ראיון "כלכליסט" - נשיא הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD: "עמדת ישראל תשפיע על כניסה לפעילות במצרים"

קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 נטעה בלב המשקיעים את החשש מקריסה מוחלטת של המערכת הפיננסית העולמית, במיוחד במדינות מזרח אירופה, שבהן הבנקים המרכזיים לא היו גדולים מספיק כדי להזרים נזילות אינסופית לשווקים שקפאו. כיום, כשלוש שנים לאחר מכן, נהנה סקטור הבנקאות במדינות אלה מהתאוששות אטית, בין היתר בזכות פעילותו מאחורי הקלעים של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD.

"אפשר לומר בוודאות שייצבנו את סקטור הפיננסים במזרח אירופה במשבר העולמי", אמר נשיא הבנק תומאס מירו בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "בנקים מרכזיים במדינות כדוגמת רומניה, בולגריה, סרביה וגיאורגיה לא יכלו לממן את הסקטור הפרטי, ואנחנו היינו שם במקומם. EBRD השקיע בשנים 2009–2010 כ־7 מיליארד יורו במוסדות פיננסיים במרכז אירופה ובמזרחה".

EBRD הוקם לאחר התמוטטות הגוש הקומוניסטי ב־1990 כדי לסייע למדינות הגוש לעבור לכלכלת שוק ולהפוך ליעד עבור חברות בינלאומיות שרצו לפעול בסביבה עסקית צומחת. הבנק פועל ב־29 מדינות במרכז אירופה ובמזרחה ומממן בהן פרויקטים בתחומים רבים, לצד חברות הסקטור הפרטי.

נגישות לגורמי שלטון

מירו הגיע השבוע לארץ במטרה לעניין חברות ישראליות לפעול באזורים שבהם הבנק פועל, כשעל סדר יומו היו גם פגישות עם שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, שר החוץ אביגדור ליברמן ובכירים במגזר הפרטי, בהם יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי ומנהליהן הבכירים של קבוצת קרדן אן.וי וקבוצת אריסון.

אילו חברות מעניינות אתכם?

"אנחנו מתעניינים בחברות ישראליות בתחומי המים והאנרגיה, שבהם יש מחסור במומחים במדינות שבהן אנו פועלים", אומר מירו. "סקטור נוסף שמעניין אותנו הוא ההייטק. הרבה ישראלים שעובדים בתעשיית ההייטק הגיעו ממדינות כאוקראינה, קזחסטן ורוסיה. הם מכירים את השפה, את התרבות ואת הצרכים. זה יתרון אדיר".

מה הערך המוסף של העבודה איתכם עבור חברות ישראליות?

"אנחנו מממנים פרויקטים של החברות בסכום ממוצע של 25—30 מיליון דולר לפרויקט כחלק מסינדיקציה של כמה גופים מממנים שונים. אנחנו ידועים כ'מטרייה' המגנה מפני סיכונים פוליטיים, מעצם היותנו המשקיע הגדול ביותר באזורים שבהם אנו פועלים, ומתוקף הנגישות הרבה שיש לנו לממשלות באזורים אלו. אנחנו מסוגלים לסייע ללקוחותינו כשהם נתקלים בבעיות מול גורמי השלטון, ולהקטין עבורם את מידת אי־הוודאות הכרוכה בפיתוח פרויקטים בסביבה עסקית לא מוכרת. במדינות מסוימות אנו מהווים גורם מימון יחיד שמספק הלוואות לטווחים ארוכים".

יזמים ישראלים שכבר נעזרו במקורות המימון של EBRD הם קרדן אן.וי באמצעות החברה־הבת GTC פולין, קבוצת פישמן באמצעות החברה־הבת מירלנד הפועלת ברוסיה, שטראוס עלית בפעילותה ברוסיה, שיכון ובינוי בפרויקט תשתיות במונטנגרו ועוד.

ה-EBRD שונה מבנק רגיל בעיקר עקב היותו המשקיע הגדול ביותר במרכז ומזרח אירופה" אומר ל"כלכליסט" עו"ד מני גורמן ממשרד עוה"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', המעניק ייעוץ משפטי לחברות ישראליות הפועלות מול ה-EBRD.

גורמן מוסיף כי "שיתוף הפעולה בין הבנק לחברות ישראליות מוצלח מאוד בשל ההבנה העמוקה של התהליכים הכלכליים והגיאו פוליטיים המתרחשים במדינות הפעילות של הבנק ובשל מערכת הקשרים הענפה שהוא ייצר עם השלטונות במהלך 20 שנות קיומו".

לדברי גורמן, יחד עם שותפיו השונים מימן הבנק פרויקטים בשווי של כ-150 מיליארד יורו באמצעות השקעה בהון וחוב. גורמן מוסיף שה-EBRD מסייע מול חסמים בירוקרטיים שלעיתים מונעים מפרוייקטים לצאת אל הפועל. "הוא גוף מיומן ומקצועי, בעל גישת עבודה נוקשה, קונסטרוקטיבית ויסודית, שהיא הדרך בה מתבקש לעשות עסקים במדינות בהן לא קל לעבוד. עד לקבלת המימון התהליך ארוך ומורכב, אך בסופו הוא משתלם".

ג'ק ויכסלבאום, שותף ומייסד מגנה קפיטל המסייעת לחברות ישראליות לפעול במדינות בהן פועל ה-EBRD מוסיף כי בתקופה האחרונה מורגשת התעוררות בקרב חברות ישראליות שעברו את המשבר בשלום במדינות מזרח ומרכז אירופה וברה"מ לשעבר. להערכתו, "צפוי גידול בפעילות בתחומי התשתיות, חקלאות, אנרגיה חלופית, והשירותים כדוגמת IT לצד פעילות סלקטיבית יותר בתחום הנדל"ן בעיקר של שחקנים גדולים, זאת בשל מגבלות מתמשכות במימון ועליה משמעותית בצורך בהון עצמי".

הפעם, בניגוד לביקורים קודמים של בכירי הבנק בישראל, עלתה לסדר היום סוגיה נוספת - כניסה לפעילות גם במצרים, לאחר שזו הגישה בקשה רשמית ל־EBRD כדי שיתחיל לפעול שם.

"מחכים ליציבות פוליטית"

במה תלויה מבחינתכם התחלת הפעילות במצרים?

"חשוב לנו לשמוע כיצד שטייניץ וליברמן רואים את כניסתו של הבנק לפעילות במצרים, ומהן ההשלכות שעשויות להיות לכך. התוכניות של EBRD הן להקים קרן מיוחדת שתשקיע במצרים בהיקף של כמיליארד יורו. כדי לעשות זאת צריך לקבל הסכמה של 75% מבעלי המניות של הבנק. אך גם במקרה זה, נתחיל לפעול לא לפני אביב 2012, ובכפוף לתנאים נוספים כמו דמוקרטיזציה, כיוון שהמצב הפוליטי במצרים לא מאפשר לפעול שם כרגע".

עד כמה עמדתה של ישראל בנדון משמעותית עבורכם?

"ההשפעה של ישראל על קבלת החלטה שכזו גדולה הרבה יותר מחלקה הפורמלי מבין בעלי המניות של הבנק (0.6%). שטייניץ וליברמן התייחסו בזהירות למצב במצרים בעיקר בשל אי־הוודאות שעדיין שוררת בה, אך באופן כללי הם סבורים שכניסת EBRD לפעילות עשויה לדחוף את מצרים לכלכלת שוק יציבה".

האם מדינות נוספות מהאזור יכולות לבקש שהבנק יתחיל לפעול בהן?

"מצרים ומרוקו הן בעלות המניות היחידות ב־EBRD מצפון אפריקה, ולכן שאלת המעורבות שלנו באזור רלבנטית רק להן, לאור תקנון הבנק האוסר עליו לפעול במדינות שאינן בעלות מניות בו. בכל מקרה, עדיין מוקדם להעריך את הפוטנציאל לפעילות באזור, כיוון שטרם התקבלה החלטה בנוגע למצרים".