בלעדי ל"כלכליסט" - גד זאבי כועס: "היה קרטל של בנקים, כולם יד אחת. הם חזירים!"

זמן רב חיכה איש העסקים גד זאבי לתת את גרסתו המלאה לפרשת כינוס הנכסים של חברת בזק. 18 שעות עדות שהתפרסו על פני שלושה ימים אפשרו לו לעשות זאת בהרחבה. במהלך חודש מרץ מסר זאבי את עדותו בתביעה שהגיש נגד הבנקים שהלוו לו כספים לרכישת בזק. העדות האחרונה ניתנה השבוע.

הקטעים של הפרוטוקולים שמתפרסמים לראשונה ב"כלכליסט" חושפים גרסה בלתי־אמצעית של אחד מאנשי העסקים האמוציונליים ביותר בישראל שמבטיח להחזיר לכולם. בעולם של זאבי כולם אשמים במצב שאליו נקלע בעניין בזק - הבנקים הקטנים שהתנגדו להאריך לו את ההלוואה, האינתפיאדה השנייה, הכלכלה העולמית והעובדה שבזק לא הופרטה בשנת 2000. כולם מלבדו.

זאבי התייחס לעצמו בעדותו פעמים רבות בגוף שלישי ו"סגר חשבונות" עם כולם. את הבנקים הוא מכנה "חזירים" ואומר עליהם כי "היה כאן קרטל של בנקים, כולם יד אחת. קרטל מושלם". את האצבע המאשימה בנוגע לכינוס הנכסים של מניות בזק הוא מפנה לכל הבנקים בקונסרוציום המשקיעים פרט להפועלים, לאומי והבינלאומי, ובעיקר ל"בנקים הקטנים", כדבריו. "הם הלכו לכינוס בגלל כמה בנקים קטנים שדחפו את הקונסורציום ללכת לכינוס", אמר זאבי בעדותו.

על הפגיעה בשמו הטוב בעקבות כתב האישום בפרשת בזק הוא מבטיח "לטפל בנפרד" ואומר "כשאתה בא לבנק זר הוא קודם כל אומר לך 'רגע אדון זאבי, אתה נאשם בפלילים, אתה מאפיונר, אתה חבר מאפיה, אתה מלבין כספים'".

שנתיים ושלושה חודשים לאחר שהושלמה מכירת מניותיו בבזק בסכום כולל של 3.45 מיליארד שקל על ידי כונס הנכסים, זאבי עדיין בטוח שנגרם לו עוול נורא. "הבנקים עשו שגיאה, הם גרמו לי נזק של 4 מיליארד שקל", אמר בעדותו, ורמז בהמשך שהעניין עוד לא סגור: "אני אפילו לא תבעתי את ה־4 מיליארד שקל האלה נכון לרגע זה".

מערכה ראשונה

הבנקים מממנים את רכישת בזק

הדיונים שבהם העיד זאבי נערכו במסגרת תביעה בגובה 829 מיליון שקל, שאותה הגיש זאבי באוקטובר 2009 נגד שבעה בנקים: הפועלים, לאומי, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי, מרכנתיל ואיגוד, שהלוו לו כספים לרכישת מניות בזק. את זאבי ייצגו עוה"ד גיורא ארדינסט ורן שפרינצק.

בנובמבר 1999 רכש זאבי מחברת כייבל אנד וויירלס 19.6% ממניות בזק. לצורך מימון העסקה הוקם קונסורציום של שבעת הבנקים, שהעניק לזאבי הלוואה בגובה 643 מיליון דולר. בשנת 2000 ניתנה לו הלוואה נוספת בגובה 90 מיליון דולר. הלוואת הבנקים הובטחה לזאבי באמצעות ערבות בנקאית שהעמיד לו מיכאל צ'רנוי בסכום של 143 מיליון דולר (ראו מסגרת).

במאי 2002, לאחר שהורע מצבן של החברות זאבי תקשורת החזקות וזאבי תקשורת מימון וניהול שבבעלות זאבי, הבנקים מימשו את הערבות ופנו לכינוס נכסי החברות. כינוס הנכסים הסתיים רק שבע שנים מאוחר יותר, בנובמבר 2009, אז נמכרו מניות בזק ושבעת הבנקים דרשו מזאבי 840 מיליון שקל במסגרת ריבית ההפרה - ריבית שמשולמת אם הלוואה אינה מוחזרת בזמן. לפי חוזה ההלוואה, ריבית זו נקבעה על 3% והיא נגבתה מזאבי החל מדצמבר 2001, התאריך שבו היה אמור להחזיר את ההלוואה.

הטענה המרכזית של זאבי במסגרת התביעה שהגיש נגד הבנקים היא שבעת החתימה על הסכם ההלוואה, הצדדים לא התכוונו כי ריבית ההפרה תחול גם בנסיבות קיצוניות של כינוס נכסים שנמשך שבע שנים. "ריבית בגובה 3% נראתה בעינינו סבירה לזמן קצר של מספר ימים או מספר שבועות", אמר זאבי בעדותו, "אבל בטח לא לשבע שנים, זה לא נועד ליצור קופת חיסכון לבנקים".

במהלך הדיונים העניק שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקווה בנימין ארנון לזאבי חופש יחסי לפרוס את משנתו, ולנסות להכתיב את קצב החקירה שערך נגדו עורך הדין שייצג את הבנקים, אורי גאון. לצד גאון ייצגה את הבנקים עו"ד ליאת עיני־נצר.

ההסתבכות

המניות צונחות, החקירה נפתחת

ב־2001 החל תהליך הידרדרות החברות בבעלות זאבי, ובינואר אותה שנה החלו הבנקים להתריע בפניו כי שווי מניות החברות ביחס לחוב מתחיל לרדת. זאבי הבטיח לבנקים כי יעמיד לרשותם בטוחות נוספות. מעדותו עולה כי זאבי האמין ששווי החברות שלו גבוה יותר מהשווי ששיקפה להן הבורסה וכי יוכל להשיב את חובותיו לבנקים.

"ב־25 במרץ 2001 נפתחה חקירה פלילית נגדי והכל השתבש", העיד זאבי בפני בית המשפט בפתח תקווה. "המניות התחילו לרדת כבר בסוף 2000 והמשיכו לרדת עד 2005". במקביל לפתיחת חקירה זו שכר זאבי את שירותי משרד הרצוג פוקס נאמן, שהחל לייצגו מול הבנקים במשא ומתן על הבטוחות. במהלך המשא ומתן ביקש זאבי מהבנקים לדחות את מועד החזרת ההלוואה וסיפק ערבות אישית בגובה 30 מיליון דולר.

מיכאל צ'רנוי. הואשם יחד עם זאבי בהסתרת מעורבתו ברכישת בזק | צילום: יריב כץ

בעדותו חזר זאבי על כמה משפטי מפתח, שאחד הבולטים בהם היה כי השווי שהעניקה הבורסות לחברות שלו לא שיקף את השווי האמיתי שלהן. "הבנקים יודעים לעשות חשבון, יש להם גם מעריכים פנימיים שיודעים לעשות את ערך החברה", טען זאבי בעדותו, "למרות שלא ראיתי מסמכים פנימיים אני משוכנע שהם ידעו את שווי החברה, מכיוון שאני מכיר את הנפשות הפועלות ואני גם יודע מי היו היועצים של הבנקים".

זאבי נשאל מעל דוכן העדים האם ערב כינוס הנכסים, במאי־יוני 2002, האמין כי אכן המניות שלו שוות יותר משוויין הבורסאי, והשיב כי היו שוות "פי 4-3 יותר", לדבריו. לשאלה מדוע אף גוף פיננסי לא היה מוכן לקנות את חלקם של הבנקים בבזק השיב זאבי: "אנחנו חיים במצב של כמעט מלחמה, אנחנו חיים במצב שיש קטסטרופה בשוק העולמי, הלווה הוא גד זאבי שנאשם בפלילים והיכולת היחידה שלו לקבל כסף היא בבנקים הישראליים. אבל הבנקים הישראליים זה קרטל, זה כל הבנקים. אז אין גם בנק שהוא יכול לפנות אליו או שהוא יפנה אליו ויסכים לתת לו מימון כנגד קרטל של בנקים אחרים".

בהמשך עדותו המשיך זאבי לתקוף את הבנקים ואמר "תראה מי מושקע בבזק היום. כל הבנקים שהיום נמצאים כאן! במניות, בנוסטרו (תיק ההשקעות של הבנק עבור עצמו - מ"ש), וככה היו גם אז ואף אחד לא מכר את המניות שלו בנוסטרו. אף אחד לא מימש. הם חזירים! הם רצו גם (כינוס - מ"ש) וגם (החזקה בנוסטרו - מ"ש)!"

אך דווקא הסבריו הפחות אמוציונליים של זאבי הבהירו כי הוא משוכנע שהסיבה לכינוס היתה "כמה בנקים קטנים". בעדותו אמר זאבי "הם (בנק הפועלים, לאומי והבינלאומי - מ"ש) הלכו לכינוס בגלל כמה בנקים קטנים שדחפו את הקונסורציום ללכת לכינוס. אם אתה רוצה להיות באמת פתוח תראה גם את ההתכתבויות הפנימיות או את הדיווחים הפנימיים בדירקטוריונים של הבנקים.

רקע התיק הפלילי ומעורבות צ'רנוי "זאבי יתבע את המדינה אם ייצא זכאי במשפט", אמר זאבי בעצמו (בגוף שלישי) בעדות שמסר מארק שוןלכתבה המלאה

"אתה תתפלא לראות שבאותו תאריך בסוף נובמבר ישנה תכתובת בתוך בנק מרכנתיל שבו מדווחים לדירקטוריון שהבנקים הגדולים הגיעו להסכמה עם מר זאבי על הארכה (של החזרה ההלוואה - מ"ש) לשנתיים".

זאבי המשיך והסביר, כי "מה לעשות, הבנקים הקטנים לא מסכימים ולוחצים על הבנקים הגדולים, על הבנקים המנהלים - בנק הפועלים בנק לאומי והבנק הבינלאומי - שהם ללא ספק בנקים עם יסודות מוצקים שיודעים איך לחשוב נכון".

הנפילה

הבנקים הזרים דורשים החזרים

ביוני 2002 הוגש נגד זאבי וצ'רנוי כתב אישום בפרשת בזק. זאבי תיאר בעדות את הקושי שנאלץ להתמודד איתו מתחילת החקירות ולאחר הגשת כתב האישום. "ביום שגד זאבי נקרא לחקירה קודם כל היו המצלמות, היו העיתונאים, זה היה באון־ליין בכל העולם", התלונן זאבי בעדותו, "גד זאבי הוא אדם ידוע בכל העולם, והמהימנות שנבנתה במשך 40 שנה ירדה לטמיון. ואז, כשאתה בא לבנק זר הוא קודם כל אומר לך: 'רגע אדון זאבי, אתה נאשם בפלילים, אתה מאפיונר, אתה חבר מאפיה, אתה מלבין כספים, אנחנו הבנקים האמריקאיים מבקשים גם להחזיר את ההלוואות שלקחת מאיתנו'.

כונס הנכסים של מניות זאבי בבזק, עו"ד אלקס הרטמן | צילום: אוראל כהן

"אז אתה נלחם בכל החזיתות, והסנגור שלך, שבמקרה הוא יעקב נאמן, שולח מכתבים לכל הבנקים בעולם כי גד זאבי מבקש ממנו. בוא תסביר להם את ההבדל בין מדינת ישראל לבין מה שקורה אצלכם במקרים כאלה".

בהמשך העדות הבטיח זאבי להחזיר למי שפגע בו. "עבדנו עם כל הבנקאות העולמית. כל מה שעשינו באותה עת היה להגן שלא ייקחו לנו או לא יבקשו מיד לקבל חזרה הלוואות שהם נתנו. היו בנקים שהסכימו והיו בנקים שאמרו: 'אדוני יש לך 4.5 חודשים - תביא 200 מיליון דולר'. וזה אחרי שיום לפני הם אישרו הלוואה נוספת של 100 מיליון דולר.

"אז לא רק שביטלו את האישור אלא גם קראו להלוואות הקודמות והכל בגלל מדינת ישראל, עיתונות, צלמים אונליין, חדשות. אבל בנושא הזה אני אטפל בנפרד".

אפילוג

אם רק הבנקים היו מחכים

הרומן של זאבי עם בזק הסתיים כשכונס הנכסים השלים את מכירת מניותיו בנובמבר 2009, תמורת 3.45 מיליארד שקל. "לימים ראינו שהבנקים, שביקשו כינוס ורצו לממש מיד, פתאום נכנס להם השכל, פתאום באה להם הארה, וההארה היתה שהם חיכו כפי שהצענו את כל אורך הזמן הזה", ביכה זאבי בעדותו את הרווח שנמנע ממנו אלמלא הכינוס.

"גם כשמכרנו את המניות בגלל שהבנקים לחצו למכור כאשר המניה היתה מספיק גבוהה, גם אז הם עשו שגיאה, הם גרמו לי נזק של 4 מיליארד שקל. אני אפילו לא תבעתי את ה־4 מיליארד שקל האלה נכון לרגע זה", אמר. לטענת זאבי, "אם היו מחכים את כל ה־10 שנים האלה שעברו, אז היום היו בכיסי עוד 4 מיליארד שקל, אחרי שהחזרתי את כל ההלוואות, את הקרן ואת הריבית".

נראה כי השופט ארנון הסתקרן מהעד שמולו, ובאופן חריג לדיונים משפטיים בחר להפנות לעברו שאלה תיאורטית: "אם היו הולכים לפי שיטתך ומאריכים לך את מועד פירעון ההלוואה בשנתיים, מה היה קורה אחרי שנתיים? עדיין לא היתה הפרטה, אז היית בא ומבקש עוד פעם הארכה", אמר השופט לזאבי.

לכך השיב זאבי: "אדוני צודק", אך השופט התעקש ושאל: "היית מבקש עוד פעם ועוד פעם, עד מתי?". זאבי, שטען קודם לכן כי יכול היה להחזיר את כל ההלוואות לו הבנקים היו מחכים, השיב: "לא, עוד פעם אחת היתה מספיקה. מ־2006 המניה כבר היתה מעל גובה החוב" - מה שהיה מאפשר לו לדעתו לעמוד בחובותיו , למנוע את כינוס נכסיו ולמכור את מניותיו בבזק ברווח גדול.

הבנקים בחרו שלא להגיב לידיעה.