גברים בעבודה: משחק באש

ב־2003 נבחר ארנולד שוורצנגר למושל קליפורניה. כמה מתאים שהאיש הזה, שחקן שהמבטא שלו יותר כבד משמיכת פוך ספוגה במים, היה לסמל האמריקאי האולטימטיבי. היה אפשר לסגור את הנושא בקלישאות על "האמריקאים האינפנטילים" וכדומה, אבל העניין קצת יותר עמוק. ארנולד האוסטרי הבין מהר מאוד איך לברוא קריירה קולנועית על בסיס יכולת ורבאלית של בלוק איטונג לצד יכולת נשיאת אמצעי לחימה של מטוס קרב; ואיך לייצר סרטים שהם אולי רדודים כמו "האח הגדול", אבל כמוהו הם מכונת הכסף המושלמת. הסוד הוא בפשטות - כמה שיותר יריות ופיצוצים, כמה שיותר כלי נשק לדקה, הטוב תמיד מנצח. זה כל הסיפור. ארני מציב מראה בפני האמריקאים ומראה להם בדיוק מי הם כבר יותר מ־30 שנה, והם מתים על זה.

הזכות לשאת נשק היא אחת מאבני היסוד בחוקה האמריקאית, וערך מקודש במדינות הדרום. שם, כל תינוק מקבל עם בקבוק החלב והבייקון בבוקר גם רובה כמתנת יום הולדת, ומטורפים אוגרים אמל"ח בצפייה למלחמת העולם הבאה. כלי הנשק והתרבות הסובבת אותם הם לא רק חלק מאורח החיים. הם החיים עצמם. חנויות ענק למסחר בכלי נשק פזורות בכל רחבי היבשת. חשקה נפשך בתת־מקלע או בארגז רימונים? No Problem, בילי־בוב או ג'ו או כל סמוק פנים אחר ישמחו למכור לך אותם באותה הקלות שימכרו לך פחית קולה.

צרפו לכל אלה את האובססיה האמריקאית הנושנה של הרדיפה אחר הכלי הכי גדול - ולא חשוב אם מדובר במכונית, בבית או במקרה שלנו, בנשק - ותקבלו את האירוע שקיבל את השם Knob Creek Gun Range. מפגן האש והפיצוצים הזה יתחיל ב־8 באפריל, ויימשך שלושה ימים בחווה ליד העיירה ווסט פוינט בקנטאקי, ממדינות "חגורת התנ"ך", שבהן עדיין מניפים מדי פעם את דגל הקונפדרציה ומשוכנעים שמלחמת האזרחים עדיין נמשכת.

תמורת דמי כניסה צנועים של 7 דולר תוכלו לחזות במבחר כלי נשק מייצור סדרתי ומה שיותר משעשע - מייצור ביתי כיד הדמיון. לצד יריד ענק שבו תוכלו לרכוש כל כלי נשק העולה בדעתכם, ייערכו במקום תצוגות ירי של כלים בעבודת יד - מהכלאות בין סוגי נשק לשם קבלת כוח אש מרשים יותר, דרך רובים, מקלעים ואפילו תותחי וולקן בעלי שישה קנים, ועד לדרקונים המכניים - להביורים מכל דת, גזע ומין. למותר לציין שאין ממש הקפדה על תקני בטיחות המחייבים את היצרנים, והכרוז רק מבקש בנימוס מהקהל שיקפיד לעמוד מאחורי היורה, אלא אם כן הוא יורה טיל כתף שמשאיר מאחוריו להבה של כמה מטרים, ואז צריך גם לזוז קצת הצדה.

בכל שטח המטווח הענק שבחווה פזורות גרוטאות של מכוניות, סירות, מקררים ועוד ועוד גושי מתכת שייטבחו על ידי קליעים ופגזים של המשתתפים העולצים. אין כאן ממש מנצח, אבל די ברור מי הוא גיבור האירוע - זה שירסק את הגרוטאה לחתיכות יותר קטנות תוך השמעת קולות נפץ רמים יותר. נראה אותך בגיבוש צנחנים. ג'ובניק.