דו"ח טכנולוגי: האפליקציות שפוגעות בפרטיות בדרך לספסל הנאשמים

אפליקציות תחת חקירה

נראה שהחגיגה הגדולה של שלל אפליקציות לסלולר, למחשב, לרשתות חברתיות ולכל מקום אחר מתחילה להסתיים: עד כה הן הרשו לעצמן לעשות במידע האישי של המשתמשים ככל העולה על רוחם. חוקרים פדרליים בניו יורק כינסו חבר מושבעים גדול כדי לברר האם שורה אפליקציות עברו על החוק האמריקאי.

אילו אפליקציות נחקרות? לא לגמרי ברור, אבל פנדורה כבר הודיעה שהיא קיבלה זימון לחקירה לפני חבר המושבעים הגדול. ברור שיש עוד חקירות, ובהחלט יש מצב שהאנשים שחגגו על מידע המשתמשים והפכו אותו לכסף, יגלו שהם יצטרכו להוציא סכומים גדולים משמעותית על הגנה משפטית.

החקירה בוחנת האם האפליקציות אכן מסרו למשתמשים מידע מלא על הנתונים האישיים שבכוונתן לאסוף מהם: איסוף מידע בלי הבהרה כזאת הוא עבירה על חוקי פשיעת המחשב הפדרליים. בנוסף, ייבדק מדוע בכלל החברות זקוקות לנתונים האלה.

יש רק בעיה אחת: על פי החוק בארה"ב בנוגע למשפט פדרלי, לא יוגש כתב אישום נגד מישהו אלא אם חבר מושבעים גדול מצא שאכן בוצע פשע ושיש סיבה להניח שהחשוד מעורב בו. הבעיה עם המוסד של חבר מושבעים גדול, כבר העיר השופט סול וואכטלר, היא שתובע מיומן יכול לגרום לו להגיש כתב אישום גם נגד כריך נקניק.

"פייננשל טיימס" לא מיישרים קו עם אפל 

אפל הופכת במהירות לעריצה המובילה בתחום התוכן. דיווחנו בעבר על ההתקוממות של המו"לים נגד הכללים שלה הנוגעים לאייפד, כשהיא סירבה לאפשר למשתמשים שרכשו מהדורות מודפסות של מגזינים גישה גם לגרסה המיועדת לטאבלט. הזעם רק גבר אחרי שאפל הודיעה שמעתה לא תתיר מכירת תוכן מחוץ לאפליקציה אלא רק בתוכה, כי מכירות כאלה מכניסות לאפל 30% מערך המכירה בלי שום מאמץ מצידה.

לעיתון הכלכלי הידוע "פייננשל טיימס" כל העסק נמאס, והוא הודיע לאפל שתלך לחפש. המנהל התפעולי של ה-FT, רוב גרימשאו, אמר לרויטרס שהעיתון מעריך את מערכת היחסים שלו עם המנויים, שמערכת היחסים הזו היא לב המודל העסקי שלהם, ושסטיב ג'ובס אולי יכול לדפוק את השותפים שלו, אבל הוא ימצא שה-FT הוא מטרה קשוחה יותר.

טוב, הוא אמר כל את הנ"ל בנימוס בריטי ולא בניסוח הזה, אבל המסר היה ברור: ה-FT לא מתכוון להעביר את מערכת היחסים שלו עם המנויים לידיה של אפל, ואם זה לא מוצא חן בעיניה - אז יש עוד ערוצים בעולם חוץ מהאייפד, וה-FT ישתמש בהם. טוב שזה קורה עכשיו, כי זה עשוי - אולי - לגרום לבעלי מגזינים אחרים לגלות שהם לא חייבים לעבור דה-אבולוציה לחסרי חוליות, ושהם יכולים להתקומם לפני שימצאו את עצמם במצבן של חברות המוזיקה: בתוך כלוב הזהב של אפל.

 

אינטרנט בזול? זה מנוגד לקפיטליזם!

בדרבונן של חברות הרשת, קיבל הקונגרס של צפון קרוליינה - מהשמרניות שבמדינות ארה"ב- הצעת חוק בעלת שם אורוויליאני במיוחד: "חוק המגרש הישר - תחרות מצד ממשל מקומי". מה שהחוק הזה עושה הוא לאסור בפועל על ערים ועיירות להציע לתושבי ערים סמוכות גישה לרשת - ואוסר עליהן להציע שירותי רשת זולים לתושביהן-שלהן. ב"זולים" הכוונה זולים יותר מאלה של התאגידים.

החוק הזה, שהיה צריך להיקרא "חוק דפיקת האזרח למען הרווח של מנכ"ל התאגיד", עדיין צריך לעבור את הסנאט של המדינה. חברה ב-FCC, הסוכנות המפקחת על הנושא, כבר תקפה אותו.

כמה מדינות בארה"ב כבר הכריזו על החיבור לרשת כזכות יסוד, אבל בצפון קרוליינה חושבים שהזכות של החתולים השמנים לעשות כסף חשובה יותר. הבעיה היא, כפי שהיטיבה לאבחן חברת ה-FCC, שהקפיטליזם לא מתפקד טוב באספקת שירותים הכרחיים שאין שכר רב בצידם. במקרה של ארה"ב המשמעות היא שבמקומות רבים, כאלה שנמצאים מחוץ לערים, אין פס רחב - פשוט כי מבחינת התאגידים ההכנסות לא שוות את המאמץ.

המשמעות היא שבאופן פרדוקסלי, דווקא בעידן הרשת, שאמורה היתה להפוך את העולם לשטוח, הפער בין העיירות הקטנות לערים מתרחב במקום להצטמצם. צפון קרוליינה לא לבד: דרום קרוליינה שוקלת חוק דומה, ומדינות אחרות כבר קיבלו חוקים מקבילים.

ונעבור לעיר שפועלת קצת אחרת מול התאגידים.

הושיעו! מכריחים אותנו לדבר על קרינה!

ביוני האחרון קיבלה סן פרנסיסקו - מהערים הליברליות ביותר בארה"ב - הצעת חוק ראשונה מסוגה, שקובעת שעל חנויות המוכרות מכשירים סלולריים ברחבי העיר לציין את כמות הקרינה שפולט המכשיר, על ידי הדבקת מדבקה לכל גרוטאה. חברות הסלולר מאוד לא אהבו את החוק הזה: יש להן בעיה עם אנשים שמעזים לומר שאולי המוצר שלהן לא בריא כל כך. אפל חיסלה בשעתו אפליקציה שמדדה את כמות הקרינה שפולט האייפון. דוד סטיב לא חושב שאתם צריכים את המידע הזה.

סן פרנסיסקו, כאמור, העדיפה לחשוב על האינטרסים של תושביה ולא על הרווחים של בעלי המניות. אז איגוד התעשייה של חברות הסלולר, ה-CTIA, עשה את הדבר המתבקש והגיש תביעה נגד העיר. עד כאן, הכל הגיוני.

אבל ה-CTIA לקח אותנו בסיבוב חד לארץ המראות, כאשר טען בתוקף שהדרישה של העיר מנוגדת לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית. מופתע משהו, הוצאתי את העותק שלי. האם התקנה הופכת דת כלשהי לדת הממסדית של סן פרנסיסקו? לא. האם היא מפלה לרעה דת כלשהי? לא. האם היא פוגעת בזכות הדיבור של מישהו?

או! במהלך שלא ייאמן, טוען ה-CTIA שדווקא כן. כאשר העירייה מנסה לאלץ את החברות לומר כמה קרינה הן שופכות ישירות לתוך המוח שלך, טוען האיגוד, הוא מאלץ אותן למסור מידע שהן מאוד לא רוצות להעביר, מה שפוגע בחופש הביטוי שלהן. מבריק. מה השלב הבא? לטעון שמדובר במקבילה המודרנית לאינקוויזיציה? שזאת הוצאת וידוי בעינויים? כמה יצירתיות המאבק הזה עוד יספק לנו?

קצרצרים

ארגון צדקה שמטפל בנפגעי סרטן הודיע על כוונתו להרחיב את פעילותו לתחום מקושר: תיקון הערכים על סרטן בוויקיפדיה. הוא עושה זאת, בין השאר, משום שבחיפוש אחר סרטן השד הוא מופיע במקום השמיני בגוגל, בעוד שהערך של ויקיפדיה מופיע במקום השני. לדברי הארגון, לעיתים המידע על סרטן בוויקיפדיה איננו מדויק או בלתי מעודכן. ויקיפדיה, שציינה שכ-3.5 מיליון בני אדם צפו בתוכן הקשור לסרטן במהלך חודש ינואר האחרון, אמרה שהיא תמיד שמחה לקבל עזרה ממומחים.

הפנטגון נגד ברדלי מאנינג, שוב: החשוד בהדלפת סודות לוויקיליקס, שמוחזק בתנאים הגרועים מאלה של פושע מלחמה, מואשם כעת כי התקין תוכנת כריית מידע ברשת הצבאית האמרקאיות בשתי הזדמנויות שונות. הטענות הללו, אם יאוששו צפויות לחזק את סעיפי האישום כנגד מאנינג, שמואשם בין השאר בהאקינג. כל זה בהנחה שבית צבאי בכלל יטרח להתייחס לראיות: כבר קלמנסו אמר שהקשר בין צדק וצדק צבאי הוא כמו מוזיקה ומוזיקה צבאית.

בית משפט פדרלי דחה על הסף את תביעתה של חברת התקשורת ורייזון נגד כללי נייטרליות הרשת שקבעה ה-FCC. לפני שתומכי הנייטרליות בארה"ב מוציאים את היין ומיני תופינים, חשוב לציין שהפסיקה הזו נשענת על פגם מהותי בתביעה: היא הוגשה לפני שה-FCC פרסמה רשמית את החלטותיה. החברה כבר הודיעה שתגיש את התביעה מחדש תוך 0.0087 שניות מרגע הפרסום.

ומבלאגן משפטי אחד לאחר: פרופסור באוניברסיטת באוניברסיטת ואלדוסטה בארה"ב התעצבן על כך שאחת הסטודנטיות שלו גולשת לאתר לא רלוונטי לשיעור, אז הוא סגר את מכסה הלאפטופ שלה. הסטודנטית התלוננה נגדו על תקיפה - לטענתה, הוא סגר את המכסה על אצבעותיה - והמשטרה הגיעה לאוניברסיטה ולקחה אותו משם באזיקים. זה מה שקורה לפרופסור שחושב שהוא יכול לומר למישהי מהדור הדיגיטלי מה לא לעשות בשיעור שלו.

טכנולוגיה חדשה, המכונה בצדק Predator, קרי טורף, לומדת לזהות מידע מסוים - ואז להינעל עליו כשהוא מופיע מול מצלמה. היא מסוגלת לזהות פנים ספציפיות, גם בקהל, והיא מסוגלת לנהל מעקב אחרי רכב ספציפי, מרגע שהוא מזוהה על ידה. אם היא תותקן במצלמת רחוב - טרנד עולה בקרב ארגוני אבטחה - היא תוכל לדעת איפה נמצא אדם ספציפי, ומה הוא עושה. יש לזה, כמובן, לא רק שימושים ביטחוניים: החברות הפרטיות שיתקינו את המצלמות יוכלו למכור את המידע גם למטרות פרסום. ברוכים הבאים למאה ה-21.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"