עונשי מאסר וקנסות בפרשת קרטל חברות התאורה

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר ביום ה' עונשי מאסר, עבודות שירות וקנסות על מנהליהן של שלוש חברות תאורה והגברה, אשר הודו במסגרת עסקאות טיעון בקיומם של הסדרים כובלים ביניהן. בנוסף נגזרו קנסות על החברות עצמן.

בשנת 2008 הוגשו כתבי אישום כנגד חברת בטי בם בע"מ ומנהליה, מירון רכטמן ואריאל אטקין, חברת קילים אלקטרוניקה בע"מ ומנהלה, מאיר קילים, וכנגד חברת י.צ. זילברבוים בע"מ ומנהלה, צבי זילברבוים.

על פי כתב האישום, בין השנים 2004-2001 החברות יצרו קרטל באמצעות הסדרים כובלים, במסגרתם חילקו ביניהן עבודות בהיקף נרחב. ההסדרים הובילו לכך שהחברות לא התחרו זו בזו בפתיחת הגנים הבהאיים בחיפה, במיסת הר כורזים של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, במשחקי הפיינל פור של היורוליג בתל אביב ובהופעה של ריטה ורמי קלינשטיין.

במסגרת הסדר הטיעון עם מירון רכטמן, אמור היה רכטמן להישלח לשישה חודשי עבודות שירות. אולם לאחר שהממונה על העבודות קבע כי מצבו הנפשי והגופני של רכטמן מונע ממנו לבצע את העבודות, ביקשה התביעה להגדיל את הקנס שיוטל עליו ולהימנע ממאסרו בפועל.

השופט משה יועד כהן ביקר בגזר הדין את קביעת הממונה על העבודות, וכן את בקשת התביעה להמיר את עונש המאסר של רכטמן בהגדלת הקנס הכספי. כהן הדגיש את חלקו המרכזי של רכטמן בייזום הקרטלים ובביצועם. לאור זאת, גזר על רכטמן חודשיים מאסר לריצוי בפועל וקנס של 50 אלף שקל.

אמיר אטקין נדון לארבעה חודשי עבודות שירות ולקנס של 40 אלף שקל. החברה נקנסה ב-120 אלף שקל.לבקשת חברת בטי בם ומנהליה עוכב גזר הדין בעניינם למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

מאיר קילים נדון לשישה חודשי עבודות שירות ולקנס של 50 אלף שקל, ואילו החברה נקנסה ב-200 אלף שקל.

חברת י. צ. זילברבוים נקנסה ב-150 אלף שקל, לאחר שכתב האישום נגד מנהלה, צבי זילברבוים, נמחק בהסכמת המדינה.