לפצח את גרעין התבואה

העלייה ברמת החיים של מעמד הביניים במדינות שונות ברחבי העולם גרמה לשינויים בהרגלי התזונה של האוכלוסייה, בין היתר לצריכה גבוהה יותר של בשר. התופעה בולטת בעיקר בארצות המזרח הרחוק, שבהן בעבר הלא רחוק עיקר התזונה התבססה על הצומח. העלייה בביקוש למזון מן החי גרמה לזינוק בביקוש לגרעינים, ובעיקר לחיטה, תירס וסויה המשמשים את החקלאים להכנת תערובות להזנת עופות, וכגרעיני מספוא בתערובות להזנת בקר ברפתות.

ב־2009, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, רשמו הגרעינים ירידת מחירים חדה, אולם ב־2010 מחירם חזר לעלות לאור התאוששות הביקושים העולמיים, לצד חשש מהיצע נמוך, בעיקר בשל היקף יבולים נמוך מהצפוי כתוצאה מפגעי טבע שונים שנרשמו ברחבי העולם.

משרד החקלאות האמריקאי העריך בפברואר האחרון כי בעתיד צפויה ירידה נוספת ביחס בין מלאי הגרעינים העולמי הקיים לבין היקף הביקושים.

 

המחירים עולים

הכוכבת של משפחת הגרעינים היא החיטה, שמחירה זינק בשנה האחרונה ב־42% ל־7.9 דולר לבושל. כדי לנתח את מצב החיטה, יש צורך להתחיל ביצרנית השלישית בגדולה בעולם - רוסיה, שסבלה בשנה האחרונה מבצורת קשה. מנתונים של משרד החקלאות הרוסי עולה כי בגלל הבצורת ירד היקף שטחי גידול החיטה ב־55%.

כדי להתמודד עם המציאות החדשה החליטה ממשלת רוסיה להגביל את היקפי היצוא של החיטה מהמדינה. לצד בשורות קשות אלו, גם מגדלות החיטה הגדולות האחרות, סין וארה"ב, הודיעו כי צפויה ירידה בהיקפי החיטה הנקצרת בשל תחזית למזג אוויר חם מהרגיל בשנה הקרובה.

לצד החיטה, גם מחיר התירס נמצא במגמת עלייה: בשנה האחרונה רשם מחיר התירס זינוק חד של 89%. בתחילת השבוע האחרון הגיע התירס למחיר של 7.5 דולר לבושל - רמה שלא נרשמה מאז השיא ביולי 2008 (7.9 דולר לבושל).

גם ההיצע של סחורה זו ירד בשנה האחרונה. בארה"ב, למשל, שאחראית על 39% מתפוקת התירס העולמית, נרשמה ירידה דרמטית בהיצע התירס בשל פגעי מזג האוויר. בתחילת החודש פרסם משרד החקלאות האמריקאי כי נכון לתחילת מרץ צנח מלאי התירס לשפל של ארבע שנים והוא עומד על 6.5 מיליון בושל בלבד.

הירידה בהיצע, לצד עלייה בביקוש לגרעיני התירס - הן לצורך הזנת בעלי חיים והן לייצור דלק ביו דיזל - תומכת בעליית מחירים, והתחזיות לעתיד לא מעודדות. כבר היום זריעת הגרעינים לקראת האביב מתעכבת בשל סופות וסערות המאיימות על אזור המערב התיכון של ארה"ב.

בסך הכל צפוי היקף שטחי התירס בארה"ב לעמוד השנה על הרמה הגבוהה ביותר מאז 1944, אך עובדה זו לא צפויה להספיק לבניית מלאי התירס המבוקש בעולם עד תום קצירת היבול של השנה הנוכחית.

מצב דומה שורר גם בענף גרעיני הסויה, שמחירם זינק בשנה האחרונה ב־44% והם נסחרים היום סביב 13.8 דולר לבושל. הביקוש לסחורה רק הולך וגובר, אולם גם במגזר זה הביקוש גדל, אך מלאי הגרעינים רשם בתחילת החודש שפל שלא נרשם מאז 2003.

למשקיע שמאמין כי הסחורות החקלאיות הללו עוד יירשמו עליות, להלן כמה דרכים להשיג חשיפה:

1. השקעה ישירה בגרעיני התירס, החיטה או הסויה באמצעות מסחר בחוזים עתידיים. מדובר בהשקעה מסוכנת יחסית בגלל תנודתיות הענף.

2. רכישת מניות של חברות הפועלות בתחום. הקבוצה הראשונה הן יצרניות דשנים, שעשויות ליהנות מהמשך ירידת מלאי הגרעינים העולמי כי חקלאים ברחבי העולם יבקשו למקסם את היקפי התנובה מיחידת שטח חקלאי באמצעות דישון מוגבר. השמות הבולטים בענף זה הם כיל הישראלית, אגריום (AGU) הקנדית, פוטאש (POT) הקנדית, K+S הגרמנית, מוזאיק ו־SQM האמריקאיות. בקבוצה השנייה נמצאות חברות הפועלות בתחום הביוטכנולוגיה החקלאית. בקבוצה זו נמנות חברת מונסנטו האמריקאית (MON), באייר (BAYRY) וסינג'נטה (SYT) הגרמניות. קרן הסל שעוקבת אחר חברות אלו היא Vectors Agribusiness (סימול: MOO), שבשנה האחרונה זינקה ב־26%.

השבחה גנטית

בקבוצה השלישית נמצאות חברות הפועלות בתחום ההשבחה הגנטית, המתמחות בין היתר באיתור גנים ורצפי דנ"א בזרע כדי לשפר את תכונותיו, להגדיל את עמידותו לחרקים ולמקסם את תנובתו. אחת מחברות אלו היא אבוג'ן הישראלית, שעם בעלות מניותיה נמנות גם מונסנטו ובאייר. היום, כ־81% מגידולי הסויה בעולם ו־29% מגידולי התירס מושבחים גנטית.

3. תעודת הסל הישראלית קסם סחורות חקלאיות עוקבת אחרי מדד דאו ג'ונס UBS Agriculture Sub, המורכב מחוזים עתידיים של שבע סחורות חקלאיות. תעודת סל זרה שעוקבת אחרי מחירי תירס, חיטה, סויה וסוכר היא PowerShares DB Agriculture (סימול: DBA), שבשנה החולפת זינקה ב־40%.

השורה התחתונה: משקיע שמאמין כי מחירי הסחורות החקלאיות עוד יעלו יכול להשקיע בהן באמצעות חוזים עתידיים, או לחלופין לרכוש תעודות סל העוקבות אחר מניות החברות החשופות לענף, ישירות או בעקיפין.