אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תגליות הגז מחייבות תיקון דחוף בחוקי המס שלנו

תגליות הגז מחייבות תיקון דחוף בחוקי המס שלנו

כיוון שרישיונות לחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז ניתנים לא רק לגופים ישראליים, יש ספק אם הכנסתם של אותם תושבי חוץ חייבת במס בישראל

25.03.2011, 08:47 | יוסף אדרעי

שאלת גובה התגמולים שהמדינה תקבל ממרבצי הגז שבבעלותה עומדת במרכז הדיון הציבורי הכלכלי. עם זאת, ראוי להצביע על שאלה נוספת בתחום המס. ייתכן מאד שחלק מבעלי הרישיונות והזיכיונות לא חייבים במס ישראלי על הכנסתם הנובעת הגז והנפט הישראליים.

דומה שאין מי שיחלוק ברצינות על כך שהמדינה, כנציגת הציבור הישראלי, זכאית להשתתף בהכנסות מתגליות גז ונפט בשני אופנים - באמצעות תגמולים עבור העברת הזכויות באוצרות הים השייכים לציבור הישראלי, כמו בכל מכירת זכויות אחרות, וכן ובאמצעות מסים על הרווחים הנוצרים בשטחי מדינת ישראל.

מס הכנסה ישראלי מוטל על הכנסותיהם של כל תושבי ישראל, בין אם מקום מקור הכנסותיהם (מקום הפעילות הכלכלית היוצרת את ההכנסה) בישראל ובין בחו"ל. בנוסף, מס הכנסה ישראלי מוטל על הכנסותיהם של תושבי חוץ שמקורן בישראל. מכאן שההכנסות של תושבי ישראל מתגליות הנפט והגז חייבות במס ישראלי בכל מקרה. לעומת זאת הכנסות של תושבי חוץ חייבות במס הכנסה ישראלי רק אם מקורם בטריטוריה ישראלית.

כיוון שרישיונות לחיפושי נפט וגז, לפיתוחם ולהפקתם ניתנים לא רק לגופים ישראלים אלא גם לחברות זרות, לשותפויות זרות ואף ליחידים זרים - שאינם תושבי ישראל - וכיוון שהשותפויות המוגבלות הישראליות יכולות להיות מורכבות גם ממשקיעים זרים (שותפים תושבי חוץ או חברות זרות) הרי שקיים ספק אם הכנסתם של אותם תושבי חוץ חייבת במס בישראל.

הספק נובע מהעובדה שקיימים שני הסדרים משפטיים נפרדים העוסקים בגבולות הטריטוריאליים של ישראל. ההסדר הראשון הוא פנימי, אם כי הוא מעוגן במשפט הבינלאומי. הוא קובע כי מס הכנסה יוטל על "הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל". פקודת מס הכנסה אינה מגדירה מה פירוש ישראל. עם זאת גם חוק הפרשנות וגם חוק מימי חופין קובעים במשולב - בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי - כי מדובר בשטח המדינה וכן ברצועת ים פתוח לאורך חופי המדינה, ברוחב שניים עשר מילים מנקודת שפל המים שבחוף. לפיכך עולה לכאורה כי לצורכי פקודת מס הכנסה, כל פעילות כלכלית בים מעבר ל-12 מילים אינה פעילות כלכלית בתחומי מדינת ישראל וספק אם חוקי המס חלים עליה. לפי הידוע לי, תגליות הגז ממוקמות מרחק גדול יותר מחופי מדינת ישראל.

קידוח תמר, צילום: אלבטרוס קידוח תמר | צילום: אלבטרוס קידוח תמר, צילום: אלבטרוס

ההסדר השני מצוי במשפט הבינלאומי. עיקרו ב"אמנת האומות המאוחדות לחוק הים" (United Nations Convention on the Law of the Sea). בנוסף להכרה בריבונותה של המדינה בשטחים שפורטו לעיל, האמנה קובעת כי לכל מדינה יוגדר "אזור כלכלי בלעדי" (EEZ - Exclusive Economic Zone) של 200 מייל ימי (כ-370 ק"מ) מחופה של מדינה, שבו יש למדינה בלעדיות לצורך ניצול אוצרות הים. מכוח הסדר זה הקהילה הבינלאומית מכירה בזכותה הקניינית של המדינה באוצרות הים עד מרחק של 200 מילים.

המדינה זכאית לחלק רישיונות לגופים המוכנים להשתתף בחיפוש, באיתור ובניצול אוצרות אלה. האמנה האמורה קובעת כי כדי שמדינה תוכל ליהנות מהמשאבים שבתחומי מימיה הכלכליים עליה להכריז תחילה על אלו כשלה. האמנה לא מגדירה דרישה צורנית כלשהי להכרזה, אך היא קובעת שזו צריכה להיות מופקדת במוסדות האו"ם. לפי מיטב ידיעתי, ישראל לא חתומה על האמנה והיא לא טרחה להכריז על תחום המים הכלכליים שלה. ייתכן שעקרונות האמנה הפכו לחלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי המחייב, והמדינה אכן זכאית לנצל את אוצרות הים הללו ולהעניק רישיונות לגופים שונים ואף לגבות תמלוגים.

בכל מקרה, ברור כי היקפו וגודלו של האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל גדול באופן משמעותי מגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה לצורכי מס הכנסה. כיוון שכך, קיים כאמור ספק אם הכנסה שהופקה באזור הכלכלי הבלעדי מחוץ למימי החופין תיחשב כהכנסה המופקת בישראל.

תיתכן אמנם הטענה כי ישראל רכשה ריבונות בשטחים אלו מכוח שליטה אפקטיבית, מכוח הסכמה משתמעת של המדינות השכנות, מכוח התיישנות, או מכוח כללי המשפט הבינלאומי המנהגי; הקושי הוא שטענות אלה מתייחסות לזכותה של המדינה על אוצרות הים הללו אך לא לעניין סמכותה למסות את ההכנסות הנובעות מהם.

עוד ניתן לטעון כי הוראות המשפט הבינלאומי המנהגי מחייבות בדין הישראלי ובהעדר חקיקה פנימית סותרת ניתן לראות באזור האמור כחלק מישראל. יתירה מזו בהתאם לכלל מקובל בתורת המיסוי על פעילות בינלאומית, עקרון המס האחד (Single tax) מחייב הכנסה בפעילות בינלאומית במס אחד, לא פחות ולא יותר. אם כך זכותה של מדינת ישראל למסות הכנסה זו גוברת על זכותה של כל מדינה אחרת. ואולם אלה טענות מורכבות ולא פשוטות וספק אם בתי משפט ימהרו לקבלן.

במצב עניינים זה, כל עוד לא יסופחו השטחים הכלכליים למדינת ישראל באקט של פומביות כפי שנדרש באמנת האו"מ לחוק הים, או בהעדר חקיקה מפורשת, קיים חשש משמעותי שכל הכנסות הנפט/הגז של תושבים זרים (חברה זרה/שותפות זרה ויחידים תושבי חוץ) המופקות בשטחים אלה לא תהינה חייבות במס בישראל. יתירה מזו, על המחוקק הישראלי לדעת כי קיימים תכנוני מס פשוטים ביותר על פיהם יכולים גם תושבי ישראל להימנע מתשלומי מס הכנסה ישראלים.

לאור כל זאת טוב תעשה מדינת ישראל אם תמהר לחוקק תיקון פשוט לחוקי המס שלה בה תוגדר ישראל כשטח המוכר באמנת האו"ם המאוחדות לחוק הים, לרבות "אזור כלכלי בלעדי". שאם לא כן נמצא שוב את הנכסים השייכים לציבור הישראלי מוברחים מעבר לים, ללא כל מחיר ריאלי.

הכותב הוא יועץ בכיר למיסוי במשרד עו"ד אורי כליף ושות

תגיות