אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עשרת הדיברות של החינוך הפיננסי צילום: סי די בנק

עשרת הדיברות של החינוך הפיננסי

איך עושים השוואת מחירים, כיצד פועל שוק ההון ולמה חשוב להתכונן לפנסיה: לקראת כנס אשקלון לחינוך פיננסי שייערך מחר, "כלכליסט" שאל שלושה מומחים אילו נושאים צריכים להיכנס לתוכניות הלימוד בבתי הספר

05.04.2011, 13:23 | רימונה פרקש ברוך

1.

השוואת מחירים

איך עורכים סקר שוק

למה זה חשוב: "היסוד החזק והחשוב ביותר בתהליך החינוך הפיננסי הוא פיתוח חשיבה צרכנית ומתן כלים שיאפשרו לתלמיד להפוך לצרכן נבון", אומר יניב חדד, מומחה לחינוך פיננסי ומחבר הספר "מהתיכון עד הפנסיה". "עלינו לפתח אצל התלמיד ארגז כלים פיננסיים הכולל הבנה של המושג צרכנות והתאמתו לחיי היומיום, ולהקנות לו יכולת לערוך השוואת מחירים ולגבש אסטרטגיית צריכה. חשוב ללמד תלמידים אילו פעולות עליהם לנקוט מהרגע שבו החליטו על הקנייה ועד שלב הרכישה בפועל, כדי להפוך את הקנייה למשתלמת ביותר".

איך כדאי ללמד: "חשוב להגדיר את המושגים כמו שצריך, בשפה שהתלמידים מבינים, ולהשתמש בדוגמאות מחיי היומיום שכל תלמיד מכיר", אומר חדד. "בשיעור כזה, ההמלצה שלי היא להשתמש באתרים המאפשרים השוואת מחירים כמו zap או כמה, ולאפשר לתלמיד להתנסות בחיפוש אחר המוצר המשתלם ביותר". חדד ממליץ גם להציג לתלמידים סרטונים בנושא, ולאפשר להם להשתתף במשחקי תפקידים שבהם יידרשו להציג גישה בזבזנית או שקולה של צרכנים - ולפתח על כך דיון בכיתה.

2.

ניהול תקציב אישי ומשפחתי

איך לייצר סדר עדיפויות

 

למה זה חשוב: "ניהול תקציב אישי הוא אחד מאבני היסוד בהכשרת הדור הצעיר בתחום הפיננסי", אומר צביקה ברגמן, מחבר הספר "חינוך פיננסי המדריך המלא", ואחד המשתתפים בכנס החינוך הפיננסי שייערך מחר באשקלון. "ילדים צריכים להבין מגיל צעיר מאוד מה מערך השיקולים שצריך לעמוד מאחורי ניהול התקציב המשפחתי והאישי שלהם. מי שלא יידע מגיל צעיר לנהל את ההכנסות וההוצאות שלו יהיה בעתיד בור מבחינה פיננסית, יעשה את כל הטעויות האפשריות ולא יגיע לאן שהוא מסוגל להגיע". איך כדאי ללמד: "אפשר ללמד באמצעות חלוקת דמי כיס וירטואליים לתלמידים", מסביר ברגמן. "כל ילד יקבל 50 שקל וירטואליים ויצטרך להכין רשימה של דברים שהוא מעוניין לקנות עם הכסף. בשיעור שאחרי, ניתן לבדוק מה כל אחד בחר לעשות עם הכסף, ולנסות ללמוד מתוך הבחירות על ההבדל בין הרצונות לצרכים. נוסף על כך, הייתי נותן לתלמידים לבדוק מול ההורים בבית כמה הם מוציאים בחודש על כל דבר - כך יוכלו התלמידים להבין את ההבדלים בין הצרכים השונים, סדרי העדיפויות השונים והמצב הפיננסי השונה של כל משפחה ומשפחה".

 

3.

קנייה מבוקרת

איך קונים רק את מה שצריך ולא מעבר לכך

 

למה זה חשוב: "שאלת הקסם בכל קנייה צריכה להיות האם אני צריך את זה או רוצה את זה?", אומר ברגמן. "חלק לא מבוטל מהקניות שלך כצרכן אתה לא באמת צריך, אלא בעצם רוצה. צריך ללמד את התלמידים שהמוצר שהם רוצים היום יישכח מחר, אבל המינוס בחשבון - לא".

איך כדאי ללמד: "אפשר לבקש מהתלמידים לעשות בדיקה אישית של רכישות שביצעו בשנים האחרונות. כך למשל, אפשר לבקש מהם להסתכל בארון הבגדים שלהם, ולתת להם לחשב כמה כסף היו יכולים לחסוך וכמה כסף היו יכולים לקבל כריבית ממוצרים שקנו מאחר שרצו, אבל לאו דווקא היו צריכים", אומר ברגמן.

יוסי אש, ראש תוכנית כספית לחינוך פיננסי יוסי אש, ראש תוכנית כספית לחינוך פיננסי יוסי אש, ראש תוכנית כספית לחינוך פיננסי

יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל ומי שעומד בראש תוכנית "כספית" לחינוך פיננסי המועברת בחלק מבתי הספר, סבור שיש להקנות לתלמידים ערכי צרכנות בסיסיים תוך כדי העברת השיעורים השונים: "הייתי מלמד את הילדים לבדוק לפני כל קנייה את הסיבה לקנייה. האם אני קונה מוצר ספציפי כי אני צריך אותו, או שאני קונה אותו רק כדי לנקר עיניים. לימוד מושגים כמו חמדנות מול צניעות יכול להיעשות באמצעות קריאת סיפורים בנושא, שיתוף התלמידים בדיבור או כתיבה על חוויה שתדגים את הנושא, וקיום דיון בכיתה".

4.

אמצעי תשלום

מתי כדאי לשלם במזומן ומתי באשראי

 

למה זה חשוב: "כלי הניהול העיקרי בנושא החינוך הפיננסי הוא אמצעי התשלום", אומר חדד. "בשלב ראשון יש להציג לתלמידים את אמצעי התשלום הקיימים: כסף מזומן הכולל שטרות ומטבעות, כרטיס אשראי, פנקסי צ'קים או העברה בנקאית. בשיעור שכזה חשוב מאוד להסביר לתלמידים את היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחד מאמצעי התשלום, ולדעת איך להתאים את אמצעי התשלום הנכון לרכישה המתאימה".

איך כדאי ללמד: "לימוד על אמצעי תשלום דורש יותר משיעור אחד. על כל אחד מאמצעי התשלום ניתן להעביר שיעור שלם למשל איך לכתוב צ'ק, מה זה למוטב בלבד, מה המשמעות של תוקף כרטיס האשראי, הפס המגנטי, מסגרת האשראי וכו'. אפשר להציג בפני התלמידים סוגים שונים של רכישות ולבקש מהם להתאים את אמצעי התשלום לסוג הרכישה. למשל, רכישת מוצר גדול יותר כמו רכב באמצעות העברה בנקאית", אומר חדד.

5.

בחירת בנק נכון

איך לבחור בנק שהכי כדאי לפתוח בו חשבון

למה זה חשוב: "על פי החוק מותר לפתוח חשבון עו"ש בבנק בגיל 14. כדי לעשות זאת עלינו להגיע עם אחד ההורים ועם תעודת זהות שתעיד שאנו בגיל המתאים. לכן, כבר בגיל התיכון חשוב להסביר לתלמידים את החשיבות שבפתיחת חשבון ככלי ניהול, ולהסביר להם שכדי לעשות זאת בצורה היעילה ביותר עלינו לדעת היכן הכי משתלם לפתוח את חשבון הבנק הראשון שלנו, תוך בדיקת פרמטרים כמו ההטבות שמעניק כל בנק, הריביות שכל בנק נותן ועוד", אומר חדד. "כמו כן, חשוב להסביר לתלמיד מהן הזכויות המגיעות לו בעת פתיחת חשבון ואיך לנצל אותן לטובתו".

איך כדאי ללמד: "בשיעורים שלי אני מציע לתלמידים להשתמש בטבלה שמציגה באופן ברור את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהבנקים שביניהם הם מתלבטים. כמו כן, לדעתי חשוב לקחת את התלמידים לסיור בבנק, לעבור בין בעלי התפקידים השונים ולהסביר מה תפקידו של כל אחד מהם. חשוב גם להסביר להם מה צריך לעשות פיזית בסניף כאשר רוצים לפתוח חשבון בנק. אחרי סיור שכזה עולות שאלות רבות, ואפשר לפתח מתוכן נושאים נוספים ללימוד", אומר חדד.

6.

חיסכון והלוואות

מתי כדאי לקחת הלוואה ואיפה

למה זה חשוב: "אחד המפתחות שיעזרו לתלמידים להבין איך עובדים העולם הפיננסי ומערכת הבנקאות הוא באמצעות הבנה של נושא החיסכון וההלוואות", אומר ברגמן. "לצורך כך על התלמיד להבין איך עובד הבנק מול מי שיש לו כסף ומול מי שאין לו כסף. באופן כזה התלמידים יקבלו המחשה מעשית שתסביר להם את חשיבות החיסכון ואת מחיר ההלוואה".

איך כדאי ללמד: "אפשר לחלק כיתה לשתי קבוצות: לקבוצה אחת יינתן סכום כסף מסוים, והקבוצה השנייה 'תלווה' את הכסף. התלמידים יוכלו להתנסות בתנאים לקבלת הלוואה לעומת התנאים למי שמבקש לחסוך, ובאמצעות ניהול משא ומתן יוכלו לחוש למי היה יותר כוח ולמי פחות. בשיעור כזה חשוב כמובן לדבר גם על ריביות והמשמעות שלהן. אני תמיד אומר לתלמידים שריבית זה כמו ריבה למי שמקבל אותה, וכמו ריב למי שצריך לשלם אותה".

7.

שוק ההון

איך לא לפחד מהבורסה

 

למה זה חשוב: "במסגרת לימוד שוק ההון חשוב לדעתי לא ללמד מסחר, אלא לאפשר לתלמיד להיחשף לכל מה שקשור בשוק ההון", אומר חדד. "יש להסביר לתלמידים כיצד פועל שוק ההון, איך הוא קשור לכלכלה, וכיצד זה נוגע לכיס של כל אחד מאיתנו. בשיעור כזה צריך להסביר כיצד פועלת הבורסה, ולספק הסברים על המוצרים השונים הנסחרים בשוק ההון כמו איגרות חוב, מניות, תעודות סל וכדומה. יש להסביר גם כיצד עובדים המדדים השונים ומה זו תשואה, ולהדגיש שכגודל הסיכון כך גם גודל הסיכוי, ומה ההבדל הקיים בין חיסכון (ללא סיכון) להשקעה (עם סיכון)".

איך כדאי ללמד: "שיעור כזה כדאי ללמד באמצעות הדגמת התהליך מהרגע שרוצים להתחיל להשקיע, ועד שמגיעים להחלטה במה להשקיע. אפשר להדגים את זה לתלמידים באמצעות טבלה שתמחיש מה שוויו של סכום כסף מסוים שבחרו להשקיע במוצרים שונים. כמו כן, כדאי לקחת את התלמידים לסיור במרכז המבקרים של הבורסה לניירות ערך, לסייר בבתי השקעות, להביא לתלמידים עיתונים כלכליים לכיתה וללמדם כיצד לקרוא את הטבלאות המופיעות בהם".

8.

מאקרו־כלכלה

להבין מתי החלטות גדולות משפיעות עליך

 

למה זה חשוב: כדי לאפשר לתלמיד התמצאות במרחב הפיננסי ממליץ חדד להסביר כיצד משפיעות החלטות גדולות על המצב הפיננסי בבית הפרטי שלו. "אפשר ללמד למשל מה קורה מהרגע שהנגיד מחליט להעלות את הריבית בחצי אחוז ועד שזה מגיע לביתו של התלמיד, או להסביר לו את ההשפעה של זה על הלוואת המשכנתה שנטלו הוריו". לדברי חדד, בשיעור שכזה חשוב לספר לתלמידים מה השפעת הכלכלה הגלובלית על כלכלת המדינה וכלכלת המשפחה. אפשר למשל להדגים את השפעת הצונאמי ביפן על הכלכלה העולמית.

יניב חדד, מומחה לחינוך פיננסי , צילום: זיו קורן יניב חדד, מומחה לחינוך פיננסי | צילום: זיו קורן יניב חדד, מומחה לחינוך פיננסי , צילום: זיו קורן

איך כדאי ללמד: אפשר להציג לתלמידים אירועים או תהליכים שונים המוצגים בעיתוני הכלכלה השונים, ולהמחיש באמצעות הדוגמאות את ההשפעות על הכלכלה המקומית. כמו כן, חשוב לאפשר לתלמידים להכיר את האנשים החשובים בכלכלה: שר האוצר, נגיד בנק ישראל ודמויות מפתח נוספות. חשוב גם לדבר על מושגים כמו תקציב המדינה, ולהסביר כיצד הוא נבנה ואיך העוגה מחולקת.

9.

לחשוב על הפנסיה

איך לחסוך לטווח ארוך

 

למה זה חשוב: "חשוב להסביר לתלמידים את ההבדל בין לחיות את הרגע לבין לחשוב ולתכנן את העתיד", אומר חדד. "תוך כדי ההסבר הזה כדאי להדגיש מה ההבדל בין חיסכון לטווח קצר לחיסכון לטווח ארוך, ללמד אותם מה זו ריבית דריבית, ולמה ככל שהחיסכון הוא לטווח ארוך יותר יש לזה משמעות דרמטית יותר. יש להסביר את סוגי ההשקעות השונים שאפשר להשקיע או לחסוך דרכם לטווח ארוך, ולהסביר על פנסיה - מה זו פנסיה, למה חשוב לחסוך לפנסיה ובאיזה גיל פורשים".

עם זאת, חדד סבור שבגיל צעיר לא צריך לנסות להסביר לתלמידים - גם אם מדובר בתלמידי תיכון - מה ההבדל בין המוצרים השונים ואיך לבחור מוצר פנסיוני. לדבריו, מדובר בסוגיות מקצועיות מאוד, לא פשוטות להבנה גם לאדם מבוגר ומאוד דינאמיות, ולכן "לא כדאי לבלבל את התלמידים".

איך כדאי ללמד: כדאי להציג לתלמיד דוגמאות וסימולציות שונות שימחישו איך ייראה העתיד של מי שלא חסך וחי את הרגע בגיל צעיר, לבין מי שתכנן וכלכל את צעדיו וחסך לצד חיסכון לטווח קצר ולטווח ארוך.

10.

ביטוח

איך לבחור בהצעה המשתלמת ביותר

 

למה זה חשוב: "בגיל התיכון חלק גדול מהתלמידים מוציאים לראשונה רישיון רכב ונאלצים גם להיחשף לכל מה שקשור ברכישת ביטוח לרכב. לכן לא הייתי מלמד בגיל הזה ביטוחים שפחות מעניינים אותם כמו ביטוח חיים, דירה או אפילו בריאות שבדרך כלל ההורים משלמים, אלא מתרכז בהסבר על כל מה שקשור בביטוח רכב: מה זה ביטוח ומה תפקידו, ההבדלים בין ביטוח חובה מקיף וצד ג', כיצד רוכשים ביטוח, ממי רוכשים ביטוח, איך בוחרים את הביטוח הכי זול ובאילו אמצעי תשלום לשלם אותו", מסביר חדד.

איך כדאי ללמד: לדברי חדד, רצוי לאתר בכיתה את התלמידים שיש להם רישיון ולבדוק יחד איתם האם הם מחזיקים בביטוח מתאים, מהן עלויות הביטוח שלהם ובאמצעות מי עשו את הפוליסה. "יש לבחון האם בחרו בהצעה המשתלמת ביותר וכדומה. צריך לזכור שבתחום הזה מרבית התלמידים לא יודעים דבר", אומר חדד.

תגיות