוריה החלה לצמוח כשנה אחרי נישואיה של שומאן ליניב (ניבי) נורד, שעד גיל שש גדל בימית, סיני. "זו היתה שנה קשה. היה לנו פשוט קשה להסתדר", היא מספרת, "בעלי הוא אדם ויזואלי - הוא מעצב. אז הוא שרטט גרף שמדגים את השינויים במצב הרוח שלנו לאורך הנישואים. היה מרתק לראות את זה ככה, צחקנו ואני חשבתי - אולי באמת יש גישה מבוססת ידע כדי לתקן את מה שלא עובד בנישואים? זה היה בתחילת המשבר הכלכלי, היתה הרבה כלכלה באוויר והתחלתי לראות חפיפות. חיפשתי שותף לכתיבה ומצאתי את ג'ני, שסיקרה את וול סטריט במשך הרבה שנים. גם היא התחתנה זמן קצר קודם לכן והיתה בהיריון. ברגע שהתחלנו לחפש מונחים כלכליים שאפשר להתאים למערכות יחסים, זה פשוט צמח וצמח".

זה נשמע קר להסתכל על זוגיות רק מנקודת מבט כלכלית. איפה האהבה?

"ההנחה שלנו היא שאנשים שקוראים את הספר כבר אוהבים זה את זה, אבל הם פשוט מתקשים להיות נשואים. לאורך ההיסטוריה נישואים היו הסדר כלכלי - אחד פרנס והשני גידל את הילדים. היום זה כבר לא ככה, אנשים מתחתנים מאהבה, אבל אהבה לא משלמת חשבונות ולא עוזרת להפסיק לריב. הבעיות בנישואים אינן רומנטיות, מטלות הבית הן לא עניין רומנטי, משכנתה היא לא רומנטית, לקחת את הילדים לבית הספר כל יום זה לא רומנטי. אז למה לנסות לפתור בעיות לוגיסטיות בפתרונות רומנטיים? הפתרון למריבות על המטלות הוא לא להתנשק בפראות ולהגיד כמה אתם אוהבים, הפתרון הוא למצוא דרך יעילה יותר לחלק את זה כך שפחות תרגישו שזו עבודה. זה לא הורס את הרומנטיקה, זו פשוט דרך צלולה יותר לחשוב על נישואים ולמצוא פתרונות פרקטיים".

פולה שומאן, ממחברות הספר פולה שומאן, ממחברות הספר פולה שומאן, ממחברות הספר

את המסע אל הפתרונות הפרקטיים החלו שומאן ואנדרסון בספרי כלכלה ובראיונות עם כלכלנים מכל גוני הדיסציפלינה. הן גם ראיינו זוגות בפגישות אישיות, לא נרתעו מלנבור בהרגלים של חבריהן הקרובים ובעליהן הפרטיים וערכו סקר מקצועי בקרב כאלף זוגות נשואים מרחבי ארצות הברית. המשתתפים נשאלו, בין השאר, אם הם השמינו או רזו מאז החתונה, למה הם מקיימים יחסי מין גם כשלא מתחשק להם וכמה כסף הם חוסכים.

את המסקנות רקחו השתיים למעין ספר עזרה עצמית - אבל כזה שנתלה באילנות תיאורטיים גבוהים ונאחז בעוגנים אינטלקטואליים מנומקים היטב. כדי לעזור לזוגות להימנע ממריבות ממושכות, למשל, הן פנו לכלכלה ההתנהגותית והתעכבו על הנטייה להתנהגות הלא רציונלית שמאפיינת משקיעים בבורסה כשהם מריחים הפסדים גדולים מעבר לפינה - לטענת כלכלנים, הפסד כואב פי שניים מאשר ניצחון נעים. עם הרקע הזה, המסקנה שלהן היתה שבעיצומו של ויכוח סוער עדיף "ללכת לישון כועסים" כדי לא להיסחף במה שנקרא בכלכלה "רתיעה מהפסד": כלומר היאחזות עיקשת ולא רציונלית בנכס כושל, במקרה הזה עמדה בוויכוח.

"כל המסר שלנו הוא יעילות", מצהירה שומאן, "כלכלה היא מדע של הקצאת משאבים מוגבלים, ובנישואים המשאבים מוגבלים, יש לך כמות מוגבלת של זמן, אנרגיה, ליבידו וכו', זה לא כאילו שאתה מתחתן ופתאום יש לך 48 שעות ביממה. לבלות את כל הלילה בוויכוח על אותו נושא זה שימוש לא יעיל במשאבים שלך".

בן ברננקי בחדר השינה

לצורך חלוקה נכונה של המשאבים - בכל הנוגע לעבודות הבית לפחות - פנו שומאן ואנדרסון לתיאוריות של כלכלנים כמו אדם סמית ודיוויד ריקרדו, והחליטו שמה שטוב למדינות טוב גם לבני זוג. על פי תיאוריית היתרון היחסי שפיתח ריקרדו בהמשך לסמית, כל שחקן בשוק צריך לדבוק במה שהוא טוב בו ולהתמקצע בו. כך עובד השוק החופשי, וכך צריכים, על פי אנדרסון ושומאן, לעבוד גם משקי בית. "אנשים חושבים שזה משונה, כי אנחנו ב־2011 ולכאורה החלוקה במטלות בין בני זוג צריכה להיות 50%-50%", היא אומרת. "על פי השיטה של יתרון יחסי כולם עובדים, אלא שבסך הכל עובדים פחות זמן ויש יותר פנאי - אף שלא תמיד מרגישים שזה הוגן באותו רגע. הרבה אנשים אומרים: 'אה, אז זה אומר שאני כבר לא צריך לשטוף כלים' - אבל זה לא מה שאנחנו אומרות. יכול להיות שזה אומר שאתה תמיד צריך להיות זה שעושה כביסה או עוזר לילדים עם שיעורי הבית בכל ערב, או מה שזה לא יהיה".

מצד שני, היא מדגישה, צריך להיזהר מקיבעונות, צריך לבחור ולהחליט על היתרון היחסי. "כבר ראו בכלכלה שאנשים נוטים ליפול על ברירת המחדל, להיות פסיביים. אבל אם בעלי זרק את הזבל ביום שבו עברנו לגור יחד זה לא אומר שהוא תמיד צריך לעשות את זה, ואם אני טובה בלשלם חשבונות זה לא אומר שאני צריכה לעשות את זה. הרעיון הוא לקבל החלטות אקטיביות".

אנג אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט. כשאתה משקיע פחות בייצור סקס, אתה יכול לייצר הרבה יותר | צילום:MCT אנג

 

בפרק שעוסק בסקס, שנקרא "היצע וביקוש", אתן גם ממליצות על "כלכלן בחדר השינה".

"אני לא חושבת שאתם צריכים, מילולית, את בן ברננקי איתכם בחדר השינה", היא צוחקת, "זה קצת טרן־אוף. אולי זה מדליק אנשים מסוימים, אבל לא אותי. הוא נאה אבל הוא לא הטיפוס שלי".

ובכל זאת, כשאתן כותבות למשל שכדאי "לשמור על מחיר הסקס נמוך", למה הכוונה?

"לא מדובר במזומן. זה עניין של משאבים, אתה מנצל את כל המשאבים שלך בתחומים אחרים: עבודה במשרד, טיפול בילדים, כתיבת אימיילים. בסוף היום הדבר האחרון שבא לך הוא עוד פעילות. רוב האנשים שדיברנו איתם אמרו שהם לא עושים מספיק סקס כי הם עייפים מדי, או כי הם עסוקים מדי.

"חוק הביקוש וההיצע אומר שהדרישה תעלה אם המחיר יירד. אם מחיר הסקס גבוה, כלומר אם אתם עושים את זה כשאתם עייפים - אחרי שהשכבתם את הילדים לישון, אכלתם ושתיתם יין - לא יבוא לכם לעשות את זה. זה ייקח מכם יותר מדי אנרגיה, שעות שינה, לא תוכלו לקרוא, לגמור את התשבץ. צריך לשמור על המחיר נמוך, למצוא את הזמן שבו זה משתלם. זה גם אומר לשמור על שקיפות - להגיד אחד לשני מה אתם אוהבים. דיברנו עם זוגות שהיו יחד הרבה שנים ולא ידעו מה מדליק את האחר. לגרום לפרטנר שלך לנחש כל הזמן זה יקר מאוד. שימוש בסימנים מוסכמים שאומרים מה אתם רוצים ומתי משתלם מאוד".

עטיפת הספר, צילום: בלומברג עטיפת הספר | צילום: בלומברג עטיפת הספר, צילום: בלומברג

בעצם, סקס הוא כמו מוצר: כשאתה משקיע פחות בייצור שלו, אתה יכול לייצר הרבה יותר. כך למשל סת' ומוניקה, אחד מעשרות הזוגות שחייהם מתוארים בספר, התמודדו עם בעיה של "כשל בתיאום": סת' כמעט תמיד רצה לשכב עם מוניקה ומצא את עצמו נכשל שוב ושוב בניסיון לנחש מתי גם היא רוצה. הפתרון, לפי שומאן, צריך לבוא דרך שקיפות וסימנים מוסכמים: בכל פעם שמוניקה בעניין, היא תיקח איתה למיטה כוס תה. זה "מוזיל" את חיי המין - חוסך אנרגיה ומאמצים בניסיון להבין מה האחר רוצה - וכך מאפשר להגביר את תדירות.

עוד בענייני סקס, שומאן ממליצה לקחת לחדר השינה את הכלכלן חתן הנובל גארי בקר, שתבע את המושג "התמכרות רציונלית": אם עושים משהו באופן קבוע, כל הזמן רוצים אותו יותר. זה נכון גם לגבי סקס: "הפתרון הכי טוב הוא פשוט לקום ולעשות את העבודה", נטען בספר, "באותה צורה שבה אתם קמים בכל בוקר והולכים לעבודה האמיתית שלכם".

"דיברנו עם זוגות שאמרו שרק מתוך החלטה לקיים יחסי מין שלוש פעמים בשבוע, בלי תירוצים ובלי דחיות, הם מצאו את עצמם ממש רוצים לעשות את זה", אמרה שומאן באחד הראיונות.

הילארי וביל קלינטון. המתכון הוא לעשות כלים, לתת סקס ולדבר פחות, צילום:MCT הילארי וביל קלינטון. המתכון הוא לעשות כלים, לתת סקס ולדבר פחות | צילום:MCT הילארי וביל קלינטון. המתכון הוא לעשות כלים, לתת סקס ולדבר פחות, צילום:MCT

 

אל תבנו על תוכנית חילוץ

בעקבות פרסום הספר נהפכה שומאן למומחית מבוקשת לענייני זוגיות. אבל בולנטיינ'ס דיי, בפברואר, היא פרסמה בעיתון הבית שלה, "וול סטריט ג'ורנל", מאמר שנוי במחלוקת שעורר עליה את זעמן של כמה נשים. הסוד לנישואים מאושרים, טענה שם שומאן, הוא "לעשות כלים, 'לתת' (סקס) ולדבר פחות".

"היו אנשים שחשבו שאני נופלת לכל הסטריאוטיפים המגדריים", היא מסבירה עכשיו, "אבל לא, לא דיברתי על נשים. גם גברים צריכים 'לתת' יותר, גם גברים צריכים לנדנד פחות ולעשות יותר כלים. זה לא משנה אם אתה גבר או אשה. בכלל, ניסינו לא ליפול לסטריאוטיפים - לא משנה מי הגבר או מי האשה, אם אתה גיי או סטרייט, זה פשוט שני שחקנים בזירת השוק".

אתן מדברות על "נישואים גדולים מכדי להיכשל". מה זה?

"אנשים חושבים שהנישואים שלהם גדולים מכדי להיכשל, הם מתייחסים אל הנישואים כרשת ביטחון, לכן אנשים נשואים מתעמלים פחות, משמינים, מפגינים פחות חיבה. דיברנו עם הרבה זוגות שאמרו דברים כמו: 'היא רוצה שאני ארים את הגרביים שלי מהרצפה, אבל אני יודע שאם אני לא אעשה את זה היא תעשה את זה. אז למה לי?'. הנקודה היא שאם אתה אף פעם לא מרים את הגרביים מהרצפה ואף פעם לא עוזר עם הילדים, אל תניח שבן הזוג יחלץ אותך תמיד ויעשה הכל עבורך. וגם אל תעשה הכל עבור בן הזוג שלך".

מדונה וגיא ריצ מדונה וגיא ריצ'י. מה עושים עם כשל בתיאום בחדר המיטות? | צילום: אי פי אי מדונה וגיא ריצ
האושר של בן הזוג הוא השקעה

אין ספור ההשוואות ששומאן שולפת במיומנות בין יחסים כלכליים לזוגיות נראים לעתים כלא הרבה יותר מתרגיל נחמד במטאפורות, שלוקח עצות עממיות ומנפח אותן למושגים כלכליים סבוכים וטבלאות מרשימות (למשל טבלה שמסבירה את "הערך האמיתי של להסיע את הילדים להוקי" או דיאגרמת "עבודה לעומת פנאי" שמכמתת את הזמן הפנוי שיוצרת חלוקת עבודה יעילה בין בני הזוג). גם חתן הנובל ג'וזף שטיגליץ שקרא את "ספאוסונומיקס" אמר: "נכון שכל המושגים האלה באמת קשורים (לזוגיות), אבל אל תיקחו את זה יותר מדי ברצינות".

שומאן, מן הסתם, חושבת שדווקא כדאי לקחת את הרעיונות האלה ברצינות, ומאמינה ביכולת של העצות שלה להשפיע באופן אמיתי על חייהם של אנשים. "האם אנחנו נציל מיליון אנשים מגירושים? אני לא יודעת", היא מתלבטת בקול רם, "זו נשמעת לי אמירה חזקה מדי, אבל האם נעזור לאנשים להיות שמחים יותר? כן, בטוח. מריבות על מטלות הבית, לא לעשות סקס אף פעם... כל הדברים האלה יכולים להוביל לגירושים. מה שכן, כדי שהספר יעבוד עליך, אתה צריך לרצות לשמח את בן הזוג שלך. אתה אולי כועס כרגע, אבל באופן בסיסי אתם רוצים להסתדר. אם אתה לא מושקע באושר של בן זוגך שום ספר לא יעזור לך, לא כלכלה וגם לא ד"ר פיל".

האם יש לדעתך סוגיות ביחסים שכלכלה לא יכולה לפתור?

"ברור, זו ללא ספק לא תרופת פלא, זה פשוט ארגז כלים שמאפשר לחשוב על דברים בצורה חדשה. כי רוב הסיכויים שמעולם לא חשבת על מטלות הבית שלך כעל מצב של חלוקת עבודה או על תמריצים ועל סחר חליפין בהקשר של בן הזוג שלך".

בעולם של "ספאוסונומיקס" תמריצים הם דרך "לגרום לבן הזוג שלך לעשות מה שאתה רוצה". בין התמריצים המובילים שמצאו שומאן ואנדרסון בקרב הזוגות שהשתתפו בסקר: "מתן שבחים" (49%), "הצעה לעשות משהו בתמורה" (48%) ו"להסביר להם איך הם דווקא ירוויחו מלעשות את מה שהם לא רוצים לעשות" (43%).

עד כמה את מיישמת את הרעיונות האלה בחיי הזוגיות שלך?

"תראי, הספר היה קשה לנישואים שלנו - עבדתי במשרה מלאה כשכתבתי, נכנסתי להיריון, נולדה לנו תינוקת. קמתי בכל יום בחמש בבוקר כדי לכתוב, הנישואים שלנו נבלעו על ידי 'ספאוסונומיקס'. אני יכולה להגיד עכשיו בביטחון יתר שסבלתי ממה שמכונה בכלכלה 'ביטחון יתר', ועל פי כלכלנים ביטחון יתר יכול להוביל לפשיטת רגל - לדוגמה כשאנשים היו בטוחים מדי לגבי שוק הנדל"ן וחשבו שמחירי הבתים תמיד יעלו. לא הגענו לפשיטת רגל, אבל היה קשה מאוד.

"מצד שני, בעלי גם מעריך את מה שלמדתי בתהליך הכתיבה. עבודות הבית למשל היו אתגר גדול עבורנו. הוא הרגיש שלא ניקיתי מספיק, אני הרגשתי שהוא לא מתמודד בכלל עם הנושאים הפיננסיים. עכשיו הוא אחראי לבדו על ניקיון הרצפה ואני משלמת את כל החשבונות או קובעת תורים לרופאים - יש לנו המשימות שלנו.

"עוד דבר שלמדתי הוא להפסיק ויכוח. להגיד: אתה יודע מה, בוא נפסיק את הוויכוח הזה. מעולם לא אמרתי את זה לפני כן, בעבר לא היית יכול לעצור אותי, אני תחרותית מאוד וחשוב לי להוכיח שאני צודקת. היום אני יכולה ללכת לישון כועסת".

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
איזה פאקינג שטויות
"חוק הביקוש וההיצע אומר שהדרישה תעלה אם המחיר יירד" - לא בעולם הזה. חוק הביקוש וההיצע אומר שככל שהדרישה תעלה כך גם המחיר יעלה. ועוד משהו דפוק שהוזכר בכתבה: "אם עושים משהו באופן קבוע, כל הזמן רוצים אותו יותר..." - את שוטפת, מקרצפת, מנקה, מבשלת, מסדרת, מגהצת... השגרה הזאת גורמת לך לרצות לעשות את זה עוד יותר ? לא נראה...
26.03.11
לכל התגובות