הקסם של וונדרס

מאז שהחל לעצב, מרסל וונדרס (Wanders) עוסק במלאכת המיתוג העצמי. וונדרס הוא האיש ששילב בין קונספטים פשוטים וטכניקות מתקדמות, הגיש לעולם כמה מהעיצובים המרתקים שנראו בשני העשורים האחרונים, והניח את התשתית להתפרעות היצירתית של מאות מעצבים ובתי עיצוב. הוא אמנם לא היה הראשון שעיצב תפיסה פשוטה העושה שימוש בחומרים מתקדמים - אבל הוא עשה זאת בחן, בהומור ובמקוריות ששבתה את לבם של אוהבי האסתטיקה ברחבי העולם.

את התכונות הללו אפשר למצוא באחת העבודות שסימנו את פריצתו לתודעת הקהל, כאחד מחבריה הראשונים של קבוצת העיצוב ההולנדית הנחשבת דרוּך (Droog). "הכיסא הסרוג" (Knotted Chair, למטה משמאל) הוא כיסא בעיצוב הומוריסטי העשוי מקשרי חבלים ורשתות, הטבולים בדבק שמשווה להם מראה של מקרמה או רשת דייגים. למרות החומרים המרכיבים את הכיסא, הוא דווקא מאופיין בקלילות, גמישות וחוזק, שהוקנו לו בטכנולוגיה מתקדמת. זה בדיוק מה שמאפיין את וונדרס - עבודה שמשטה בצופים, עם הרבה הומור והצהרה עיצובית: "אצלי הדברים באמת אינם כפי שהם נראים".

סדרת כלי השולחן הלבושים: "סעודה היא סוג של חגיגה"

וונדרס המשיך לעשות זאת גם בפריטים מאוחרים יותר: סדרת אגרטלי המחלות Airborne Snotty Vase, למשל, הפכה לשם דבר למקוריות והיתה לבסיס הדיאלוג בין עולם העיצוב לסוגיות חברתיות; כמוה גם פרויקט הצדקה לחסרי הבית, בצורת קופסאות מרק מיוחדות, שכבש את בירות אירופה. כשיצר סדרת תיקים שמורכבת משתי שכבות טקסטיל שונות סביב ליבת קצף וונדרס גרם למבוכה עיצובית, ומנורת הלילה שעיצב לחברת פלוס (Flos), שנראית כמו נר וכמוהו גם נכבית באמצעות נשיפה (וגם מודלקת באותו אופן - למטה באמצע), מזכירה כמה פשוטים היו הדברים בעבר. אחד משיאי היצירה העיצובית של וונדרס, שעורר הרבה עניין, הורכב מכמה ביצים שהוכנסו לקונדום, ומהם נוצרה יציקה של אגרטל בעל קו חושני ופרברטי, שהפך במהרה ללהיט (למטה מימין).

ב־2001 ייסד וונדרס בהולנד את בית העיצוב שלו, Moooi - שם שנגזר מהמילה ההולנדית "יפה" (Mooi), שאליה התווספה עוד O אחת כתוספת אקסטרווגנטית. גם בסגנון העיצובי והפרסומי שלו, הסטודיו של וונדרס נודע בחיבתו לגרנדיוזיות ולבלתי מקובל. השנה הוא עיצב עבור חברת אלסי את קולקציית כלי האוכל "Dressed", סט סכו"ם וצלחות הראוי לשולחנו של מלך. העיצוב הוא כמעט ויקטוריאני, אבל הוא גם עמוס בקישוטיות ארכיטקטונית מורכבת ואלגנטית. שמה של הסדרה מייצג את הקו שהנחה את וונדרס בעיצובה: הוא הלביש על מערכת הכלים המינימליסטית את הקישוטיות מתוך תפיסה כי אכילה היא מעשה של חגיגה, וחגיגה צריכה לבוא עם קישוטים ראויים. "אם אתה מסתכל על צלחות וסכו"ם של מעצבים אחרים, גם אצל אלסי, אתה יכול לראות שהם פעלו מכוח גישה מינימליסטית", אמר וונדרס ל"ניו יורק טיימס". "אני חושב שצריך לראות בסעודה סוג של חגיגה שאתה עורך כשאתה מוקף בחברים. לכן חיפשתי דרך להפוך את הפעילות הזאת להרבה יותר נפלאה ומעניינת".

גם גב כלי האוכל לא נשכח: וונדרס הוסיף לגבן של הצלחות מעין רקמה עדינה של חרסינה, כהצהרה מפתיעה שמסתתרת בחלק של כלי האוכל שאינו זוכה לחשיפה ולכבוד הראוי לו, על פי המעצב. הוא גם הטביע פנים נשיות עלומות על חלק מהפריטים. "הן יכולות להיות נשים שעובדות במשרד שלי, יש כאן כמה נשים יפהפיות. אבל הן בעיקר פנטזיה".

האקט ההומוריסטי של לקשט חלקים בצלחת שאינם זוכים לתשומת לב עולה ללקוחות במחיר שאינו מצחיק: סט סכו"ם לסועד עולה 293 שקל, ספל אספרסו ותחתית 228 שקל, וצלחת מנה עיקרית 198 שקל. הפריטים יגיעו לטולמנ'ס במהלך מאי.