אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המנוף של בן זאב הפיל את החומה הסינית צילום: אוראל כהן

המנוף של בן זאב הפיל את החומה הסינית

הברוקר מכלל פיננסים פנה לגוף מתחרה וכופף את הבית, אבל חשף קשר בעייתי בין החיתום לברוקראז'

29.03.2011, 08:21 | רחלי בינדמן

שלשום לפנות ערב נחשף התרגיל של יובל בן זאב, נאור אל־חי ורונן ויסרברג, שלושת הברוקרים מכלל פיננסים, שהוא אחד הבעלים של חברת כלל חיתום. השלושה ניהלו מו"מ להשקעה באנליסט חיתום, שהיא חברה מתחרה לכלל חיתום, אבל שלשום הודיע כלל פיננסים כי השלושה מנהלים מו"מ לרכישת נתח גם בכלל חיתום - מהבעלים צחי סולטן (80%) וכלל פיננסים (20%). מסתבר כי המו"מ שהחלו השלושה לנהל עם מאיר דלאל, בעליה של אנליסט חיתום, הניב פרי: בכלל פיננסים הזדעזעו מהאפשרות כי שלושת הברוקרים המחזיקים ב־40% מעסקי הברוקראז' הרווחיים של הבית ישקיעו בגוף חיתום מתחרה. "לא יקום ולא יהיה", אמרו בכלל פיננסים.

עד מהרה נחשף המניע האמיתי לפנייה של שלושת הברוקרים מכלל פיננסים לדלאל. לא מדובר בבחינה תמימה של השקעה פיננסית. השלושה, ככל הנראה, רצו להפעיל מנוף לחץ על סולטן ועל כלל פיננסים כדי לקבל נתח מעסקי החיתום של כלל. המנוף עבד.

את הקשר בין שלושת הברוקרים לכלל פיננסים אפשר לתאר כחתונה קתולית — ששום צד אינו רוצה או יכול להשתחרר ממנה. מצד אחד, השלושה רוכבים על חבר הבורסה של כלל פיננסים המספק שירותים לקופות הגמל ולקרנות הנאמנות של הקבוצה, ונוגסים ב־40% מהפרה החולבת שנקראת פעילות הברוקראז'; מצד שני, בלי יכולתם המקצועית של השלושה ספק אם פעילות הברוקראז' — שהצלחתה טמונה במידה רבה בפרסונות המנהלות אותה — תשגשג. שני הצדדים זקוקים זה לזה אבל ההבדל הוא ביחסי הכוחות: אם טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים, ירצה להפסיק לחלוק ברווחים עם השלושה, הוא יצטרך לקנות את חלקם ולשלם סכום אסטרונומי של 120 מיליון שקל. הם, מצדם, יכולים לשחק עם הקלף הזה וללחוץ על הבית באיומים לבצע השקעות "פיננסיות" אצל המתחרים בלי שיש להם דבר להפסיד. כך יצא שרז נאלץ להפעיל מכבש לחצים על סולטן, ואף נעתר למכור חלק מאחזקות הבית בחברת החיתום ולו רק כדי לשמור על שקט תעשייתי, כלומר לא להפריע לעסקת המכירה המתגבשת של כלל ביטוח.

אלא שמעבר לתרגיל המחוכם, בן זאב, אל־חי וויסרברג חשפו לציבור הרחב, שלא במתכוון ועל רקע מניעים עסקיים טהורים, טפח מהקיום המקביל הבעייתי של פעילות ברוקראז' לצד פעילות חיתום. המסר הסמוי של השלושה לסולטן ולכלל חיתום היה חד וברור: "אנחנו לא עובדים בחינם". ולמה הכוונה? לגוף ברוקראז' חזק ומשפיע כמו כלל בהנהגת השלושה יש כוח עצום. מחלקת המחקר של הבית צברה לה מוניטין מוערך של סיקור מהימן ורציף של חברות רבות במשק. על פיו של בן זאב יישק דבר: המוסדיים יקנו או ימכרו את נייר הערך המסוקר על ידיו, מה שיקבע את מיקומו של הנייר במדדים המובילים. בן זאב הוא אוטוריטה עבור המוסדיים. לא פלא שהחברות המנפיקות משתוקקות לזכות בסיקור חיובי מצדו — הרבה יותר מאשר מצד כל אנליסט אחר בשוק. בידיו של בן זאב כוח אדיר להביא עסקאות לחיתום כיוון שהדיל הלא כתוב הוא ברור וידוע: חברה שתנפיק אצל סולטן צפויה להמשיך וליהנות מסיקור (אובייקטיבי, כמובן) של בן זאב.

אבל לבן זאב נמאס: נמאס לו להאדיר את שמו של סולטן ולהגדיל את שורות הרווח בלא לקבל תמורה. אז הוא פנה לדלאל. כאילו אמר לסולטן: "אני יכול לספק סקירות גם של חברות שלא אתה מנפיק, אולי גם אלו של דלאל (אם הן ראויות כמובן). אני יקר ערך, אני לא עובד בחינם".

האיום עשה את שלו. בן זאב ושני שותפיו אולי הצליחו לכופף את טל רז וסולטן, אבל חשפו אמת שבדרך כלל מנסים להסתיר: את העובדה שאין באמת חומות סיניות בין פעילות הברוקראז' והחיתום ושעל הרגולטור לעשות חשיבה מחדש האם יש להתיר את שתי הפעילויות תחת גג אחד.

תגיות