בלעדי ל"כלכליסט": השותפים לשעבר של משפחת המבורגר מסתבכים בישראל

שנה בלבד לאחר שמכרה משפחת סמפורנה מאינדונזיה את אחזקותיה (20.8%) בחברת הביטוח הראל למשפחת המבורגר ולמשקיעים מוסדיים, חושף הליך משפטי בישראל את עסקיה באינדונזיה עם משפחה ישראלית נוספת - משפחת חובב מכרמי יוסף, הכוללת את האב מידד ואת הבנים ערן, אייל ואלון.

בני המשפחה, המתמחים בפרויקטים חקלאיים מורכבים, היו קשורים בקשר עסקי סודי עם משפחת סמפורנה, שאותו ניסו האחרונים להסתיר. הקשר שהחל בפיתוח משותף של מיזם חקלאי הסתיים בטונים צורמים, טענות לאיומים ברצח וגירוש של בני המשפחה.

לטענת האחרונים, החלו אבני הדומינו ליפול לאחר שפוטרה סמפורנה, ראש המשפחה - ומי שהמגזין "פורבס" העריך את הונו בכ־2.1 מיליארד דולר - גמר אומר להשתלט על המיזם. לטענתם, לא בחל סמפורנה באמצעים ו"בדה" את האיומים כדי להבהיל את בני המשפחה ולהשיג את מטרתו.

סמפורנה, מצדו, מציג סיפור אחר: לטענתו, בני המשפחה חייבים לו סכומי כסף שאותם הלווה להם, ולפיכך בוחרים להכפישו. לפי פסק בוררות שניתן לסמפורנה על ידי ה־ICC (גוף בוררות בינלאומי - מ"ש), נדרשים בני המשפחה להשיב לסמפורנה יותר ממיליון דולר.

מידר וערן חובב. קרב משפטי עם אחד מעשירי אינדונזיה | צילום: מייקי אלון

בסוף השנה שעברה הגיש סמפורנה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בקשה לאישור פסק הבוררות. בני המשפחה, מצדם, הגישו לאחרונה התנגדות לאישור פסק הבורר ובקשה לביטולו.

"אף ישראלי לא יכול להיות קשור לפרויקט"

תיק בית המשפט בפרשה חושף שרשרת אימיילים המגלה את הבהלה שאחזה בסמפורנה, נוכח החשש שייחשף "הקשר הישראלי" של הקבוצה.

"אף אחד עם דרכון ישראלי לא יכול להיות מקושר לפרויקט", כתב בסוף נובמבר 2000 נציגו של סמפרונה, באלץ קלוטי, באימייל ששלח למשפחת חובב.

בהודעה נוספת חידד קלוטי את המסר: "אנחנו חוששים שייתפסו ישראלים שעובדים באי... המשבר במזרח התיכון ממשיך, ויש איום ממשי מפני מוסלמים קיצוניים". קלוטי הוסיף כי הממשל האינדונזי "יזרוק את התמיכה בפרויקט כמו תפוח אדמה לוהט, כשניתפס כמי שעובדים עם ישראלים".

ואם זה לא מספיק, על פי שרשרת האימיילים ניסה סמפורנה להסתיר את זהותם של שותפיו הישראלים באמצעות דרכונים מקסיקניים. ניסיון זה לא הרגיע את קלוטי: "אתם ידועים כישראלים, ושימוש בדרכונים מקסיקניים לא משנה את עובדה זו", כתב לבני המשפחה. "את הקיצוניים לא מעניינים הפרטים".

אבל הדאגה, שהביע נציגו של סמפורנה, לא מצליחה לבלבל את בני המשפחה. בהתנגדות שהגישו הם מדגישים כי לסמפורנה היה מניע נסתר בהסתרת זהותם: רצונו להשתלט על הפרויקט המשותף בשלב מאוחר יותר, לאחר שישיג את המידע שברשותם.

היחסים בין סמפורנה לבין בני המשפחה החלו בתחילת העשור. בחודש מרץ 2000 החליט סמפורנה להקים עמם פרויקט חקלאי באי לומבוק, ולצורך כך הקימו במשותף את חברת PT Sampoerna Agro שמשפחת חובב החזיקה ב־15% ממנה, ואת חברת PT Indo Nature, שבה החזיקו בכ־45%.

לטענת בני המשפחה, אף שמסמכים לרישום חלקם בחברות הוכנו מבעוד מועד, אלה מעולם לא הושלמו ונחתמו. נקודת המפנה הגיעה כחצי שנה לאחר מכן, עם פרוץ האינתפיאדה השנייה. "השעה היתה 14:00. אני יושב בטרקטור על הר געש, ופתאום מגיע טלפון עם הנחיה לפנות את האי", נזכר ערן חובב. "אומרים לי: 'נכנס מישהו, אמר שיש כאן ישראלים ומאיימים ברצח'. את אבא הם שלחו מסינגפור במטוס לפרנקפורט במכנסיים קצרים בשיא הקור. סמפרונה התנצל על כך אחר כך".

בדיעבד, מספר חובב, התברר לו שהמהלך היה מתוכנן לכאורה, ולמעשה לא היו כלל איומים אמיתיים ברצח. במסמך שהגישו בני המשפחה לבית המשפט הם טוענים כי כאשר חזרו לאינדונזיה כעבור כמה חודשים כדי לנסות להציל את הפרויקט, גילו שאותם "איומים" הוזמנו לכאורה על ידי סמפורנה עצמו. "היה מישהו פנימי במשפחה שסיפר לנו בדיעבד שהכל היה מתוכנן", טוען חובב.

"הולכנו שולל על ידי סלט הקומבינות של סמפורנה"

באפריל 2001 התקיימה פגישה בין מידד וערן חובב לסמפורנה עצמו. השניים דרשו פיצוי על השקעתם בפרויקט. לטענתם, סמפורנה התנצל על התנהגות אנשי החברה והתחייב לפצותם ב־600 אלף דולר. הכסף אמנם הועבר למשפחה, אך כעבור כמה חודשים שלח להם סמפורנה הסכם שבמסגרתו הוגדר זה כ"הלוואה" - ולא כפיצוי. "הכל סלט של קומבינות שסמפורנה עשה", אמר חובב ל"כלכליסט". בבית המשפט טענו בני המשפחה כי הולכו שולל על ידי ההצהרות שנתן להם סמפורנה בעל פה. "חשבנו שאלה נובעות משיקולי מס", אמר.

המסמכים המשפטיים שהוגשו לבורר ולבית המשפט משחקים לרעת המשפחה. במסגרת ההליכים, הציג סמפורנה את הסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים על כ־600 אלף דולר. לאחר שבני המשפחה לא עמדו בהסכם לכאורה, פנה סמפורנה לבורר, וזה קבע כי יידרשו לשלם לו יותר ממיליון דולר, כולל 300 אלף דולר על הטיפול המשפטי.

הבורר סירב להתרגש מטענות המשפחה, וקבע כי "הנתבעים לא יכלו להראות שום מסמך, מזכר, אימייל או תכתובת שיוכיחו את טענתם לגבי המשמעות האמיתית של אותם 600 אלף דולר... אם התשלום באמת היה פיצוי ש"התחפש" להלוואה, אני מתקשה להאמין שלא היה לכך אזכור כלשהו".

כעת, חצי שנה לאחר הבוררות, הגישו בני המשפחה, באמצעות עו"ד צביקה שטוירמן, התנגדות לאישור ההחלטה. לטענת שטוירמן, הבורר לא העניק למשפחה את הזכות להתגונן כיאות, לאחר שחייבה בתשלום אגרה של 48 אלף דולר עבור הזכות להעלות טענות הגנה. מצבה הכלכלי של המשפחה לא אפשר את התשלום וכל בקשה לפרוס את התשלומים נדחתה.

מטעם סמפורנה נמסר בתגובה: "כל הטענות של משפחת חובב נדחו אחת לאחת בהחלטה מנומקת של בורר, ואושרו על ידי בית הדין הבינלאומי לבוררות. המשפחה מסרבת לבצע את פסק הבוררות, ולכן נאלצנו לפעול לאכיפתו בישראל. לאחר שטענות המשפחה נדחו, מנסה המשפחה כניסיון מאסף להשמיען בתקשורת. מוטב היה לו המשפחה היתה משקיעה את מרצה בביצוע הפסק, במקום לנסות לעכב את מימושו".