סיבוב שני בקרב בין רשות ני"ע לדש איפקס: חשד למרמה בהיקף של 4 מיליון שקל

פרשה חדשה מבית היוצר של רשות ני"ע. שופט בית משפט שלום בת"א יובל גזית הורה לשלוח למעצר עד יום חמישי את ולדימיר יבסטפייב, עובד בית ההשקעות דש איפקס.

יבסטפייב נחקר על ידי מחלקת החקירות של רשות ני"ע בחשד לביצוע עבירות של תרמית בניירות ערך, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.

כמו כן, הורתה היום השופטת יעל פרדלסקי על שחרורו למעצר בית של אלכסנדר ברנשטיין, בעליה של חברת אלברקום, העוסקת במתן שירותי מטבע. ברנשטיין חשוד באותן עבירות המיוחסות ליבסטפייב. לעת עתה עולה כי מפעילות המרמה גרפו יבסטפייב ושותפיו רווחים בהיקף של ארבעה מיליון שקל.

מבקשת המעצר שהגישה הרשות עולה כי יבסטפייב, שעבד בקופות הגמל של איפקס, גרף לכאורה לכיסו סכומי כסף על חשבון העמיתים .

"יבסטפייב ניצל את מעמדו כעובד דש איפקס, והעביר הוראות בחשבונות קופות הגמל של איפקס לצורך ביצוע עסקאות מתואמות בין חשבונות החברה למספר חשבונות פרטיים על שם מקורבים לו, והכל במטרה ליצור רווח בחשבונות הפרטיים על חשבון הכיס העמוק של חשבונות גופים מוסדיים המנוהלים על ידי דש אייפקס" נכתב בבקשת המעצר.

עוד נכתב כי "העסקאות בוצעו בדפוס שיטתי מרמתי כאשר ככלל החשבונות הפרטיים ביצעו רכישה של ני"ע שונים בשער נמוך מחשבונות דש איפקס וזמן קצר לאר מכן באותו יום או לאחר מספר ימים ביצעו החשבונות הפרטיים מכירה של אותם אותם ניירות ערך בשער גבוה יותר לחשבונות בית ההשקעות".

מפרוטוקול הדיון בבית המשפט עולה כי יבסטפייב היה כפוף לאיתן יקותיאל, סמנכ"ל השקעות באיפקס גמל, שנחקר אף הוא תחת אזהרה אך לא באותם חשדות. הרשות טרם סיימה את חקירתה נוכח היקפה. ובעתיד הקרוב היא צפויה לחקור מעורבים נוספים פרשה כולל בכירים בדש איפקס.

תגובת איפקס גמל: "לחברה לא ידועים פרטי החשדות נגד ולדימיר ואיתן. העובדים הושעו מעבודתם עד ברור הפרטים. איפקס גמל תשתף פעולה עם רשות ני"ע ככל שתידרש ותנקוט כל הצעדים שידרשו בנסיבות העניין".

אתמול: הסדר עם הפרקליטות

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי דש איפקס והפרקליטות הגיעו להסכם לביטול ההליך הפלילי כנגד תשלום של חצי מיליון שקל. בכתב האישום נגד דש איפקס נטען כי כאשר ביקשו ראשי בית ההשקעות לבצע הקצאת מניות פרטית לבעלי עניין ביולי 2005, היה על דש איפקס למכור חלק ממניותיו לציבור כך שיישארו בידי הציבור לפחות 15% מהמניות.

מכתב האישום עולה כי בניסיון לעקוף את תקנון הבורסה, כרת היו"ר דאז צולר הסכם חשאי עם ידידתו אסתר טנצר, לפיזור המניות לציבור בידי בעלי עניין באמצעות אנשי קש - בהם טנצר עצמה - תוך הסתרת עובדה זו מהבורסה. הפרקליטות טענה כי מדובר בהצגת מידע מוטעה שלפיו ההקצאה נעשתה לציבור ולא לבעלי העניין, וכי לאחר חודשיים צולר מכר את המניות ברווח של 400 אלף שקל.