מפרגנת כל הדרך

קארין צדוק (38), מנהלת לקוחות ויועצת אסטרטגיה דיגיטלית ב־Netwise, הצטרפה לקבוצת הריצה של "כלכליסט" וגו אקטיב כדי להפסיק לקנא ברצים שסביבה. "אני גרה במודיעין, עיר פעילה עם תושבים בעלי מודעות לשמירה על אורח חיים ספורטיבי. בכל בוקר אני חולפת במכונית על פני אנשים שרצים. בעבר הסתכלתי עליהם בקנאה, היום, כשאני מצליחה לרוץ בעצמי, נשאר רק לפרגן".

למה הצטרפת לקבוצה?

"ניסיתי לאמץ שגרה של פעילות גופנית, ללא הצלחה. בתום יום העבודה התקשיתי למצוא כוחות לאימונים. חיפשתי מסגרת מחייבת, שתעזור לי להיכנס לכושר ולהשיג מטרה שנראתה לי בלתי אפשרית: לרוץ".

ההתקדמות האישית מפתיעה?

"מאוד. כשהצטרפתי לקבוצה לא יכולתי לרוץ יותר מדקה ברציפות. אחרי חודש וחצי של אימונים השינוי מדהים, ואני רצה 30 דקות בקלות".

מה מסגרת האימונים שלך?

"חוץ מהאימון הקבוצתי, אני מתאמנת פעמיים בשבוע לבד. אימון אחד בחדר כושר, שמורכב מ־30 דקות ריצה על ההליכון והרמת משקולות, ואימון נוסף בחוץ - שעה של הליכה וריצה באינטרוולים, במסלולים הציבוריים במודיעין".

קארין צדוק. בתחילת האימונים רצה דקה, היום 30 דקות ברציפות | צילום: אריאל בשור

איך הריצה משפיעה על חיי היומיום שלך?

"הריצה הוסיפה לי ויטליות וחיוניות. היום אני מרגישה מלאת אנרגיות, בעבודה אני יותר חדה, מופקסת ופרודוקטיבית. גם הרגלי התזונה שלי השתנו — החולשה למתוק התמתנה, כי אני כבר לא צריכה סוכרים שיעירו אותי. אם בעבר לא הייתי מסוגלת לפתוח את העיניים בבוקר בלי נס קפה ופיתה עם שוקולד, היום אני מסתפקת בשתי עוגיות גרנולה ואנדורפינים מריצה".

את מרגישה מוכנה ל־4.2 ק"מ?

"לחלוטין. היום אני מאמינה שאני יכולה לרוץ גם 10 ק"מ, וכבר חושבת על המירוץ הבא".