שלטון הצדקנות המשפטית

1 . חוק אחר לפרקליטות: דווקא מול הפרקליטות קצרה ידו של המבקר לעצור מינוי

אלי גביזון נפסל והלך בדרך שני קודמיו - יואב גלנט ואורי בר־לב. החרב המשפטית המתהפכת ערפה רמטכ"ל נבחר, מועמד בולט למפכ"ל, ועכשיו גם מועמד לנציב שב"ס. גביזון, אילו התמנה, היה מקבל למשמורתו את הנשיא קצב, ולכן לא יעלה על הדעת מינוי שהיה מעורב ביחסים עם אשה שאינה אשתו. אהרון פרנקו, כמו בני גנץ, הוכיח שעדיף להיות מספר שתיים. אם אתה המועמד המועדף, אתה בבעיה. אחר כך כשנמאס ונגמר הכוח לחפור, המינוי שלך.

בעבר המינויים האלה היו עוברים. טוב שהנורמות השתנו, רק חבל שהצדקנות עפה לקצה השני של הסקאלה. גביזון נפל גם על תלונה אנונימית שלא השכיל להסביר. אחר כך טיפטפו על כשלון בפוליגרף, טובות הנאה לכאורה ועוד מניעי פסילה שלא פורטו והותירו סימני שאלה וביצה סרוחה על פרצופו.

לאחרונה קודמה לתפקיד פרקליטת מחוז, אראלה סגל־אנטלר, ששני שופטים בדימוס ומבקר המדינה מצאו בהתנהגותה רשלנות חמורה. המבקר שטרפד מינוי רמטכ"ל, קצרה ידו מלמנוע קידום בפרקליטות. אבל, מה זה רשלנות במילוי תפקיד לעומת רומן עתיק ותלונה אנונימית?

ולעוד מינוי. בקרוב ייבחר משנה חדש ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, במקום עו"ד רחל גוטליב שפורשת. בוועדת האיתור, לצד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מכהנים מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, נציב המדינה (בפועל) עוזי פרבר, מזכיר הממשלה צבי האוזר ופרופ' רות קנאי. האוזר ופרבר, שטרם מונה לתפקיד ולכן עצמאותו בספק, הם "תלויי" ראש הממשלה. לא שיש לחשוד חלילה בביבי, אבל אם הכוונה היא להרחיק את הפוליטיקה ממינויים רגישים ביותר, אפשר לחשוב על חברי ועדה אחרים

2. קידומו של עוזר: כדי לקבל קידום במערכת המשפטית כדאי להיות דווקא עוזר

המועמד הבולט לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים הוא עוזר היועץ המיתולוגי עו"ד רז נזרי, ששירת את אליקים רובינשטיין, מני מזוז ועתה את וינשטיין. שתי מועמדות בולטות וראויות הן הסנגורית הציבורית הארצית ענבל רובינשטיין, ומנהלת המחלקה הפלילית אפרת ברזילי. ההימורים הם על נזרי. אם במערכות הביטחוניות כדאי להיות מספר שתיים, במערכת המשפטית כדאי להיות עוזר — ויוכיחו עוזריהם המשפטיים של אהרן ברק, דורית ביניש ואדמונד לוי שמונו לשופטים.

וברקע מרחף המתח בין המועמד הפנימי לחיצוני. בפתח שורה של מינויים — מנהל רשות המסים, ראש רשות ני"ע, נציב שירות המדינה, הממונה על הגבלים עסקיים. כאן הוצף המאבק לתקשורת כשהמועמד החיצוני, פרופ' דיוויד גילה, הוצג כעושה דברם של הטייקונים. מילא שהדברים לא מדויקים, אבל האם התרופה לטייקונים היא המועמד הפנימי עו"ד בועז גולן — היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, שלא מנעה מהטייקונים להגיע למעמדם ולממדיהם הנוכחיים. המסקנה איננה שהמועמד החיצוני עדיף תמיד על הפנימי או להפך. כל מינוי צריך להיבדק לגופו. חוץ מאלה שקיימו יחסים לפני 15 שנה.

3. על מה טורח יורי: גיא־רון פנה לשופטים בבקשה לפסוק לעוה"ד שכר טרחה שכולל את המע"מ

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא־רון, פנה השבוע במכתב אישי לכל שופטי ישראל, ובו הלין על תקנה חדשה שמנחה שופטים לפסוק לעורכי הדין שכר טרחה שכולל את המע"מ. אכיר תודה, כתב גיא־רון, אם תוסיפו את המע"מ בנפרד.

מותר לתמוה על עצם הפנייה, מבלי להתייחס לצדקתה. וגם על העובדה שהיא נשלחה "בידיעה ובתיאום עם המערכת", לדברי דוברת בתי המשפט.

גיא־רון מתכוון לרוץ שוב לראשות הלשכה. תזמון הפנייה לשופטים נועד גם לצרכים אלקטוראליים. בעיקר כשהיא נוגעת לעניין סקטוריאלי ולא ציבורי. האם "המערכת" תאפשר גם לרואי החשבון, לחברות הביטוח, להסתדרות הרפואית, למועצה לצרכנות ולעובדים הסוציאליים לפנות כך לשופטים? אני בטוח שלכל אחד מהם יש משהו לבקש.

בפני ראש הלשכה דרכים לגיטימיות יותר: לפנות למנהל בתי המשפט, לשר המשפטים, לנשיאת ביהמ"ש העליון. לגורמים שבכוחם להנחות את כלל השופטים. הפנייה האישית לשופטים, במיוחד מגוף שמיוצג בוועדה לבחירת שופטים, אינה ראויה. שיתוף הפעולה של "המערכת" הוא בלתי ראוי עוד יותר. במיוחד כשניתן לראות בה לקיחת צד בבחירות ללשכה.