אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסיליקון והוואדי: כך הפכה נצרת לבירת ההייטק של המגזר הערבי צילום: אבישג שאר ישוב

הסיליקון והוואדי: כך הפכה נצרת לבירת ההייטק של המגזר הערבי

זו עדיין לא הרצליה פיתוח או רמת החייל, אבל מאות מהנדסים ותוכניתנים מגיעים מדי בוקר משפרעם, טמרה וסכנין לעשרים חברות ההייטק הפועלות בנצרת. "כלכליסט" משרטט את מפת תעשיית ההייטק החדשה, שמתחרה בבתי המלאכה המסורתיים

30.03.2011, 11:58 | אסף גלעד

"באזור התעשייה של נצרת אין ממש תעשייה", מתלוצץ אחד התושבים המקומיים כאשר אנו מנסים לאתר את משרדיה של חברת גליל סופטוור. "יש כאן משחטה ואולי כמה מוסכים. תעבור אותם ובסוף תגיע".

ואכן, אזור התעשייה של נצרת איננו מזכיר את זה של קריית גת או אפילו של מגדל העמק הסמוכה. גם את חברות ההייטק המצויות בו תתקשו למצוא בין אוסף מבני התעשייה והמחסנים המיושנים. אבל אם להודות על האמת, האזור הזה אינו שונה מהאופן שבו נראתה רמת החייל לפני 15 שנה.

ובכל זאת, משהו בנצרת הופך אותה במובן מסוים לבירת הגליל, לפחות במונחים של ריכוז חברות ההייטק בה. "כלכליסט" ספר 20 חברות המעסיקות כיום בין 250 ל-300 מהנדסים ומתכנתים בנצרת. לפחות חצי מהחברות הוקמו בשלוש השנים האחרונות וממוקמות במרכז העצבים של העיר, באזור שבין דרך הציונות לבין רחוב פאולוס השישי.

כך נראית מפת תעשיית ההייטק של נצרת: 1. Alpha Omega, העבודה 3, נצרת עילית 2. BRF, עירית 13, נצרת עילית 3. צופן, ואדי אל-חאג' 14, נצרת 4. Nazdaq, רח' 3006, נצרת עילית 5. חממת NGT, רח' 2017, נצרת 6. גן התעשייה נצרת, אזור תעשייה "הר הקפיצה" 7. MITsoft, ואדי אל חאג' 14, נצרת 8. Metallo Therapy, רח' 2017, נצרת 9. NCS, רח' פאולוס השישי 117, נצרת 10. Afifi Epsilon Delta, רח' אכסאל 4060, נצרת 11. Galil Software, רח' פאולוס השישי 86, נצרת

מאבחון סרטן ועד חתימה אלקטרונית

 

אפשר למצוא בסמטאות העיר חברות ציוד רפואי כמו אלפא אומגה המייצרת אלקטרודות עצביות, או את מטאלו-תראפי, המפתחת טכנולוגיה לאבחון גידולים סרטניים באמצעות חלקיקי זהב ננומטריים.

אפשר למצוא גם חברות תוכנה כמו טופגרופ המפתחת מערכת ממוחשבת לניהול בתי ספר, Nazdaq העוסקת במערכות לניהול משאבים בארגון, ואפילו חברת VPsign שפיתחה התקן דמוי טאבלט ליצירת חתימה אלקטרונית. אבל נדמה שמה שצרב את נצרת כבירת הייטק, לפחות בתודעת המקומית, הן חברות שירותי התוכנה, שאינן עוסקות בפיתוח מוצרים משלהן.

חברות אלה מנהלות פרויקטי בדיקות ותכנות ומעסיקות מהנדסים בשכר נמוך יחסית לעומת עובדי המו"פ. עם זאת, מדובר בחברות המגייסות מספר רב של עובדים ביחס לסביבה ומערבות משקיעים מקומיים.

Alpha Omega, מפתחת אלקטרודות למערכת העצבים. גייסה מיליון דולר מהמדען הראשי. נוסדה: 1993. מייסדים: רים ועימאד יונס. עובדים: 30, צילום: אבישג שאר ישוב Alpha Omega, מפתחת אלקטרודות למערכת העצבים. גייסה מיליון דולר מהמדען הראשי. נוסדה: 1993. מייסדים: רים ועימאד יונס. עובדים: 30 | צילום: אבישג שאר ישוב Alpha Omega, מפתחת אלקטרודות למערכת העצבים. גייסה מיליון דולר מהמדען הראשי. נוסדה: 1993. מייסדים: רים ועימאד יונס. עובדים: 30, צילום: אבישג שאר ישוב

בגליל סופטוור, החברה הגדולה ביותר, מועסקים כיום 135 מתכנתים מקומיים. נוסף על יוצאי קומברס זאבי ברגמן, איציק דנציגר וג'ימי לוי, אפשר למצוא בין המשקיעים בחברה גם את אליאס טאנוס, מבעלי חברת הבנייה המקומית באסאט.

בחברת התוכנה החדשה NCS, שנוסדה רק לפני כמה חודשים ומתעתדת לגייס בקרוב 65 עובדים, מושקעת משפחת זועבי המקומית, אחת המשפחות העשירות בנצרת לצד משפחה יהודית אלמונית. ואילו בחברה הוותיקה יותר אפסילון-דלתא, המפתחת תוכנות לניהול ציי רכבים, שולטת משפחת עפיפי, בעלת קבוצת ההסעות השלישית בגודלה בארץ ומבעלי נתיב אקספרס.

אינאס סעיד, מנכ"ל גליל סופטוור, מדווח כי כיום מעסיקה החברה 135 מהנדסים מהאזור. לדבריו, בסוף השנה צפויה מצבת העובדים לעמוד על כ-200. בעוד חמש שנים סעיד מתכנן ש-500 עובדים של החברה יעסקו בתכנות במיקור-חוץ עבור חברות הייטק ישראליות. את ההשראה שלו הוא שואב מיקנעם או מאזור מתם שבחיפה, שהפכו בתוך שני עשורים למרכזי הייטק צפוניים המעסיקים אלפי עובדים.

"מעבר לעובדה שנצרת היא מותג היסטורי, יש כאן מטרופולין שכולל את ריכוז האוכלוסייה הערבית הגדול בצפון עם ריכוז גבוה יחסית של אקדמאים. המטרופולין הזה כולל את שפרעם, תמרה, סכנין ואת השכונות של חיפה", אומר סעיד.

Galil Software, חברת שירותים העוסקת בפיתוחי תוכנה שונים. נוסדה: 2008. מייסדים: ג Galil Software, חברת שירותים העוסקת בפיתוחי תוכנה שונים. נוסדה: 2008. מייסדים: ג'ימי לוי, זאב ברגמן, איציק דנציגר ואינאס סעיד. עובדים: 135 Galil Software, חברת שירותים העוסקת בפיתוחי תוכנה שונים. נוסדה: 2008. מייסדים: ג

"הרבה בוגרי טכניון לא מועסקים במקצוע"

אלדד צ'רשניה, מנכ"ל חברת NCS, עמל בימים אלה על הקמת החברה שלו בבניין אלריאד בנקודה מרכזית ברחוב פאולוס השישי, שממנה אפשר להשקיף אל כנסיית הבשורה המפורסמת. גרעין החלוץ שלו כולל כרגע שלושה מנהלי פרויקטים, אך בחודשים הקרובים הוא מתעתד לגייס עשרות עובדים, ולמלא את הקומה שיכולה להכיל 65 עובדים.

"בטווח של 25 ק"מ ממרכז העיר תוכל למצוא המון בוגרי טכניון, אוניברסיטת חיפה ומכללות כמו אורט בראודה, מכללת הגליל המערבי או מכללת נצרת", הוא אומר. "מרביתם לא מועסקים במקצוע. אנחנו מעריכים שמתוך כ-2,800 בוגרים רלבנטיים במטרופולין נצרת, רק 200 עד 250 מועסקים בענף התוכנה. רק מחצית מעובדים אלה מועסקים במו"פ והשאר במתן שירותי תוכנה לחברות מו"פ אחרות".

על פי נתונים שהציגה עמותת צופן, שעוסקת בשילוב בני המגזר הערבי בתעשייה בשיתוף משרד התמ"ת, 45% מהגברים בוגרי מקצועות ההייטק מועסקים כיום כמורים. מתוך 2,400 בוגרי מדעים מדויקים מאוניברסיטאות במגזר הערבי כולו, רק 700 מועסקים במקצוע, זאת כאשר מספר משרות ההייטק בישראל מוערך ב-85 אלף.

"הבעיה במגזר היא שאנשים שגמרו ללמוד הולכים לעבוד במוסכים או בעסקים המשפחתיים הקטנים, ולא מועסקים במקצוע", אומר צ'רשניה, מנכ"ל NCS. "יש כאלה שהולכים לעבוד ב-QA, אבל אז לא משמשים כמתכנתים בפועל, ומאבדים את הקשר עם חומר הלימודים שספגו באוניברסיטה". עמותת צופן עצמה משחקת תפקיד מרכזי בהכשרת מהנדסים בעיר, ועד כה העבירה הדרכה במציאת עבודה לכ-100 בוגרי מדעים מדויקים מהמגזר, 80 מתוכם עובדים בחברות ההייטק בנצרת.

צופן, עמותה המעודדת שילוב של אקדמאים מהמגזר הערבי בתעשיית ההייטק. נוסדה: 2008. מייסדים: סמדר נהב, יוסי כותן, סמי סעדי. עובדים: 8, צילום: אבישג שאר ישוב צופן, עמותה המעודדת שילוב של אקדמאים מהמגזר הערבי בתעשיית ההייטק. נוסדה: 2008. מייסדים: סמדר נהב, יוסי כותן, סמי סעדי. עובדים: 8 | צילום: אבישג שאר ישוב צופן, עמותה המעודדת שילוב של אקדמאים מהמגזר הערבי בתעשיית ההייטק. נוסדה: 2008. מייסדים: סמדר נהב, יוסי כותן, סמי סעדי. עובדים: 8, צילום: אבישג שאר ישוב

אחת מעובדות אלה היא סמאח הוארי (24) משפרעם שנוסעת מדי בוקר במשך כשעה לנצרת. הוארי מועסקת בחברת גליל סופטוור ומשמשת מתכנתת בפרויקט עבור סרגון, חברת הייטק ישראלית מרמת החייל הנסחרת בנאסד"ק. הוארי סיימה תואר ראשון בשלוחה של מכללה אמריקאית בשפרעם וחיפשה עבודה במשך זמן רב.

"היה מאוד קשה למצוא עבודה הגונה", היא מספרת ל"כלכליסט". "שלחתי אינספור קורות חיים לכל האתרים הגדולים והקטנים אבל לא קיבלתי זימון אפילו לראיון אחד". אל עמותת צופן, המסייעת בהשמת מהנדסים מהאזור, הגיעה לגמרי במקרה. חברתה הטובה לא יכלה להגיע לראיון בקורס ההכשרה המזורז שלה, והוארי התייצבה במקומה. כמה שבועות לאחר מכן התקבלה לגליל סופטוור וכיום כותבת קוד המשמש מתגי תקשורת מתוחכמים.

את נצרת קשה להוארי לתאר כעמק סיליקון בזעיר אנפין. "אין כאן תחרות על עובדים", היא אומרת. "אבל יש כאן נטייה הולכת וגדלה ללמוד את מקצועות ההייטק. הרבה מהחברות שלי הלכו ללמוד ולעסוק בהוראה. פעם מקצוע נחשב היה לימודי משפטים או רפואה. הדור הצעיר בשפרעם הולך ללמוד הייטק, ושואף להגיע לטכניון או לאוניברסיטה העברית".

מרוויחים פחות מבהרצליה פיתוח

אף שמדובר בתעשיית הייטק, המשכורות בנצרת רחוקות מלהזכיר את אלה של הרצליה פיתוח או רעננה, ואולי משום כך תופעת מיקור-החוץ למגזר הערבי הפכה למגמה מובילה. בדרגים הזוטרים עלות העסקת עובד בנצרת עשויה להיות בכ-35% עד 40% זולה יותר מעמיתו שבמרכז, ולעמוד בממוצע על כ-12-10 אלף שקל לחודש.

עלות העסקת עובדים מנוסים יותר עשויה להגיע לכמחצית מעלות העסקת עובד במרכז הארץ, ולנוע בין 15 ל-20 אלף שקל. בכל זאת, חלק ניכר מהעובדים החדשים במגזר שנקלטו לאחרונה מקבלים משכורות שמתחילות סביב ממוצע של כ-7,000 שקל לחודש. אלא שגם עלות נמוכה זו מקבלת סיוע ממשרד התמ"ת שמסבסד את עלות העסקתם של עובדים חדשים בכ-25% בממוצע לאורך שנתיים וחצי.

סעיד מודע לעובדה שנצרת איננה הרצליה פיתוח, ושגליל סופטוור היא בסופו של יום חברת מיקור-חוץ שאיננה מפתחת מוצרים משל עצמה. "עבדתי במשך 15 שנה כמהנדס מו"פ והובלתי צוותים של 50 מהנדסים בחברות כמו ECI ונוקיה, ואין דבר שמדגדג לי בקצות האצבעות יותר מאשר לפתח מוצר מא' ועד ת'. אבל התעשייה במגזר נמצאת כיום בפער אדיר של עשרות שנים שצריך לסגור. אאוטסורסינג הוא סגירת הפער. הפיתוח יגיע אחר כך".

 

נסרי סעיד, מייסד חממת NGT, חממה טכנולוגית עם הון של 12 מיליון דולר המטפחת 16 חברות סטארט-אפ. נוסדה: 2002. עובדים: 60, צילום: דורון גולן נסרי סעיד, מייסד חממת NGT, חממה טכנולוגית עם הון של 12 מיליון דולר המטפחת 16 חברות סטארט-אפ. נוסדה: 2002. עובדים: 60 | צילום: דורון גולן נסרי סעיד, מייסד חממת NGT, חממה טכנולוגית עם הון של 12 מיליון דולר המטפחת 16 חברות סטארט-אפ. נוסדה: 2002. עובדים: 60, צילום: דורון גולן

 

קרן הון סיכון ערבית? גיוסים במיליונים, אבל אפס השקעות

 

כבר יותר משנה שקרן הון הסיכון "אל־באוודר" מחפשת השקעות במגזר הערבי. הקרן גייסה 177 מיליון שקל מהמדינה, קרן פיטנגו והיזם בשאר מסרי - אלא שעד היום טרם השקיעה ולו שקל אחד בחברות סטארט-אפ ערביות.

מפגש בין יזמים מהמגזר הערבי שנערך בשבוע שעבר הפך לדיון קולני שכלל הטחת האשמות בקרן. "אל-באוודר צריכים להחליט מה הם רוצים", אמר היזם ד"ר סובחי בשיר, מייסד אנזימוטר וטרנס-ביודיזל. "בתחילת הדרך לא רצו להשקיע בי ועכשיו אני יקר מדי עבורם. קפה נחלי או חומוס סעיד לא זקוקים להשקעות שלהם".

חביב חזאן, ממייסדי הקרן, אומר כי בכוונת הקרן להודיע בקרוב על שתי השקעות קטנות בחברות אינטרנט ושתיים בחברות גדולות מהתעשייה המסורתית. בסך הכל מתכוונת הקרן להשקיע בחמש עד עשר חברות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
הסברים לכל המלעיזים
אני מכיר מקרוב את היוזמה ומעסיק 3 אנשים מאחת החברות הללו. ראשית יש לציין שלא מעט יהודים עובדים בחברות הללות בעניין הזה אין אפלייה. המודל של רוב החברות הוא שהרוב יהיו אנשים חסרי ניסיון מהמגזר שיתקשו למצוא עבודה במקום אחר (עובדתית יותר קשה לערבי חסר נסיון למצוא עבודה ויהודי חסר ניסיון). נאמנותם של אוכלוסיה זו למדינה הינה אבסולוטית ויותר מזה האוכלוסיה הזו מהווה שגרירות מול שאר המגזר הערבי. מדובר באנשים מאוד משכילים אחרי הכל. לי יש נסיון מצויין עם החבר'ה שם, המגמה מאוד מבורכת וזה בהחלט לא בא ע"ח עובדים אחרים בישראל אלא בנוסף.
ניר , מרכז  |  30.03.11
לכל התגובות