דו"ח טכנולוגי: מלכלכים עליכם ברשת? תנו למומחי המוניטין לטפל בזה

שם טוב ברשת עולה ביוקר

מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, עוזב היום את תפקידו לטובת לארי פייג'. כפי שהזכרנו אתמול, שמידט ידוע בפליטות הפה המבהילות שלו בנושא הפרטיות, או יותר נכון היעלמותה הצפויה. הבעיה היא שהעתיד בנוסח שמידט - בגרסה מרוככת, בינתיים - כבר כאן.

"הניו יורק טיימס" דיווח לאחרונה על עלייתו של מקצוע חדש, "מומחי מוניטין". האנשים הללו יטפלו עבורך בבעיה שניתן לכנות "סינדרום שמידט": הם יעשו כמיטב יכולתם כדי להסיר את המידע המביך שנמצא עליך ברשת. זה לא פשוט, זה לוקח זמן ולא מעט כסף - אבל אחרי כמה חודשים של מאמץ, המידע המזיק עליכם יהיה קבור בעמוד השישי או השביעי של גוגל, לשם איש לא מגיע פרט לחוקרים עקשניים במיוחד.

בין השאר מומחי המוניטין ילבשו את החליפה של האיומים וינהלו שיחות נעימות עם בלוגרים, בניסיון לשכנע אותם שאין להם אינטרס להשאיר באוויר את הפוסטים שעלולים לפגוע בשמך הטוב. זה הרבה יותר קל מאשר לאיים על עיתון. שיטה מרכזית נוספת של מומחי המוניטין היא הונאת גוגל פשוטה - הם יוצרים אתרי-דמה המפנים לתוצאות חיוביות על הקליינט, שעם הזמן דוחקים אחורה את המידע השלילי.

אבל לא כל אחד הוא מפורסתם שכל מה שיש לו הוא ערימה של כסף ושאריות של שם טוב שהוא רוצה לצחצח. המשמעות של עליית המקצוע הזה, כפי שמבהירים בגוקר, היא שאם אתה עשיר, תוכל לשרוד את "סינדרום שמידט" במאמץ מסוים. אם אתה שייך למעמד הביניים - האנשים שצריכים לרוץ מהר יותר ויותר על גלגל האוגרים כדי להישאר במקום - זה יהיה בעייתי מאוד. אם אתה עני, אז תשכח מזה.

אז מה יעשה אסיר משוחרר שמנסה להשתקם, שאין לו גרוש על התחת, ושכל מעביד יכול בשניות לגלות את כל המידע אודותיו? יישאר חסר אונים, סביר להניח. אדריאן צ'ן קורא למצב הזה "פער גוגל": שם הולם במיוחד למצב שבו חברה מאדה את פרטיותם של רוב בני האדם ומאלצת אותם לשלם כדי לחזור, בערך, למצב הקודם.

 

דפיקות בדלת בארבע בבוקר? לחצו על הכפתור הזה

 

העולם הערבי כמרקחה, גם באפריקה לא שקט, והמשטרה החשאית הסינית עובדת מסביב לשעון. השאלה מי ינצח, העמים או המשטרות החשאיות, עדיין פתוחה. הרומנטיקן שבי רוצה לחלום על עתיד, רצוי קרוב, שבו ראשי המשטרות החשאיות יהיו תלויים על עמודי החשמל, אבל הריאליסט זוכר שמשטרי עריצות תמיד זוכים לתמיכה, ושהם נוטים לשרוד זמן ארוך. הגוש הקומוניסטי, אחרי הכל, שרד 46 שנים אחרי מותו של סטאלין.

אז עד שעתיד כזה יגיע, מחלקת המדינה האמריקאית, שהודיעה לאחרונה שהיא תתמוך במהפכני רשת ברחבי העולם, רוצה לאפשר למתנגדי משטרים אפלים קצת יותר ביטחון. השיטה שלה היא פיתוח מה שהם מכנים "כפתור פאניקה", למקרה מוצדק של, המ, פאניקה.

מאחר שמשטרים דיקטטוריים - סין היא יוצא דופן כאן - משקיעים הרבה יותר ברווחת המנהיגים ובכירי המפלגה מאשר בתשתית, רוב המתקוממים בעולם משתמשים במכשירים סלולריים. כפתור המצוקה ככל הנראה יהיה רכיב תוכנה שיורד מהרשת, ולא כפתור פיזי: קשה להאמין שאיזו כשלוניסטן תאפשר ייבוא של מכשירים עם כפתורי מצוקה פיזיים. הכפתור מיועד לעשות שני דברים: קודם כל, לשלוח הודעת "הצילו" לכל האנשים בספר הטלפונים של הדיסידנט, ומיד לאחר מכן למחוק את ספר הטלפונים.

יש שתי בעיות טכנולוגיות ואחת אחרת עם הרעיון הזה. קודם כל, חברות הסלולר יכולות ליירט בקלילות את הודעות ה-SMS האלה, ואם לא ליירט אותן אז לפחות להודיע למי הן הועברו. שנית, מחיקה רצינית של מידע, שלא מאפשרת שחזור, היא הליך לא פשוט, שלא בטוח שניתן לבצע בזמן שהבריונים של המנהיג העליון מפרקים את הדלת שלך. ולבסוף, אם המוחבראת' כבר הגיעו לדלת שלך, יש סיכוי גבוה מאוד שרשימת אנשי הקשר כוללת שטינקר, או עמית שנשבר תחת עינויים ואיומים.

ומעבר לכל זה, ההזדהות הפומבית מאוד של מחלקת המדינה עם מתקוממים ברחבי העולם מסמנת את האינטרנט והסלולר ככלים מהפכניים ומסוכנים מבחינת כל השליטים בעולם שחשים את הכס מתנדנד. המסקנה הפשוטה, מבחינתם, היא שצריך לגרש מהטריטוריה שלהם את כל החברות האמריקאיות האלה, שמתחזות לנייטרליות, לפני שהם יגמרו כמו מובארק.

איך לזהות את המדליף הבא

בתא קטן בקוונטיקו שבווירג'יניה נמק לו ברדלי מאנינג, שנעצר לפני יותר מחצי שנה בחשד שהוא המדליף העיקרי של ויקיליקס. עד כה הוא לא הועמד לדין, ומתקבל הרושם שהצבא האמריקאי מנסה להוציא אותו מדעתו. הוא מוחזק בתנאים פסיכיים במיוחד - רוב הזמן הוא עירום לחלוטין - שלא הופעלו אפילו כלפי פושעי מלחמה מסוכנים במיוחד.

אבל מה שמטריד את הצבא האמריקאי הוא איך למנוע את המאנינג הבא. חברת האבטחה HBGary, שהתפרסמה כשאנונימוס פרצה למחשביה וגנבה את המסמכים שלה, הציעה לאחרונה לדארפה שיטה לחיזוי מדליף עתידי. כדי ליישם אותה יש צורך בכמויות היסטריות של מידע על מי שמערכת הביטחון האמריקאית מעסיקה, ומדובר במיליוני אנשים.

הרעיון של HBGary הוא לזהות התנהגות "סוטה" של עובדי בטחון, ולדרג אותה כדי לבדוק את רמת הסיכון של העובד. כדי לעשות את זה, היא צריכה קודם כל לקבל תמונה של ההתנהגות ה"נורמלית" של עובדי הבטחון – דבר שמשמעו מעקב חריג עד אורווליאני אחריהם.

וגם אז, מודים ב-HBGary, הכמות העצומה של המידע הנדרש בהחלט תביא למצבים של False Positive - או, בלשון בני אדם, האשמת שווא של אנשים חפים מפשע, בתנאים שבהם הם לעולם לא יהיו מסוגלים לנקות את שמם. אבל הם אומרים שהכלי שלהם יצליח, לפעמים, לגלות גם אנשים מסוכנים באמת. אז שווה לכם.

ב-HBGary לא הסתירו את העובדה שאחרי שישתמשו בעובדי הבטחון כקבוצת מבחן, מטרתם היא לקחת את הטכנולוגיה הלאה ולהציע אותה גם לחברות מסחריות. הקונגרס חוקר כעת את החברה, מה שעשוי לבלום את ההצעה הזאת. או שלא.

 

השדונים באים! השדונים באים!

הוותיקן הוא, אם להיות עדין, לא בדיוק הגוף המחובר ביותר למציאות. אנחנו מדברים על כנופיה חשאית עם היסטוריה של יותר מאלף שנים, שהצליחה לשכנע חלקים ניכרים של האנושות בשטויות מוחלטות. ובכל זאת, אחת ההצהרות האחרונות של הארגון הגדול ביותר להגנה על פדופילים היתה מפליאה במיוחד: הם אמרו שעידן הרשת מעניק ליותר אנשים גישה לכתבים של עובדי שטן. התוצאה: יותר עובדי שטן בסניפם הקרוב למקום מגוריכם.

טוב, נתחיל מההתחלה. מעולם, אבל מעולם, לא היה מקרה אחד מתועד של כת שטן שאשכרה עשתה משהו. כן, יש את כל הפסיכים של אלייסטר קראולי והאורדו טמפלי אוריינטיס, אבל הם היו בעיקר מתלהבים. כת של ממש, עם קורבנות אדם וליטורגיה שטניסטית מסודרת, לא היתה מעולם. אין דבר כזה. זו הזיה נוצרית.

הלאה. הרשת מאפשרת לכל המחוברים אליה גישה לכל הטקסטים הזמינים. הטקסטים של הכנסיה הפכו כעת לזמינים מאי פעם, ודאי בהשוואה לימי הביניים: אז הגישה אליהם היתה מוגבלת לשניים-שלושה אחוזים מהאוכלוסיה, שלגמרי לא במקרה היו ברובם אנשי כנסיה.

העובדה שהכנסיה לא מצליחה לשכנע אנשים להתעניין בטקסטים שלה, בעידן שבו הם זמינים ללא תשלום, צריכה לגרום לה להרהורים נוגים. אבל לא, היא מעדיפה לחזור למנהג שנזנח בעשורים האחרונים, אחרי ועידת הוותיקן השניה, ולגייס מספר גדול של מגרשי שדים. מפלצת הספגטי המעופפת תשמור ותציל.

קצרצרים

אנונימוס, ארגון הטרור למשועממים, יצא בהתקפה חריפה על סוני. אשמתה של זו האחרונה, לפי חסרי החיים, היא בכך שהפרה את פרטיותם של אלפי אנשים כשניסתה לברר מי הוריד את תוכנת הפריצה לפלייסטיישן, והשיגה צו המאפשר את חשיפת כתובות ה-IP של מי שצפו בסרטון הפריצה ביוטיוב. אז נכון, סוני יוצאים רע מאוד מכל העסק, אבל האמת? במקרה של הקרציות מאנונימוס, לא יזיק אם הזהות שלהם תיחשף והם ימצאו את עצמם בכלא לכמה שנים טובות.

מורים ופייסבוק זה לא שילוב מוצלח: אחרי שדיווחנו אתמול (א') על המורה שהחליטה שזה רעיון חכם לרדת על התספורת של אחת מתלמידותיה, מתקבל דיווח על מורה אחרת, הפעם מניו ג'רזי, שהחליטה שזה יהיה רעיון חכם ומקדם-קריירה להגדיר את תלמידי כיתה א' שלה בפייסבוק כ"פושעים לעתיד". כרגיל, היא חשבה שמה שנכתב בפייסבוק נשאר בפייסבוק, מבלי לדעת שהורי התלמידים שלה קוראים אותה. המורה, כמובן, הושעתה. עצה למורים מתוסכלים, שנמאס להם להיות סוהרים בכיתות מלאות קטינים משועממים ובו זמנית גם לנסות לגרום להם ללמוד משהו: הגבילו את הגישה לתוכן שלכם בפייסבוק לחברים בלבד.

גוגל פועלת להכחדת חוות התוכן - אתרים שגונבים מידע ותוכן מאתרים אחרים, עורכים אותו מחדש ומציגים אותו כשלהם. אז לנוכלים המסכנים הללו לא נותרה ברירה אלא להגר למקום מסוכן פחות. המקום הזה מסתבר כחנות של הקינדל: יותר ויותר מהם יוצרים ספרים בדולר, שמורכבים מתוכן שנלקח ממקומות אחרים, ומנהלים את המלחמות הרגילות על דירוג הזבל שלהם במקום גבוה יותר. בסופו של דבר, זו המשמעות של הוצאה עצמית: אין עורכים ואף אחד לא בודק אותך. ההכנסות גדולות הרבה יותר מאשר בחוות תוכן, שתלויות לעיתים קרובות בפרסום של גוגל למחייתן. אמזון עוד לא מצאה שיטה יעילה להתמודד עם הנוכלים, ספק אם נראה כזו בעתיד הקרוב.

בשביל דברים כאלה היה צריך להמציא את האינטרנט: שילוב בין אתר הלוחות המפורסם קרייגסליסט ובין מפות גוגל מאפשר כעת למחפשי הדירות המדוכאים של ניו יורק לדעת מי הם "בעלי הדירות הגרועים ביותר". המיזם מסתמך על נתוני התלונות שנמצאו מוצדקות כלפי בעלי הבתים, ומטרתו היא לעודד את הדיירים להתלונן נגד משכירים מפירי זכויות.

גוגל אחרון ודי: מתיחות אחד באפריל הן מסורת שיש להעביר מהעולם בהקדם, כי אין דבר צפוי יותר ומייגע יותר ממתיחה בתאריך ידוע מראש, שגורמת באותה הזדמנות לכל המידע באותו יום להיראות כחשוד. אז גוגל פרסמה באותו היום שהיא יוצרת ממשק תנועות לג'ימייל. קבוצה של מכשפי קינקט, שכבר הצליחו לעשות באמצעותו כמה וכמה דברים מוצלחים, עטה על ההזדמנות כמו שראשי ממשלה במדינות מסוימות עטים על טובות הנאה. תוך יומיים היא הציגה ממשק תנועות מתפקד, שבנוי על המתיחה של גוגל. מי אמר שהעולם לא יפה?

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"